מדינת ישראל ואח' נ' שוכרי(עציר)

החלטה בעניינו של המשיב 2

בהסכמת ב"כ המשיב 2, ובהעדרה של חלופת מעצר, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

ניתנה והודעה היום י' תמוז תש"ע, 22/06/2010 במעמד הנוכחים.

רחל קרלינסקי, שופטת

החלטה בעניינו של המשיב 1

בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של גניבת רכב בצוותא חדא, כאשר ביום 4.5.10 גנב לכאורה יחד עם המשיב 2 בצוותא חדא כאמור, רכב סובארו בבעלותו של המתלונן.

השניים התניעו את הרכב, ונסעו מהמקום ללא הסכמת הבעלים ובמטרה לשלול את הרכב שלילת קבע מבעליו.

בשעה 22:00 באותו היום נמצא הרכב נטוש ליד בית קברות מערבי בטייבה.

המבקשת סומכת את טענתה בדבר קיומן של ראיות לכאורה על תלונת הבעלים, חוו"ד בעניין ט"א של המשיב 1 שנמצאה ליד זגוגית חלון הנהג ברכב מבפנים, איכון לטלפון של המשיב 1 המראה כי היה באזור טירה במועד בו נגנב הרכב, ודבר שתיקתו בחקירה – דבר המחזק לכאורה את הראיות כנגדו.

ב"כ המשיב בטיעוניו מבקש להצביע כי בכל אלה אין די כדי להעמיד את המסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה.

ראשית לטענתו, הרכב נגנב בטירה ולעומת זאת עפ"י האיכון עולה כי המשיב 1 היה במועד הרלבנטי או בסמוך לו בטייבה.

שנית, ככל שיש ונמצאה הוא זיהוי ט"א, אולם זה נמצא על זכוכית הפנימית של הרכב, ותו לא.

שלישית, בכל הנוגע לשתיקת המשיב, הרי הדבר נועד על רקע חקירה בעניין הצתה אשר בסופו של דבר לא נכלל בכתב האישום שהוגש כנגד המשיב.

מדגיש ב"כ המשיב טיעוניו, כי על המבקשת היה לטרוח ולהניח תשתית ראייתית רחבה יותר ע"מ להצביע על סיכוי כלשהו של הרשעתו של המשיב עפ"י כתב האישום.

בעניין אחרון זה, אינני רואה עין בעין עם ב"כ המשיב.

ראשית הלכה היא, כי ניתן לבסס הרשעה בפלילים על סמך ט"א כראייה יחידה, ובלבד שאין בראיות שבאו בפני ביהמ"ש הסבר תמים להמצאותה המרשיעה של טביעה זו, במידה המקימה ספק לזכותו של הנאשם (ראה: י. קדמי, על הראיות, חלק שני, עמוד 1079).

בשלב זה של הראיות, וכאמור מתוך חקירתו של המשיב, לא הונח הסבר לכאורי להמצאותה של ט"א.

כבר הובהר, כי הרכב נמצא נטוש ליד בית הקברות המערבי בטייבה, ועל כן זיקה לכאורית יש גם לאיכון המעיד כי המשיב שהה בתחומי טייבה.

נוסף לכל אלה, ט"א נמצאה סמוך לחלון הנהג ברכב.

ומשיב 1 מציין בחקירתו, כי אינו בעל רישיון נהיגה.