מדינת ישראל ואח' נ' אבו רומי ואח'

פסק דין

1. כתב תביעה ותביעה שכנגד בסדר דין מהיר בגין נזקי רכוש לרכב (ניידת משטרתית) ואוטובוס זעיר שהוסבו בתאונה מיום 28.9.08. הנתבע 1 הוא הנהג באוטובוס, הנתבעת 2 (והתובעת שכנגד) הינה מעבידתו ובעלת הרכב, והנתבעת 3 מבטחת הרכב השני. ההנמקה תהא תמציתית כאמור בתקנה 214ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי.

2. גרסת התובעת באה מפי השוטר מר בוויס לוי שנהג בניידת. לטענתו עמד בנתיב הימני מבין 2 נתיבים בצומת צבר (קרית מוצקין) הפונים שמאלה לכיון עכו. משמאלו עמדו רכבים ומעברם אי תנועה. הוא המתין להתחלפות האור מאדום לירוק. הנתבע 1, שנהג באוטובוס זעיר, הגיע מכיוון רח' ויצמן וביקש גם הוא לפנות שמאלה. מר לוי נסע בנסיעה איטית כאשר אותו אוטובוס פגע (בפינת שמאל קדמית שלו) בניידת המשטרתית (בדלת קדמית ימנית שלה). עיון בדוח השמאי שצורף לתביעה העיקרית מעלה כי הנזקים למוקד הימני הינם אכן נזקים המאפיינים פגיעת שפשוף אורכית כאשר מוקד הנזק תואר כדלת ימנית קדמית, דלת ימנית אחורית, עמוד ימני אחורי, קבינה נוסעים וכנף ימנית אחורית. הנזק הנתבע הינו זה שנגרם במוקד הימני (יש גם מוקד חזית שלא נתבע היות ולא נגרם בתאונה נשוא תיק זה). יחד עם שכ"ט השמאי והפרשי הצמדה וריבית עולה הנזק (שאינו שנוי במחלוקת) לסך של 8379 ₪.

3. גרסת הנתבעת 2, שהינה גם התובעת שכנגד, באה מפי הנהג מר אבו רומי באדר. עד נוסף, מר סלותי עלי, שהיה עמו ברכב, ישן לעת המקרה (כעולה מהודעתו במשטרה שהוגשה וסומנה ת/3). לפיכך לא נחקר. עד אחר מר סלים סלים העיד כי חש בסה"כ את המכה ולא ראה כיצד קרתה התאונה. עד שלישי ציין גם הוא שלא ראה את התאונה כאשר ישב שני כיסאות מאחורי הנהג וראשי היה מחוץ לחלון, ואז חש לפתע את המכה. גם כאן לא שנוי הנזק במחלוקת (השמאים לא נחקרו) ועומד על 3405 ₪ בתוספת לשכ"ט השמאי – 550 ₪. נתבעה גם עלות השבתת הרכב ליום אחד.

4. מר אבו רומי העיד כי לקח פועלים ממספנות ישראל לכיוון שפרעם (בהם שלושת העדים שצוינו לעיל). אין חולק שהגיע משד' ויצמן ונסע משם לצומת צבר בה ארעה התאונה. בצומת שני רמזורים בנתיבים המוליכים שמאלה. האוטובוס בו נהג העד היה בנתיב הימני ועמד ראשון ברמזור בעודו מחכה שיתחלף לירוק. כאשר התחלף ביקש לשלב להילוך ראשון ולנסוע אך לא הספיק: הניידת המשטרתית שמשמאלו חתכה את נתיבו בתנועת שפשוף ופגעה בכנף שמאלית קדמית פינת שמאל של האוטובוס, תוך פגיעה במראה.

5. למעשה אין חולק כי הנתבע 1 הגיע משד' ויצמן, אין חולק כי התאונה ארעה בין שני הרמזורים שבצומת צבר בנתיבים המוליכים שמאלה מקרית מוצקין לכיוון עכו וקריות. שני הנהגים המעורבים טוענים כל אחד כי רכבו שלו עמד בנתיב הימני וכי הרכב השני חתך את נתיבו ופגע בו.

6. הגרסאות מתיישבות עם תמונת הנזק לשני הרכבים. אם נתייחס לגרסת מר לוי הרי שהיה בנסיעה איטית כאשר הרכב השני פגע בו מצד ימין ולכן ניתן להבין את פגיעת האורך בצד ימין של הניידת ממוקד הפגיעה הראשוני ואילך. אם נתייחס לגרסת מר אבו רומי, הוא לא הספיק לנסוע כאשר שפשפה את האוטובוס ניידת המשטרה שנכנסה לנתיבו בתנועה משמאל לימין, ומוקד הפגיעה באוטובוס הינו אכן בכנף שמאלית קדמית. ביחס לטענות בדבר אי הגשת תוכנית בקרת רמזורים: איש מן הצדדים לא הגיש תוכנית בקרת רמזורים לתימוכין בעמדתו לכיוון סדר התחלפות האורות ברמזור. היות ומדובר בתביעה ובתביעה שכנגד, לא יכול איש מהם להיבנות מעניין זה, שכן ניתן היה לצפות באותה מידה משני הצדדים להגיש התוכנית, ככל שיש לה חשיבות.

7. היות ושני הנהגים ביקשו לפנות שמאלה, מסתברת יותר ולו בקמצוץ, גרסתו של מר לוי. שכן לגרסת מר אבו רומי היה האוטובוס בנתיב הימני מבין השניים הפונים שמאלה. לא היתה סיבה למר לוי "לחתוך" משמאל לימין, שכן גם הנתיב השמאלי – הנו לפניה שמאלה. לעומת זאת בהחלט יתכן שהנתבע 1 ביקש להשתלב לנתיב הפונה שמאלה, מכיוון רח' ויצמן, ואז פגע מבלי משים בניידת שנסעה לאיטה בנתיב הימני מבין השניים שלכיוון הפניה שמאלה. אותו נתיב אליו ביקש האוטובוס להשתלב. הדבר מתיישב עם כיווני התנועה (ראה שרטוט ת/1 מתוך תיק המשטרה).

8. אני מקבל אפוא גרסת מר לוי המסתברת מעט יותר.

9. אני דוחה התביעה שכנגד.

10. אני מקבל התביעה העיקרית ומחייב הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת (בתוך 30 יום) את הסך של 8379 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשעור 1500 ₪ (אין התייחסות לרכיב המע"מ לאור התיקון לתקנה 512(ג)).

המזכירות תשלח לצדדים ותסרוק מוצדים ת/1-ת/4 ו נ/1 שהוגשו בדיון והודקו לכריכת תיק העזר מנייר.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"א, 23 מאי 2011, בהעדר הצדדים.