מגנט ואח' נ' לביא ואח'

פסק דין

מונחת בפני בקשה לסילוק על הסף של התביעה שהגיש התובע יונתן מגנט כנגד הנתבע 1 – יגאל לביא.

1.התביעה העיקרית, השנייה כרונולוגית לענייננו הוגשה על ידי התובע יהונתן מגנט כנגד הנתבעים – יגאל לביא המבקש דנן- שהיה למועד הרלבנטי כפי שיפורט להלן מנהל חברת סמי-קאר עסקי רכב (1988) בע"מ וכנגד הנתבע 2 שהיה מנהל ונציג מכירות בחברת סמי קאר.

במאמר מוסגר אעיר כי הרצל שפירא הגיש הוגשת צד ג כנגד הנתבע 1 יגאל לביא.

2. התביעה : התביעה העיקרית הוגשה על ידי התובע בגין עיסקת מכר רכב משומש שביצע אל מול חברת סמיקאר אזר הסבה לו הפסדים כספיים ועוגמת נפש .

כפי העולה מהתביעה העיקרית סומכת היא על פסק דין שניתן בהליך קודם בגידרו תבע התובע דנן את חברת סמיקאר בתא"מ 36612/05. – להלן התביעה הראשונה

תמצית פסק הדין בתיק "התביעה הראשונה " עולה מסעיף 30 לפסק הדין בגידרו הסקתי כי הנתבעת שם הפרה בעיסקת המכר את חובותיה על פי חוק המכר וחוק הגנת הצרכן בכך שהטעתה את התובע ולא ציינה מפורשות בפני התובע דנן את נתוני הרכב – פרטי מד האוץ הנכונים , התקנת מנוע לא מקורי .

כפי העולה מסעיף 21 לכתב התביעה ., פנה התובע אל סמי-קאר בדרישה לפרוע את החוב הפסוק בתיק האחר אלא שזו נמנעה לפרעו והליכי הוצאה לפועל שנקט לא הניבו כל פרי . "מנהל סמי-קאר הנתבע מס'1 מסר לתבוע כי נבצר ממנו לפרוע את החוב הפסוק בשל היותה לטענתו – חדלת פרעון בפועל.

מכאן התביעה נשוא החלטה זו.

לטענת התובע בתביעתו דנן ., אחראים הנתבעים בתביעה דנן כלפי התובע בנזקיו "כמפורט בפסק הדין" – סעיף 23 לתביעה דנן – "מכח אחריותם האישית על פי דיני הנזיקין" . עוד נטען כי אחריות הנתבעים 1ו-2 היא ביחד ולחוד עם אחריות סמי-קאר שנקבעה כאמור בפסק דין חלוט.

.

3.נימוקי המבקש בבקשה לסילוק על הסף:

המבקש היה בתקופה הרלבנטית למועד הגשת התביעה הראשונה האחרת בתיק 36612/08- מנהל חברת סמיקאר.

כתב התביעה הראשונה לא כלל כל טענה כנגד התנהלותו של המבקש ולא קשר את המבקש בכל דרך להתנהלות שהביאה לקניית הרכב על ידי התובע.

בסעיף 25 לכתב התביעה הראשונה לא העלה התובע כל תלונה כלפי המבקש אלא כנגד החברה בלבד.

גם מתצהיר עדות ראשית שהגיש התובע לא עולה כל טענה כלפי הנתבע –המבקש – אישית!.

הוא הדין לעניין גרסתו של התובע בחקירתו הנגדית בתביעה הראשונה!.

לטענת המבקש ., הייתה כל מעורבותו בעיסקה הרלבנטית "בכובעו כמנכל החברה ולא באופן אישי".

גם בסיכומים מטעם התובע לא הועלו כל טענות אישיות כנגד הנתבע-המבקש.

התובע מיצה עילתו בתביעה הראשונה ואין לאפשר לו לשפר את מצבו לאחר שכבר ניתן לו יומו בבית המשפט ומיצה את עילתו כנגד החברה .