החלטה
לפני בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים שהוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעת 1.
התובעת והנתבעת 1 הינן חברות העוסקות במכירת ציוד תקשורת משרדי ומתחרות זו בזו.
על פי כתב התביעה, שלחה הנתבעת 1 את הנתבעים 2-3 על מנת לרכוש מן התובעת מוצר אשר ידעה עוד קודם כי אזל מן המלאי. לטענת התובעת, מיד לאחר ביצוע הרכישה ובטרם נוצר קשר טלפוני של נציגיה עם הנתבעים 2-3, פרסמו האחרונים ביקורת שלילית כוזבת אודותיה באתר האינטרנט "זאפ" ובכך הוציאו דיבתה. עוד טוענת התובעת כי הנתבעת 1 נוהגת לפרסם מידע חיובי שגוי אודותיה וכן טוענת לקיומן של עילות לפי חוק עוולות מסחריות.
לטענת המבקשת, על בית המשפט להורות למשיבה להעביר לידיה תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים וכן להעביר לעיונה המסמכים המבוקשים, שכן אלה הינם רלוונטיים לצורך הוכחת תביעתה, כדלקמן:
סעיף 4.6 לדרישה- לגלות מסמכים הקשורים לרכישות שבוצעו ממנה ואשר לגביהן פורסמו חוות דעת באתר האינטרנט "זאפ"- לעמדת המבקשת, מסמכים אלה הינם רלוונטיים נוכח טענותיה כי המשיבה נהגה לבצע רכישות פיקטיביות, על מנת שיהא באפשרותה לפרסם חוות דעת חיוביות אודותיה, באופן פסול ובניגוד להסכם אל מול אתר האינטרנט "זאפ", אשר הינו הסכם לטובת צד שלישי.
בהקשר זה, מציינת המבקשת כי חוקר מטעמה, אשר שוחח עם איש שיווק מטעם המשיבה, העלה כי המשיבה נהגה לדאוג לביצוע רכישות פיקטיביות ולפרסם חוות דעת חיוביות כל אימת שפורסמו חוות דעת שליליות כנגדה וכן פנתה ללקוחות והציעה להם הנחה בגובה 5% בתמורה לפרסום חוות דעת אודותיה. דברים אלה עולים אף מחוות הדעת עצמן, שכן ניתן לראות, בנספחים שצורפו לבקשה, כי מקום בו פורסמה חוות דעת שלילית אודות המשיבה- פורסמו, מיד לאחר מכן, מספר רב של חוות דעת חיוביות, אשר מטרתן "לאזן".
עוד מציינת המבקשת, כי טענותיה של המשיבה באשר לעניין זה- כי אין בידיה מסמכים ביחס לאותן חוות הדעת וכי הבקשה הינה מכבידה- איננה ראויה. אולם ככל שימצא בית המשפט לנכון כי העברת מלוא המסמכים המבוקשים אכן מכבידה- מסתפקת היא בהעברת מסמכים הנוגעים לרכישות שחוות הדעת בעניינן צורפה כנספח לתגובתה.
מנגד, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה.
לשיטתה, אין בבקשה מאומה מלבד ניסיון ל"דיג ראיות". הבקשה איננה נתמכת בתצהיר וכן מהווה הרחבה לכתב התביעה.
עוד טוענת המשיבה כי ההסכם אותו צירפה המשיבה כנספח לבקשתה אינו ההסכם אשר נחתם בינה לבין אתר האינטרנט "זאפ" וממילא אין הוא מהווה חוזה לטובת צד שלישי. לפיכך- אין המסמך מקנה למבקשת כל זכות תביעה ואין לבקשה כל בסיס.
באשר ל"הסתפקות" המבקשת במסמכים הנוגעים לחוות הדעת שצורפו כנספח, מבהירה המשיבה כי היא מתנגדת אף להעברתם שכן אין זה ראוי שתעביר מסמכים אלה למתחרתה.
בתשובתה, מבהירה המבקשת כי הואיל ואין המשיבה כופרת בהיותם של המסמכים רלוונטיים- הרי שיש להורות על העברתם. כן, משעה שאין בתגובת המשיבה כל טענה לסתור את פרסום חוות הדעת הבדויות- יש לראותם כרלוונטיים.
עוד שבה ומציינת המשיבה כי אין זה המקום לבחון את השאלה האם מדובר בהסכם לטובת צד שלישי, אם לאו, אולם אף לו אכן תתקבל טענה זו בשלב מאוחר יותר להליך, הרי שאין בכך כדי לאיין את רלוונטיות המסמכים, שכן מעלה היא טענות נוספות הנוגעות לחוק עוולות מסחריות.
דיון והכרעה-
תקנה 120 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, קובעת כי בית המשפט לא יתן צו למסירת שאלון או גילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או לחסוך הוצאות.
ככלל, יש לנהל ההליך ב"קלפים גלויים". משלוח השאלונים נועד לייעל את ההליך ולא לסרבלו. גם אם השאלות הינן רלוונטיות למחלוקת, לא תמיד יחייב בית המשפט את המשיבים להשיב, כך למשל במצב של שאלות מכבידות או מקום בו עומדת למשיבים טענת חיסיון (ר' רע"א 4217/96 כל אל ערב בע"מ נ' אלסינארה בע"מ, פ"ד נ(1), 437, 439-440 (1996).
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים סבורני כי דין הבקשה להתקבל.
בכתב תביעתה, מעלה המבקשת טענות שונות המייחסות למשיבה פרסום חוות דעת חיוביות פיקטיביות, אודותיה. המסמכים הנדרשים בבקשה אכן רלוונטיים לצורך בחינת הטענה ודרושים על מנת להביא לבירור המחלוקת באופן ראוי.
עם זאת, המבקשת מתבססת בבקשתה על עובדות המפורטות בה, אולם אינה תומכת עובדות אלה בתצהיר. סבורני כי הבקשה להעביר לעיון המבקשת את המסמכים הנוגעים לכל חוות דעת שפורסמה אודותיה, אכן מכבידה שלא לצורך ויש להסתפק בהעברת המסמכים הנוגעים לחוות הדעת שצורפו כנספח לבקשה. דא עקא, שאלה לא נושאות עליהן תאריך.