החלטה
זוהי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות נגד תביעה בסכום קצוב לתשלום עבור אגרת שירותים רפואיים שקיבלה המבקשת מן המשיב.
המבקשת טוענת בתצהירה כי עברה תאונת דרכים לפני כשש שנים שבעקבותיה נצרכה לשירותי המשיב. לטענתה, עודכן בתיק ההוצאה לפועל כי האזהרה הודבקה על דלת ביתה הגם שבבניין בו היא גרה אין מספרים ושמות ולכן סביר כי שליח המשיב שגה והדביק את הכתב על גבי דלת לא נכונה. לדבריה, היא עברה דירה ומכתבי ההוצאה לפועל המשיכו להגיע לכתובתה הקודמת ועל כן, לטענתה, איחרה את מועד התשלום. במעמד הגשת בקשה זו להארכת מועד שילמה המבקשת את קרן החוב בתיק על סך 570 שקלים משום שלדבריה "מבינה אני כי זהו חובי ועלי לשלמו". המבקשת מבקשת לבטל את הריבית על החוב.
המשיב מתנגד לבקשה. לדבריו, היה למבקשת יותר מזמן סביר לשם פירעון החוב. עוד נאמר כי מכיוון שעל פי חוק מגן דוד אדום חלה החובה לשלם את אגרת השירות על מקבל השירות הרי שהמבקשת אינה יכולה להישמע בטענה כי ציפתה שמישהו אחר ישלם עבור השירות אותו קיבלה. לדברי המשיב, מחדלה של המבקשת להסדיר את חובה במועד הביא לכך שהחוב המקורי (ששולם) צבר הפרשי הצמדה וריבית ואף שכ"ט עו"ד עקב פתיחת התיק.
דיון והכרעה
אין חולק כי המבקשת שילמה במועד הגשת בקשה זו להארכת מועד את קרן החוב בתיק, ללא הפרשי הצמדה וריבית. משמע, המבקשת מודה כי החובה להסדיר את התשלום למשיב הייתה חובתה שלה ולא של איש זולתה. המבקשת גם ציינה כי הבינה כי זהו חובה ועליה לשלמו.
בנסיבות אלה, גדר המחלוקת מצומצמת רק לשאלה אם היה מקום לפטור את המבקשת מתשלום הפרשי הצמדה וריבית וכיוצא באלו תשלומים שהתווספו לקרן החוב עקב אי תשלומו במועד על ידי המבקשת. לטעמי, התשובה השלילית לשאלה זו מתבקשת מעצם הודאתה של המבקשת כי "זהו חובי ועלי לשלמו". אם זהו חובה של המבקשת, גם לשיטתה, הרי שהיה עליה לשלמו לפני שנים. לא היה כל מקום לישיבה בחוסר מעש תוך שהחוב צובר הפרשי הצמדה וריבית ומביא לכך שהמשיב נאלץ לפתוח נגד המבקשת תיק הוצאה לפועל לגביית החוב. משכך, ספק אם קיים טעם ממשי להתיר למבקשת לשלם רק את החוב המקורי לאחר שלא שילמה אותו משך שנים, הגם שהבינה כי זו חובתה.
מן האמור לעיל עולה כי גם אם אקבל, לצורך הדיון, את טענות המבקשת בדבר הארכת המועד המבוקשת, ספק אם תהיה בכך תועלת עניינית למבקשת שכן כפי שראינו, מאחריותה של המבקשת לפירעון החוב – אחריותה לה היא אינה מתכחשת – נגזרת גם חובתה גם לשלם את התשלומים הצומחים מעצם הפיגור בביצוע התשלום המקורי.
בנסיבות אלה, אני קובע כי המועד להגשת ההתנגדות עד למועד בו הוגשה בפועל יוארך כפוף לכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 1500 ₪ וזאת עד ליום 1.2.12. לא יופקד הסך הנ"ל במלואו או במועדו – יראו בקשה זו כבקשה שנדחתה על כל המשתמע מכך.
ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ב, 29 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.