תפ"ח
בית המשפט המחוזי חיפה
|
793-07-14
12/09/2016
|
בפני השופטים:
1. יוסף אלרון-נשיא [אב"ד]
2. רבקה פוקס
3. דניאל פיש
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
|
הנאשם:
יורי סוליימנוב
|
| גזר דין |
א. מבוא:
הנאשם הורשע בתום שמיעת הראיות בעבירות רצח בכוונה תחילה, קשר לביצוע פשע ועבירות בנשק, לפי סעיפים 300(א)(2)+29, 499 ו-144(א) + 144(ב) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").
בהכרעת הדין פירטנו בהרחבה את מכלול העובדות והראיות אשר על בסיסן החלטנו להרשיע את הנאשם ברצח המנוח בוריס זרצר ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר הועסק כשומר לילה במפעל "לפידות" באיזור התעשייה הדרומי בקיסריה ונרצח בליל שבת ה - 22/5/2010.
בגין רצח המנוח עומדים לדין גם האחים רוני ורפי שלומוב, אשר משפטם טרם הסתיים בפני מותב אחר של בית משפט זה, ואשר על פי הנטען, קשרו קשר לרצוח את המנוח, יחד עם הנאשם.
ב. ראיות המאשימה לעונש:
ב"כ המאשימה הניחה בפנינו את תצהירי אלמנתו של המנוח ובנו (ט/1, ט/2), בהתאם לסעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א – 2001 (להלן: "חוק זכויות נפגעי עבירה").
בנו של המנוח, אביאל שפיר, ציין בתצהירו כי האירוע הטראומתי של רצח אביו הותיר חותם עליו ועל משפחתו וגרם להם סבל רב, עד כי "הביאו אותי ואת משפחתי לסחרור בתפקוד היום יומי לרבות מתח ולחץ הפוגעים באיכות חיי".
עוד ציין הבן כי אינו מצליח למחוק מזיכרונו את הרגע הנורא בו נודע לו על מות אביו, בעת שעשה דרכו לשירות מילואים מתוך שמיעה של ידיעה מקרית בשידורי הרדיו, ותאר כיצד "בידיים רועדות" חייג לטלפון של אביו המנוח ואולם, לא היה מענה, שוחח עם בת זוגו של המנוח ולמד כי טרם שב לביתו כך הבין כי "ארע הנורא מכל".
את הימים שלאחר האירוע הגדיר "כמעין סרט אימה" בהם נתבקש לזהות את גופת אביו, את המראה הקשה אשר נגלה לעיניו, המפגשים עם אנשי המשטרה במהלך החקירה כאשר מעל לכל, מרחפת עננה של אי וודאות ובעיקר השאלה מדוע נרצח.
את שנת חייו האחרונה של המנוח תיאר כשנה היפה מכל, תוך שציין את הקשר שהתחדש ביניהם ועובדת היותו של המנוח "למשענת ודמות אוהבת ותומכת" בתקופות קשות שעמד לצידו בהכוונה, עצה טובה וכתף תומכת.