החלטה
שני המבקשים את ההקלה בתנאיהם, הואשמו בשני כתבי אישום שאוחדו לתיק אחד.
המדובר בפרשה המוכרת היטב לעוסקים במלאכת המעצר בפרקליטות, בסנגוריה ובבית משפט במחוז זה, בשנה האחרונה. היינו - הריב הפנים-משפחתי המצער בין שני פלגים בתוך משפחת אבו אלקיעאן. במסגרת סכסוך נעשו מעשים אלימים רבים בין הצדדים, לרבות התקהלויות של זריקת אבנים, תקיפות המוניות ספונטאניות ומתוכננות, וכן אירועי ירי לא מעטים. לגבי חלק מאירועים אלה ישנן ראיות לכאורה הקושרות מעורבים מסוימים, משני הפלגים, אשר הואשמו בעבירות שונות, חלקם בהחזקת נשק וחלקם גם בעבירות חמורות כדוגמת גרימת חבלה בכוונה מחמירה, וזאת בגין ירי ישיר על בני הפלג היריב.
למרות המסוכנות הרבה מאוד העולה מאירוע זה, עקב שחרורם של חלק מהמעורבים, מטעמים שונים, שוחררו גם רבים אחרים מטעמי שוויון עם הראושנים. תחילה היו השחרורים למקומות גלות שונים, קרובים או רחוקים. במשך הזמן הותר לחלק מן המעורבים לחזור ולהתגורר בעיירת המריבה – חורה.
יש לציין כי בהחלטות המעצר השונות נלקחה בחשבון, בין השאר, "סולחה" אשר נערכה בין הפלגים, בתחילת חודש אוקטובר. סולחה זו, אשר כפי הנראה מכובדת על ידי הצדדים, מקבלת עצמה ככל שהיא מחזיקה לאורך זמן, ולא נגרמות התלקחויות אלימות חדשות.
המבקש 1, שאפיק הוא מבין אלה שלכאורה אחזו בנשק, ומואשם גם בירי באותו נשק על בני המשפחה היריבה. למרות זאת, ולמרות עברו הפלילי בעבירות אלימות, הוא שוחרר בהחלטת בית המשפט העליון בבש"פ 5898/11 (מיום 16.8.11) למעצר בית מלא בעיר תל אביב. לאחר הקלה בתנאים של מעורבים אחרים, הסכימה המדינה להקל עוד בתנאיו של שאפיק, והותר לו, בהסכמה, לצאת ממעצר הבית לצורכי עבודה (החלטה מיום 2.11.11). ומאוחר יותר הוארך זמן זה ליציאה לעבודה עד שעות הערב.
הבקשה לגבי שאפיק היא כי יותר לו לנוע בחופשיות באזור גוש דן, מבלי לשוב לחורה, מחד גיסא, אך תוך ביטול מעצר הבית הלילי מאידך גיסא. המדינה מתנגדת לבקשה זו, לשיטת המדינה כבר הוקלו תנאי השחרור עקב הסולחה, ואין מקום להקלות נוספות. המדינה הפנתה לכך שאחרים אשר רמת מסוכנותם לכאורה היא כמו של שאפיק, נתונים עדיין במעצר בית לילי.
לאחר עיון בתגובת המדינה ובתנאי השחרור של מנוור ויאסר, אשר אליהם הושווה שאפיק בדרך כלל, אני סובר שאכן נוצר פער משמעותי, שאינו מוצדק, בין תנאי השחרור שלהם לתנאי השחרור שלו. שכן, אמנם הם נתונים עדיין למעצר בית לילי של ממש, אולם מעצר בית זה מתבצע ביישוב המגורים בחורה, בעוד המבקש שאפיק נותר עדיין במקום גלותו בתל אביב.
יחד עם זאת, השוויון אינו חזות הכול, במיוחד כאשר מדובר בעבירות אלימות חמורות. יש להתחשב בשיקולי השוויון, אך מאידך גיסא אין לסכן את הציבור בשל שיקול זה. בשים לב למידת המסוכנות במעשים המיוחסים לשאפיק, ועברו הפלילי, לא יהיה זה נכון להותירו ללא השגחה כלל, אפילו בעיר תל אביב.
לפיכך, בעניינו של שאפיק, אני מורה על הרחבת שעות היציאה ממעצר הבית כך שמעצר הבית יצטמצם לשעות 24:30 ועד 05:00 בלבד. המטרה העיקרית של קיום מעצר בית בשעות הלילה היא כדי לוודא שאין הוא שב בפועל להתגורר בעיירה חורה. שאפיק יהיה רשאי לצאת ממעצר הבית, ביתר השעות, לכל מטרה, ובלבד שלא יצא מגבולות "גוש דן" וילווה על ידי ערב בכל עת.
למען הסר ספק מובהר כי נוכח השעות המצומצמות של מעצר הבית, אין עוד טעם באיזוק האלקטרוני, וככל שזה לא בוטל עד היום – יבוטל.
בעניינו של המבקש 2, חסן, הדברים אינם יותר פשוטים. הוא מואשם בעבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה, תוך שימוש באבן אשר פגעה ופצעה אדם, וכן נטען כי קרא לבנו לירות לעבר "האויב". הוא שוחרר בשלב ראשוני למדי לתנאי מעצר בית מלא בביתו. לאחר כמחצית השנה, צוצמם מעצר הבית הלילי, ונקבע כי הוא רשאי לצאת בליווי ערב למעט בשעות הלילה (החלטה מוסכמת מיום 27.9.11). טענת הסנגור היא כי נוכח מסוכנותו המופחתת, בשים לב לכך שלא החזיק כלל נשק, ובשים לב להעדר הפרות מאז אותה עת, ובמיוחד בשים לב לסולחה שנחתמה מספר ימים לאחר השינוי בתנאי השחרור, הגיע העת לשחרר את המבקש חסן מכל פיקוח.
לא אוכל לקבל טענה זו של הסנגור. אכן, חלף זמן משמעותי מאז האירוע, ואף מאז השינוי בתנאי החלופה כבר חלף זמן המחייב בדיקה מחדש. יחד עם זאת, ההתנהגות המתוארת מלמדת על מסוכנות רבה, אשר יכולה להתפרץ שוב, אם חלילה יתלקח הסכסוך הזה, או סכסוך אחר. לפיכך, אין מקום לוויתור מלא על תנאי השחרור, אלא להקלה בלבד. אני מסכים עם הסנגור כי בשים לב למיקום מעצר הבית, ערכו של מעצר הבית הלילי מועט יחסית. לפיכך, דומני שניתן לוותר על רכיב זה, אך אין מקום לוותר על רכיב הפיקוח באמצעות הערבים שנקבעו.
נוכח כל האמור, מעצר הבית של המבקש חסן – מבוטל כליל. המבקש יהיה רשאי לשהות בכל מקום שירצה, ובלבד שילווה על ידי ערב, על מנת להרתיעו מחזרה על התנהגות אלימה.
העתק החלטה זו יועבר לב"כ הצדדים ולאיזוק האלקטרוני.
ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ב, 17 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.