מגן דוד אדום בישראל ואח' נ' גפני ואח'

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 9.8.12, בה היה מעורב רכב התובע, אמבולנס, ורכב פרטי נהוג על ידי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת").

1.נהג האמבולנס הצהיר כי האמבולנס עמד בצידו השמאלי של הכביש כדי לטפל באירוע אליו נקרא. הוא פתח את דלתותיו האחוריות של האמבולנס, החזיק בידו את הדלת הימנית, אשר ננעלת אוטומטית בניצב לרכב האמבולנס, המתין להוצאת האלונקה על ידי מתנדבת שנסעה עימו ומשביקש לסגור את הדלת הרגיש פגיעה בחלקה התחתון של הדלת והבחין ברכב לבן נוסע במהירות מהמקום. לאחר מכן נאמר לו על ידי קצין הבטיחות של התובע כי נתקבלה הודעה טלפונית בדבר פגיעת רכב הנתבעת באמבולנס.

2. המתנדבת שנוכחה בזמן התאונה הצהירה כי דלתות האמבולנס היו פתוחות בניצב לאמבולנס, כשהנהג החזיק בידו את הדלת הימנית, אך ברגע הפגיעה ממש לא הבחינה האם הנהג אחז בידו את הדלת, שכן פעלה להוצאת האלונקה. גם המתנדבת הצהירה על המנגנון המצוי באמבולנס העוצר את הדלת הימנית בעת פתיחתה בניצב לאמבולנס.

3.הנתבעת הצהירה כי עקפה במהירות איטית את האמבולנס והרגישה מכה. לא היה באפשרותה לעצור את רכבה נוכח עומס תחבורה. היא הודיעה לסוכן הביטוח שלה והלה הודיע לתובע על הפגיעה. הנתבעת לא ידעה להצהיר מה היה מצב דלתות האמבולנס בעת שרכבה חלף על פניו. לאחר שעיינה בטופס ההודעה מטעמה, נ/1, הצהירה כי נפתחה הדלת הימנית קדמית של האמבולנס.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, שמעתי את העדויות ועיינתי במוצגים שהוגשו, אני מקבלת את גרסת התובע באשר לאופן התרחשות התאונה, מהנימוקים שלהלן:

א.נהג האמבולנס הצהיר אודות אופן פתיחת הדלת הימנית והחזקתה על ידו בניצב לאמבולנס, אודות מנגנון "קיבוע" הדלת הקיים באמבולנס וכי על מנת לפותחה ימינה יש להפעיל כוח. הוא אף הצהיר כי הפגיעה בדלת הימנית לא ארעה בחלקה הפנימי.

ב.המתנדבת מטעם התובע איששה את גרסת הנהג בדבר המנגנון הקיים לפתיחת דלת האמבולנס ובדבר אופן פתיחתה על ידי הנהג קודם לתאונה והחזקתו את הדלת בידו קודם לתאונה.

ג.אל מול גירסת עדי התובע עמדה גירסת הנתבעת, אשר בעדותה הראשית הספונטנית כלל לא הצהירה כי המגע בין הרכבים נוצר נוכח פתיחה פתאומית של דלת האמבולנס. גירסה זו הועלתה בטופס הודעתה על מקרה הביטוח, נ/1, שם צוין כי נפתחה הדלת הימנית של האמבולנס בזמן שעברה לידו. משנשאלה הנתבעת לענין זה הצהירה כי אין ביכולתה לומר מה היה מצב דלתות האמבולנס בעת שחלפה על פניו. לאחר שעיינה בטופס ההודעה, נ/1, ייחסה את האמור בו לדלת הימנית קדמית לצד הנהג ולא לדלת הימנית אחורית, אשר בפועל נפגעה כתוצאה מהתאונה.

בנסיבות האמורות, אף התייתר הצורך בשמיעת העדה הנוספת מטעם הנתבעים.

ד.לאור האמור, כאשר שני עדי התובע הצהירו כי הדלת האחורית ימנית של האמבולנס היתה פתוחה עוד קודם לתאונה, כך שנתאפשרה יציאת המתנדבת מחלקו האחורי של האמבולנס והיא אף הוציאה את האלונקה בזמן שהדלת היתה פתוחה. נהג האמבולנס הצהיר כי מדובר בכחצי דקה במהלכה הדלת היתה פתוחה. לאור זאת, ובהעדר עדות פוזיטיבית מטעם הנתבעים בדבר פתיחה פתאומית של דלת האמבולנס וכאשר הנתבעת התייחסה לדלת הימנית קידמית לצד הנהג ולא לדלת האחורית, אני קובעת כי הנתבעת חלפה על פני האמבולנס שעה שדלתו הימנית אחורית כבר היתה פתוחה והיה עליה להבחין בה.

בנסיבות האמורות, ונוכח משך הזמן בו דלת התובע היתה פתוחה, לא מצאתי מקום לייחס רשלנות תורמת לתובע.

5.באשר לנזקים הנתבעים, התובע צרף חוות דעת שמאי מטעמו. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורף אישור בגין שכר טרחת השמאי.

6.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובע סך 11,247 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 15/08/12, בתוספת שכר עד התובע כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.8% מהסכום האמור.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ד, 26 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.