אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינה ואח' נ' אמגזית פ.ק. בע"מ ואח'

מדינה ואח' נ' אמגזית פ.ק. בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 31/10/2013 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
17097-07-10
23/10/2013
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
התובע:
אילנית מדינה
הנתבע:
1. אמגזית פ.ק. בע"מ
2. ריקושט יהוד א.מ.צ אחים מימון מוצרי צריכה בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1. ביום 13.4.09 בילתה התובעת עם משפחתה בפארק הלאומי ברמת גן. במהלך הבילוי, נזקקה המשפחה לכירת גז ניידת שנשאה את הכיתוב "אמגזית קמפינג". סיר שמן הונח על הכירה להכנת טוגנים. במהלך הטיגון, נגמר מיכל הגז והוא הוחלף באחר. כרבע שעה אחרי החלפת המיכל, אירע פיצוץ עז והתובעת נפצעה. הדיון פוצל כך ששאלת האחריות בוררה ראשונה.

טענות התובעת

2. התובעת תבעה בעילת רשלנות לפי פקודת הנזיקין ובעילה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, תשס"ד – 2004. על הכירה צוין שם היבואן "אמגזית קמפינג", גוף שנרכש או מוזג בנתבעת 1 (להלן אמגזית). התובעת טוענת נגדה שמכרה מוצר פגום בכך שלא צורפו לה הוראות אזהרה מתאימות לרבות הוראות בדבר סוג מיכלי הגז המתאים לשימוש בכירה. את המיכל החדש רכשה מהנתבעת 2 (להלן ריקושט) אחותה של התובעת. התובעת טוענת נגדה שמכרה לה מיכל גז שאינו מתאים לסוג הכירה. המוכר היה צעיר חסר ידע רלבנטי ולריקושט לא היה רישיון למכירת מוצרי גז.

2. גיסה של התובעת קיבל את הכירה במתנה מארגון העובדים של התעשיה הצבאית. הוא שהחליף את המיכל הריק במיכל שהתפוצץ ולא הבחין בהבדל ביניהם למעט בצבע. התובעת עצמה לא נכחה במעמד הקניה ולא השתתפה בהחלפת המיכל. לאחר ההחלפה, הכירה עבדה כרבע שעה ללא תקלה אך אז הבחינה התובעת בלהבה שפרצה ממנה, מהעדות לא ברור היכן בדיוק. גיסה ניסה להגיע לכירה כדי לכבותה אך לפני שהספיק היא התפוצצה. התובעת הצהירה שהכירה עמדה על מצע ישר ואופקי והיא ניצבה בצורה יציבה. הדבר נעשה לפני שנחשפה לטענות הנתבעים ולכך יש חשיבות כפי שיודגש בהמשך. אחותה של התובעת סיפרה שבעת הקנייה היא הפנתה את תשומת לבו של המוכר לכך שצבע המיכל שונה מצבע המיכל שהיא רגילה לרכוש אך הוא הבטיח לה שהמיכל מתאים.

3. התובעת מסתמכת על חוות דעת של מגיסטר ורדית איל-ביקלס. גב' איל-ביקלס בדקה את שרידי הכירה והמיכל: מדובר בכירת גז ניידת. בדופן האחורית הוראות הפעלה בסיסיות. על הכירה צוין שהיא יובאה על ידי "אמגזית קמפינג" מקיבוץ כפר עציון. על הכירה אין תו תקן. מצב הכירה לאחר הפיצוץ מעוות, דופן אחורית, מכסה והתקן מיקום מיכל הגז התעקמו. תחתית מיכל הגז שינתה את צורתה ונפרדה מגוף המיכל. לפני כן, הייתה מחוברת לגליל המיכל וצורתה הייתה קעורה. לדעתה, לחץ שהצטבר במיכל גרם לעיוות התחתית ולשינוי צורתה מקעורה לקמורה. הטבעת ההיקפית של המיכל שמסביב לפין הריקון נמחצה כנגד גוף המיכל. מכך הסיקה שעיוות זה נגרם מפעולת הרתע כאשר המיכל נדחף לכיוון פיית הריקון לאחר הפרדות הפתח התחתון. גב' איל-ביקלס ציינה שכאשר ניסתה להשתמש במיכל חדש בכירה הפגומה, התמלא כל החדר ריח גז ומסקנתה שיש דליפת גז מהחיבור שבין המיכל לבין הכירה. לדעתה אין התאמה בין המיכל לכירה. בעוד שפיית חיבור כירת הגז היא קונית, צורת פתח ריקון הגז במיכל גלילית. בין שני החלקים חפיפה של 0.06 ס"מ בלבד ולכן גז דולף מהחיבור. גז שדלף יכול להצטבר בכירה מתחת לסיר הבוער. בחקירתה הנגדית היא הודתה שמעולם לא ראתה מיכל גז עם פיית ריקון קונית. לטענתה, כל הכירות מהסוג הזה נמכרות בלי שיימצא בשוק מיכל מתאים להן ובכולן דולף גז.

4. לטענת התובעת הכירה הגיעה ללא הוראות בטיחות או חוברת הוראות הפעלה ובכך היא היתה מוצר פגום. ריקושט מכרה לתובעת מיכל גז לא מתאים לסוג הכירה ולכן היא אחראית יחד עם אמגזית לנזקי התובעת. לכל זה, יש להוסיף את העובדה שאינה שנויה במחלוקת שלריקושט לא היה רישיון מתאים למכירת מוצרי גז באותה העת. לחלופין, טוענת התובעת כי זהו המקרה שיצדיק את היפוך נטל הראיה הן מתוקף היות הכירה "דבר מסוכן" והן משום שסביר יותר שהנתבעות התרשלו כלפיה ולו רק משום שניסיון החיים מלמד אותנו שהכירות הללו לא מתפוצצות סתם כך.

טענות הנתבעות

5. הנתבעות מסתמכות על חוות-דעת של מר אלי היינה. על המידע שסיפקה גב' איל-ביקלס הוסיף מר היינה וציין שעל המיכל נכתב שהוא מתאים לתקן EN-417 האירופאי ושאין לחשוף אותו לטמפרטורה העולה על 50 מעלות צלזיוס. על שרידי המיכל מדבקות חרוכות, שלא נשרפו כליל, מה שמעיד על חשיפה קצרה בלבד לאש. בשרידי הכירה מצא מר היינה שבסיס גומי שמאלי קדמי נמצא עם סימני שריפה והתכה לעומת שאר הבסיסים, ממצא המעיד לדעתו שהכירה לא ניצבה על משטח ישר ומאוזן. על בסיס הגומי נמצאו שרידי עשבייה ומאלה ניתן ללמוד שהכירה הונחה בסמיכות לחומר דליק בניגוד להוראות יצרן. מר היינה בחן את התושבת שעליה מונח הסיר וקבע כי התושבת הונחה הפוך כך שהרווח בין הסיר לבין הכירה הצטמצם מאוד. מסקנה זו נלמדה מהמצאות כתמי שומן על הצד של התושבת שאמור היה להיות פנימי, אילו הונח נכון. מר היינה הגיע למסקנה דומה לאחר שבחן שיירי פיח שהצטברו על הפיה. שרידי פיח נוצרים כתוצאה משריפה לא מלאה וזו יכולה להתרחש, בין השאר, כאשר אין רווח לכניסת חמצן בין המבער לסיר המונח עליו כאשר התושבת הפוכה. מר היינה גם סבור שמידות הסיר חרגו ממידות הכירה וכך לכדו את החום מתחת לכירה חיממו את המיכל ותרמו לפיצוצו. מסקנתו של מר היינה היא שסדרת פעולות המנוגדות להוראות הבטיחות שעל המוצר עצמו, שביצעה התובעת עצמה, גרמו לפיצוץ.

6. מר היינה חלק על דעתה של גב' איל-ביקלס. לדעתו, המכשיר מאוורר דיו כדי למנוע הצטברות של גז בתוכו גם אם אכן הייתה דליפת גז אלא שלטעמו, לא הייתה גם דליפת גז. שיטת המדידה של המומחית במד זחיח שנויה במחלוקת ולקביעתו, לא ניתן לבחור באמצעות כלי זה, את מידת ההתאמה של שני חלקי המתכת ולא ניתן ללמוד על האיטום. להשלמת התמונה מציין המומחה שמדובר במיכלים סטנדרטיים שמתאימים לכל כירה מהסוג שהתפוצץ.

7. אמגזית טענה בהתחלה כי התביעה הוגשה כנגד האישיות המשפטית הלא נכונה שכן, הכירה יובאה על ידי "אמגזית קמפינג" ואילו הנתבעת היא אמגזית פ.ק בע"מ. נראה שלאורך הדרך טענה זו נזנחה וכך פותחת את סיכומיה "זו היא תביעה שעילתה פיצוץ של מיכל גז שנמצא בתוך כירת גז ניידת. הנתבעת מס' 1- "אמגזית" היא יבואנית של הכירה...". אמגזית טוענת כי הפיצוץ אירע עקב שימוש לא נכון שעשתה התובעת בכירה. לחלופין, טוענת אמגזית שהפיצוץ אירע עקב פגם כלשהו שנפל במיכל. בכל מקרה, אין היא אחראית לנזקי התובעת.

8. מטעם אמגזית העיד מר אבי אשכנזי, מנכ"ל החברה. הוא לא הצליח לזהות את סוג המיכל ולדבריו, מדובר במיכל אשר מיובא, ככל הנראה, מהמזרח הרחוק. לטענתו, לא בטוח שלמיכל כזה יש תו תקן. בכל מקרה, העיד מר אשכנזי כי מכירת מוצרי גז טעונה רישיון משרד התשתיות. בעת מכירת המיכל לא היה בידי ריקושט רישיון כזה. אמגזית הגישה באמצעות מר אשכנזי חוברת הוראות הפעלה אשר לטענתה מצורפת לכל כירה אותה היא מייבאת. בחוברת הוראות בטיחות וכן אזהרה מפני שימוש במיכל גז לא נכון. לעומת זאת, אין בחוברת זיהוי של "המיכל הנכון". לא הוכח פוזיטיבית שחוברת כזו (או אחרת) צורפה לכירה הספציפית שהתפוצצה.

9. ריקושט טוענת שמדובר במיכל גז סטנדרטי וכי כל מיכל מתאים לכל כירה. הנתבעת לא מכחישה שבמועד המכירה לא היה בידה רישיון מתאים למכירת גז אלא שלדעתה אין לכך נפקות של ממש. לשם קבלת הרישיון מספיק להראות שבחנות תנאי אחסון נאותים למשל. אין להם שום קשר לסוג מיכלי הגז או להתמקצעות של אנשי המכירות בתחום זה. מטעם ריקושט העיד מר מימון ציון. בתצהירו, תיאר בפירוט את תהליך מכירת מוצרי הגז. לטענתו, בשלב הראשון מונחים מוכרי החנות לשאול האם מדובר במיכל ניקוב, במיכל הברגה או במיכל לכירה. ככל שבמיכל לכירה עסקינן, מונחים המוכרים לבקש מהלקוח שיזהה את סוג הכירה מתוך הסוגים המוצגים למכירה ולפי זה מתאימים המוכרים את המיכלים לכירה. המוכרים עוברים הדרכה בסיסית אך אין הם אנשי מקצוע בתחום ולרוב מדובר בצעירים אחרי שירות צבאי. למרות שהוא מדגיש בסעיף 3.2 לתצהירו שהמוכרים מבקשים מהלקוחות לזהות את סוג הכירה לפני שהם מתאימים לה מיכל, בסעיף 4 לתצהירו הוא טוען שמדובר במיכל סטנדרטי וכל המיכלים מתאימים לכל הכירות. בחקירתו לא סיפק העד הסבר מניח את הדעת לסתירה זו.

דיון והכרעה

10. ההכרעה בתביעה תתמקד רק בטענות שטענה התובעת בסיכומיה. התובעת לא טענה בסיכומים שהכירה עצמה לא היתה תקינה אך נטען כי היעדר הוראות הפעלה מקים את החזקה לפיה המוצר פגום. התובעת גם לא טענה בסיכומיה שמיכל הגז עצמו היה פגום אלא רק שהוא לא מתאים לכירה. הצדדים מתבססים על חוות-דעת שסיפקו הסברים שונים למנגנון הפיצוץ. שתיהן גורסות שהמיכל התפוצץ לאחר שנחשף לחום ממקור חיצוני. גב' איל-ביקלס סבורה שמקור החום בהתלקחות גז שהצטבר מתחת לכירה משום שהמיכל לא התאים לכירה והחיבור ביניהם לא היה אטום. מר היינה סבר שחימום היתר נבע משימוש לקוי בכירה. לפי שתי חוות-הדעת התחמם מיכל הגז עד שהלחץ בו גבר עד שהתפוצץ והנה, בחוברת ההפעלה של הכירה נכתב: "מנתק בטיחות: כירה זו לא תפעל אלא לאחר החזרת הלחץ במיכל לרמתו הנכונה. ישנם כמה סיבות לעליית הלחץ במיכל כגון חשיפה ארוכה לחום. במקרים אלה קרא את הסעיף הבא כדי לתקן את המצב..." לכאורה, בכירה מנגנון שאמור לנתק אותה בעת עליית לחץ ומנגנון הפיצוץ שתואר בשתי חוות-הדעת לא יכול להתרחש אם מנתק הבטיחות קיים ועובד. באף אחת מחוות-הדעת לא מצאתי התייחסות כלשהי למנתק הבטיחות. גב' איל-ביקלס ומר היינה לא טענו שבדקו את הכירה ואין בה מנתק בטיחות כזה או שהוא היה מקולקל לפני התאונה. דומה שהדבר מטיל ספק גדול בשתי חוות-הדעת.

11. לדעת גב' איל ביקלס דלף גז מחיבור המיכל לכירה והתלקחותו גרמה לפיצוץ. שרידי הכירה הוצגו בבית המשפט ותמונותיה הוגשו. לא ניכר לעין היכן צפוי להצטבר גז חופשי בתוך תא המיכל או מתחת לסיר הבישול. התא בו מותקן מיכל הגז מכיל חריצי אוורור ששטחם הכולל נראה מספק. עוד נראה שהמבער מופרד מהתא בו מותקן המיכל ולא ברור כיצד יכול הגז להדלק, גם אם הצטבר.

לדעת גב' איל-ביקלס נגרם הפיצוץ מאי-התאמה של פיית המוצא של מיכל הגז (שצורתה גליל) לפיית הקליטה של הכירה (שצורתה קונוס), שבגללה לא היתה שם אטימה מספקת ודלף גז. לשיטתה עצם אי ההתאמה הצורנית של הפיות מסבירה את דליפת הגז. מכאן, שבחוות-דעתה הדגש אינו על ליקוי בפריט ספציפי – מיכל אינדיווידואלי פגום – אלא על אפיון של סוג מיכלים: כל המיכלים בעלי פיית יציאה גלילית אינם מתאימים לכירים של אמגזית.

12. חוות-דעתה של גב' איל-ביקלס, עוררה ציפיה שקיימים מיכלי גז בעלי פיית יציאה קונית, המשיגה אטימה מלאה ובטוחה. מה גדולה היתה ההפתעה, כאשר בעדותה היא אישרה שלמעשה לא מוכרים לה מיכלי גז בעלי פיית יציאה קונית. מר היינה העיד שאין מיכלים כאלה כלל. מיכלי הגז המיועדים לכיריים ניידות כולם בעלי צורה אוניברסלית ובכולם פתח יציאה גלילי דווקא. מכאן, שהתיזה של גב' איל-בילקס הנוגעת לאי התאמה של סוג המיכל (להבדיל מטענה כלפי פריט ספציפי) פשוט אינה נכונה. חיזוק למסקנה זו עולה דווקא מעדותו של עד תביעה – גיסה של התובעת. עד זה הותיר רושם אמין לגמרי. הוא אדם בעל כישורים טכניים והוא שפירק את המיכל שהתרוקן, והחליפו במיכל המלא. הוא עצמו לא הבחין בכל הבדל צורני (למעט בצבע) בין המיכלים ולא התקשה להכניס את המיכל החדש למקומו. מאליה מתבקשת השאלה, אם בשני המיכלים פיה גלילית, מדוע דלף גז דווקא מהמיכל השני אך לא מהראשון? האבסורד בחוות-דעתה של גב' איל-ביקלס גלוי על פניו. לשיטתה בכל כירות הגז הניידות שבדקה יש דליפת גז (בשל אי ההתאמה של כל המיכלים אליהן). מה השתנה, אם כן, דווקא מקרה זה – ומדוע רק ודווקא הפעם התרחש פיצוץ?

13. מר היינה חיפש הסבר לפיצוץ במנגנון אחר המאפשר הצטברות חום בקרבת מיכל הגז. הוא סבר שהדבר קרה מפני שעל הכירה הונח סיר רחב מדי (שהפריע לאוורורה) וגם שהסיר הונח על מכסה המבער שהונח במהופך (דהיינו קרוב מיד לאש).לפי הכתוב על מיכל הגז אין לחשוף אותו לטמפרטורה העולה על 50 מעלות. דומה שמי שנוגע במיכל מתכתי שחומם לטמפרטורה כזו יחוש בחום ויהיה מודע לו. והנה, מעדויות עדי התביעה עולה שנעשה בכירה שימוש במשך כרבע שעה עד שהתרוקן מיכל הגז הראשון והוחלף ואחרי שימוש של רבע שעה נוספת במיכל החדש, התרחש פיצוץ. לכאורה אותה דרך שימוש במשך אותו פרק זמן אמורה להביא לחימום דומה – ובעת החלפתו חייב היה המיכל הריק להיות חם מאוד. כיצד יתכן שמי שהחליף אותו לא חש בכך? למעשה, התיזה של מר היינה מבוססת על הנחות עובדתיות ספקולטיביות מאוד באשר לדרך שהשתמשו בכירה. עדי התביעה העידו על שימוש שגרתי ותקין בכיריים ואני מאמין להם.

14. המסקנה מהדברים הללו אינה מניחה את הדעת כלל. התרחשה תאונה אך העדים לא סיפקו לה הסבר משכנע. התובעת לא הצליחה להוכיח את סיבת הפיצוץ ואת דרך התרחשותו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ