מבשה מרים נ' מלון קיסר פרמייר - ים המלח ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

רקע ועובדות שאינן עוד במחלוקת

1. ב – 1.1.06 השתתפו התובעת וחבריה בהשתלמות עובדים, מאורגנת על ידי המעבידה – עיריית רמלה. ההשתלמות התקיימה במלון קיסר בים המלח ["המלון"]. אחריות המלון כלפי צדדים שלישיים מכוסה על ידי אצל איילון חברה לביטוח בע"מ.

2. במהלך היום חפצו העובדים לרחוץ בבריכת המלון. התובעת הגיעה בסמוך לאזור הבריכות, החליקה, נפלה ושברה את צוואר עצם ירך ימין ["התאונה"]. חבריה שנמצאו בקרבתה, הגישו לה עזרה. התובעת אינה יודעת מה גרם להחלקתה.

3. לאחר שנבדקה על ידי רופא המלון, פונתה לבית חולים סרוקה והועברה לפי בקשתה לבית חולים אסף הרופא הקרוב למקום מגוריה. היא נותחה בהרדמה מלאה להשתלת שתל מלאכותי במפרק הירך. כעבור 10 ימים שוחררה לביתה. היא עברה טיפולי שיקום ופיזיותראפיה.

מחלוקות

4. הגורם לתאונה וקשר סיבתי: לטענת התובעת הלכה בהליכה רגילה, לא התרשלה ואין היא יכולה לדעת מה גרם לתאונה, אך היא נגרמה על ידי נכס בשליטה מלאה של המלון, בדרכי הגישה לבריכות לא היה שילוט אזהרה והנזק מתיישב יותר עם המסקנה של התרשלות המלון. לכן לשיטתה, התקיימו התנאים להיפוך נטל ההוכחה מכוח "הדבר מדבר בעדו". המלון לא הרים את הנטל.

לטענת המלון קיימים במקום שילוט אזהרה, משטחי גומי ורצפה מחוספסת למניעת החלקה התובעת יודעת שהגורם להחלקה הוא רטיבות, אכן הבריכה וסביבותיה נתונות לשליטת המלון, אך אלו נמסרו לשימושה של התובעת. התובעת לא הוכיחה שהנזק מתיישב יותר עם המסקנה של התרשלות המלון. לכן לא התקיימו התנאים להיפוך הנטל, הנטל נותר על כתפי התובעת והיא לא הרימה אותו.

5. חובות המלון : לטענת התובעת לא נקט המלון באמצעים סבירים על מנת להלום את אחריותו ובכך הפר חובת זהירות על פי פקודת הנזיקין. בנוסף הפר המלון חובות חקוקות על פי חוק להסדרת מקומות רחצה והתקנות שהותקנו מכוחו.

לטענת המלון נקט בכל האמצעים הסבירים הנדרשים ומכל מקום התובעת לא הוכיחה ההיפך. אשר לחובות החקוקות, אין לשמוע לתובעת מאחר שהחובות והמקור החוקי שלהן לא פורטו בכתב התביעה.

6. מחלוקות שגורות על הנכות ועל היקף הנזק.

הראיות

7. מטעם התובעת העידו היא עצמה, חבריה לעבודה מר עוזי חי, מר חיים יעקובוב וגב' שרה איליזרוב ורו"ח ויינטראוב שמסר חוות דעת בעניין הפסדי השתכרות. בנוסף הגישה הודעה מאת רופא המלון, מסמכים רפואיים ונתוני השתכרות.

8. התובעת הצהירה שהליכתה הייתה רגילה ושנעלה קבקבים ושאינה יודעת מה הגורם להחלקתה. זאת על אף שכבר ביום התאונה מסרה לקב"ט המלון שעברה באזור רטוב והחליקה. עוזי לא ידע מה הגורם להחלקתה, זכר שבמסדרון המוביל לבריכה היו שטיחונים אך לא בשטח הבריכה. לדבריו הוא עצמו החליק לאחר מכן בשטח הבריכה. שרה העידה שהשטיחונים הונחו במרחק של כ – 5 מטרים מהבריכה. חיים לא ידע להעיד מה הגורם להחלקתה של התובעת אך העיד שנעלה קבקבים. בחקירתו העיד שלא ראה במקום שלטי אזהרה מפני החלקה.

9. מטעם המלון העידה מנהלת הספא נועה פוגל. היא לא ידעה להעיד על התאונה עצמה או על עצם התרחשותה אך לדבריה היו במקום משטחי גומי מונעי החלקה, שילוט אזהרה ועובד ניקיון. בתיק מוצגים מטעם המלון מופיעות תמונות המקום אך בהיעדר עדות של הצלם, אין יכולת לדעת האם משקפות הן את המצב בעת התאונה.

10. התובעת הגישה חוות דעת מאת ד"ר אגסי ולפיה נגרמה לה נכות בשיעור של 30%. המלון הגיש חוות דעת נגדית מאת ד"ר קליר ולפיה ככל שנגרמה נכות, עומד שיעורה על 15%. לאור המחלוקות מונה ד"ר ישראלי כמומחה מטעם בית המשפט. הוא העמיד את נכותה המשוקללת, מפרק ירך וגב, על 22.4%.

דיון

הגורם לתאונה - קשר סיבתי

11. התובע נושא בנטל השכנוע מתחילת המשפט ועד סופו. במידה שבסוף המשפט נותרו כפות המאזניים מאוזנות, פונים לבחון האם עלה בידו להעביר את הנטל אל הנתבע והאם האחרון הצליח להרים את הנטל.