ת"פ
בית משפט השלום טבריה
|
60593-09-19
01/11/2020
|
בפני השופט:
ניר מישורי לב טוב - סגן הנשיא
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל עו"ד תומר בן חמו
|
הנאשמים:
באסל דגש עו"ד יוסף חזאם – מהסנגוריה הציבורית
|
|
גזר דין - מצונזר
מבוא
- הנאשם הורשע על פי הודאתו ביום 9.2.20 , במהלך ניהול הלך הוכחות בעובדות כתב אישום מתוקן בביצוע עבירת פציעה כשהעבריין מזויין – עבירה לפי סעיף 334+ 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") , החזקת סכין שלא למטרה כשרה - עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין ונהיגה ללא רישיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נ"ח), תשכ"א – 1961.
- על פי עובדות החלק הכללי בכתב האישום המתוקן במועד הרלוונטי לכתב האישום היה בבעלותו של הנאשם רכב מסוג מזדה 6 מספר לוחית זיהוי xx בצבע לבן (להלן: "הרכב") ולרכב לא היה רישיון בתוקף ולא ביטוח בתוקף.
עוד במועד הרלוונטי לכתב האישום לא היה ברשותו של הנאשם רישיון נהיגה לרכב ולא הוציא רישיון מעולם.
בין הנאשם לבין הקורבן, מר באסל אבראהים (להלן : "הקורבן") היכרות קודמת והיה ביניהם קשר חברי, מספר ימים קודם למועד הרלוונטי לכתב האישום התגלע בניהם ויכוח בעניין שאינו ידוע למאשימה. במהלך נשלחו הודעות הדדיות ביניהם כאמור בת/10. בעקבותן פחד הנאשם מהמתלונן.
מפרק העובדות בכתב האישום המתוקן עולה כדלקמן :
א. בתאריך 18.9.19 בסמוך לשעה 23:10 הגיע הנאשם שהוא נוהג ברכב לתחנת הדלק פז בכפר מג'אר (להלן: "התחנה") ונעמד בסמוך לעמדת ניפוח האוויר, יצא מרכבו וניפח אוויר באחד הצמיגים.
ב. בסיום ניפוח הצמיג השיב הנאשם את צינור הניפוח למקומו וכששב לרכב הגיע לעברו הקורבן אשר ניגש אל הנאשם שנעמד לצד הרכב בסמוך לדלת הנהג. באותן נסיבות וכעבור מספר שניות בודדות התכופף הנאשם לדלת נהג הרכב ומתא הדלת שלף סכין ובאמצעותה דקר הנאשם נמרצות את הקורבן מספר רב של פעמים והשליכו ארצה. למקום הגיעו אזרחים אשר הפרידו בין הנאשם לקורבן ואז הנאשם נכנס לרכב ונסע מהמקום והקורבן צעד כשהוא צולע לביתו הסמוך לתחנה שם אחיו הזעיק בשמו אמבולנס של מגן דוד אדום שהגיע למקום ופינה את הקורבן לבית החולים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת