החלטה
1.בהחלטה מחודש נובמבר 2011, דחה פקיד תביעות נפגעי עבודה, תביעה שהגיש מר ישראל מגידיש (להלן: "התובע") להכיר בפגיעה ממנה הוא סובל בגב, כתאונה בעבודה מכוח הלכת המיקרוטראומה (להלן: "ההחלטה").
2.בעקבות ההחלטה הוגשה התביעה נשוא החלטה זו. בתמצית נטען בכתב התביעה כי יש להכיר בפגיעה בגב ממנה סובל התובע, כתאונה בעבודה מכוח הלכת המיקרוטראומה. בהקשר זה מבחין התובע בין שתי תקופות שונות:
התקופה שבין השנים 1973-1987 (להלן:"תקופת ההעסקה הראשונה"), במהלכה עבד התובע בחקלאות כעובד שכיר במשק החקלאי שבבעלות אביו.
התקופה השניה, בין השנים 1987-2009 (להלן: "תקופת העסקה שניה"), במהלכה עבד כנהג הסעות.
3.לטענת התובע במסגרת עבודתו כחקלאי הוא נדרש לביצוע פעולות חוזרות ונשנות בתדירות גבוהה, אשר כתוצאה מהן נחשף לסדרה של תאונות זעירות ואלה במצטבר תרמו לפגיעה ממנה הוא סובל בגב.
התובע הוסיף, כי גם בעבודתו בתקופת העסקה השניה, כנהג וכמוביל – נחשף לתאונות זעירות אשר הוסיפו לפגיעה ממנה הוא סובל בגב, בשל עיסוקו, אשר דרש ממנו שעות ארוכות של נסיעה בכבישים משובשים, ללא כיסא אורטופדי, לטעינה ופריקת סחורה.
4.לטענת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), דין התביעה להידחות בהעדר תשתית עובדתית על בסיסה ניתן להכיר בפגיעה ממנה סובל התובע בגב, מכוח הלכת המיקרוטראומה.
5.במסגרת הלכת המיקרוטראומה, ניתן להכיר בפגיעה ממנה סובל התובע כתאונה בעבודה, באותם מצבים בהם הפגיעה היא תוצאה של "פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר ובלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה, הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" עב"ל 313/97, המוסד נ' יניב פ"ד לה.
פגיעות זעירות אלה הן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות בעבודה ואלה אינן חייבות להיות זהות, אלא די בהן שיהיו זהות במהותן - דהיינו, דומות אחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר.
יצוין כי יש לאבחן בין פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה. כך פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מגוון של תנועות שכל אחת מהן מבוצעת בתדירות אחרת בעוצמה אחרת – אין בה כדי לשמש בסיס להכרה בפגיעה ממנה סובל המבוטח כתאונה בעבודה במסגרת הלכת המיקרוטראומה (ראה: עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי).
6.מעדות התובע ומתוך עדותם של העדים שהעידו מטעמו עולה, כי התובע עבד בחקלאות בתקופה הראשונה. כך סיפר העד, מר גואטה משה, כי התובע הוא שעבד וניהל את המשק של אביו. דברים עליהם חזר בעדותו בפנינו:
"כפי שמסרתי בתצהיר הכל אמת. זה כולל קטיף של תוצרת חקלאית, עבודה פיזית מבחינת ירקות, זה במהלך כל היום. אני מעיד עליו שבמקרה הספציפי שלו התמקדה אליו העבודה האישית, הוא היחיד שעבד בין האחים שלו באמצעות האבא, אבל הוא ניהל את העבודה ביתר שאת" עמ' 10 לפרוטוקול מיום 20.11.2013 שורות 27-30.
7.מעדות התובע בפנינו עולה כי במסגרת עבודתו כחקלאי, הוא נדרש לעבודות עפר (חריש וכיוצ"ב) תוך שימוש בטרקטור, ללא כיסא הידראולי. עבודה המבוצעת בשטחים חקלאיים, דהיינו בתנאי שטח לא מישוריים. כך גם נדרש התובע לעבודות של סבלות (הרמת שקי זבל וגידולים חקלאיים). עבודות הקטיף, זריעה, ריסוס וכיוצ"ב, נעשו כאשר התובע מכופף.
8.על עובדות אלה אין הנתבע חולק, אלא שלטעמו המדובר במגוון של תנועות שכל אחת מהן מתבצעת בתדירות אחרת ובעוצמה אחרת, באופן ששומטת את הבסיס מהתביעה להכיר בפגיעה ממנה סובל התובע, כתאונה בעבודה מכוח הלכת המיקרוטראומה.
9.כאמור לעיל, אין חולק על הפעילות שנדרשה מהתובע במסגרת עבודתו כחקלאי. לטעמנו, על אף ומדובר במגוון פעולות, הרי שאופי העבודה בחקלאות הוא כזה שבפרק זמן מוגדר ישנה חזרה בתדירות גבוהה על תנועה זהה במהותה.כך לדוגמא, בעונת החריש נדרש התובע לעבוד שעות ארוכות על טרקטור ולאורך העונה בכל אותן שעות הוא חשוף לסדרה של פגיעות חוזרות ונשנות שהן התוצאה של הנסיעה בטרקטור ללא כיסא הידראולי בתנאי שטח קשים (ראה: עדות התובע בעמ' 5 לפרוטוקול מיום 20.11.2013, שם נשאל התובע באיזה תקופות הוא עבד על טרקטור והשיב: "תלוי מתי הזריעה, מתי הקטיף, לפעמים בחודש ינואר, בחודש יולי, בחודש אוקטובר" שורה 20; ובהמשך הוא מסביר כי בתחילת העונה בעת החריש לקראת הזריעה ובזריעה עצמה, פרק זמן של כשבועיים, הוא עובד על הטרקטור 6, 8 ו-12 שעות ביום, "תלוי איך אני, במצב שלי, לפעמים אני מפסיק הגב כואב אז אני מפסיק וממשיך למחרת" עמ' 6 לפרוטוקול מיום 20.11.2013 שורות 12-13). בתקופת הגידול נדרש התובע לריסוס, ניקוש עשבים, דילול וכיוצ"ב פעולות שכולן מחייבות אותו בתנועות זהות הכרוכות בהתכופפות לאורך שעות ארוכות של היום. בדומה לאורך הקטיף, חלק גדול מהעבודה מוקדש לשינוע והעמסת התוצרת החקלאית; ושוב המדובר בתנועות חוזרות במהותן בתדירות גבוהה לאורך היום כולו.
10.עבודת התובע כנהג הסעות, הייתה מחולקת לאורך היום: בשעות הבוקר המוקדמות, הסעות ילדים לבית הספר ופועלים למקום עבודתם. במשך היום בהובלות בעיקר עבור חברת המשקם למקומות שונים בארץ.
11.מהעדות העד מטעם התובע, מר יובל כהן, עובד בחברת המשקם, עולה כי במרבית התקופה השניה עסק התובע בהובלות סחורות, בעיקר בדים ממתפרות לבסיסי צה"ל ברחבי הארץ (ראה: עדותו של מר יובל כהן, עמ' 9 לפרוטוקול מיום 20.11.2013, שורות 22-31). הנסיעה בוצעה ברכב מסוג טרנזיט בכבישים סלולים.
12.יוצא מכאן כי בתקופת העבודה השניה היה מרכיב קבוע בעבודתו של התובע, נסיעה לאורך שעות ארוכות של היום ברכב מסחרי מסוג טרנזיט, אשר בחלק גדול מהזמן עמוס בסחורה.
13.לפיכך גם כאן הונחה תשתית עובדתית לבחינת הפגיעה ממנה סובל התובע בגב כפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה, הבאה לביטוי בפגיעות חוזרות ונשנות שהן תוצאה מנהיגה לאורך שעות ארוכות של היום ברכב מסחרי, אשר במרבית הזמן היה עמוס בסחורה.