מאסר לאדם בגין תקיפת אישתו ובתו הקטינה

1.         הנאשם שבפניי הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב האישום בתיק זה, כפי שתוקן, ובתיק נוסף שצורף בפניי (ת"פ 6468/08), בשתי עבירות של תקיפת סתם של בת-זוג, בעבירה של תקיפת קטין ובתקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת-זוג.

2.         להלן פרטי העבירות על-פי סדר התרחשותן:

א.         ביום 6.9.06 בשעה 16:00, בביתם בעיר העתיקה, תקף הנאשם את אשתו במהלך ויכוח ביניהם. הוא אמר לה: "תאכלי חרא, יא שרמוטה", ותפס אותה בחולצתה באזור החזה בשתי ידיו. אשת הנאשם ניסתה להדוף אותו, ובתגובה העיף אותה הנאשם לכיוון הדלת. כתוצאה מכך קיבלה אשת הנאשם מכה בידה;

ב.         ביום  26.3.07 בחצות, תקף הנאשם את אשתו בכך שבמהלך ויכוח ביניהם, משך בשערה. אשת הנאשם הדפה אותו, ובתגובה חנק אותה הנאשם. כשביקשה אשת הנאשם לצאת מהבית, הנאשם הדף אותה לקיר;

ג.          ביום 27.3.07, תקף הנאשם את בתו הקטינה, ילידת 94' בביתו, בכך שמשך את הילדה בשערה, וזרק אותה לרצפה;

ד.         ביום 21.4.08 בשעה 22:25, ברח' צ'רצ'יל בירושלים, תקף הנאשם את אשתו וגרם לה חבלה של ממש, בכך שבמהלך ויכוח ביניהם, היכה אותה באגרוף בעינה השמאלית, וגרם לה נפיחות ושטף דם בעין. יצוין, כי אירוע זה התרחש שעה שהנאשם היה משוחרר בתנאים במסגרת ההליך שבפניי, כחודשיים לאחר שאפשרתי לנאשם לשוב לביתו ולמשפחתו, בהתאם להמלצת שירות המבחן ובהסכמת אשתו (החלטה מיום 6.2.08).

3.         הנאשם שבפניי כבן 52, ולו ולאשתו 6 ילדים. לנאשם אין עבר הפלילי. הנאשם אינו עובד. הנאשם סובל מבעיית התמכרות לאלכוהול, אשר אין מחלוקת, כי היא שעומדת ברקע התנהגותו האלימה כלפי אשתו ובתו.

4.         במסגרת ההליך שבפניי, נעשו מספר ניסיונות לשלב את הנאשם במסגרות גמילה, ולצורך כך הדיון נדחה מפעם לפעם. על-רקע תהליך זה, המאשימה הייתה מוכנה לשקול את עמדתה העונשית בהתאם לתוצאות תהליך הגמילה (פרו' מיום 22.11.07).

5.         שירות המבחן, אשר ליווה את הנאשם בנסיונות הגמילה, דיווח באופן שוטף על אודות התקדמות הנאשם במסגרות הגמילה אליהן נשלח. השורה התחתונה היא, שהנאשם לא הצליח להתמיד בתהליך הגמילה, ועזב את המסגרות ביוזמתו, וחזר להתגורר בביתו. מתסקירו האחרון של שירות המבחן עולה, כי הגם שהנאשם ממשיך לצרוך אלכוהול, הוא טען בפני שירות המבחן, כי הוא חש שיפור במצבו. לצד זאת ציין שירות המבחן בתסקירו האחרון, כי אשת הנאשם טענה בפני שירות המבחן, כי הנאשם שב לסורו, הוא מרבה לשתות, והיחסים ביניהם שבו להיות מתוחים. עוד ציין שירות המבחן, כי העובדת הסוציאלית המטפלת בעניינו של הנאשם בהקשר למרכז הגמילה "אפשר" בירושלים, כתבה לשירות, כי למרות טיפול הגמילה שבו היה הנאשם משולב, הוא ממשיך לצרוך אלכוהול, בד בבד עם כך שהוא מתכחש לעובדה זו, וסבור שמצבו טוב ואף משתפר.

6.         ב"כ המאשימה מבקשת להשית על הנאשם מספר שנות מאסר בפועל ומאסר על-תנאי. ב"כ הנאשם מבקש להימנע מלהשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, אשר לדעתו, לא ישרת כל תועלת - לא ביחס לנאשם ולא ביחס לחברה בכללותה.

7.         לבקשת בית המשפט, הגיש הסניגור פירוט ביחס לתקופות בהן היה נתון הנאשם במעצר של ממש, וביחס לתקופות בהן שוחרר הנאשם בתנאים. מהפירוט שהגיש הסניגור ביום 1.4.09 עולה, כי הנאשם היה נתון במעצר ממש במשך חודש ו-22 ימים, וכן היה נתון במעצר בית במשך חודשים ארוכים.

8.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מנוס מלהטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל לריצוי ממש, ומאסר על-תנאי.

9.         ההליכים בעניינו של הנאשם התנהלו בפניי לאורך תקופה ארוכה. הימשכות ההליכים נבעה מהניסיון לאפשר לנאשם ללכת בדרך טיפולית ושיקומית, שתסייע לו להיגמל מהתמכרותו לאלכוהול, שאין חולק, כי היא מהווה את המחולל להתנהגותו האלימה. למרבה הצער, הנאשם לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו, ולא הצליח להתמיד במסגרות הגמילה אליהן נשלח. לא רק זאת, אלא שגם שירות המבחן וגם העובדת הסוציאלית המטפלת בנאשם התרשמו, כי הנאשם מתכחש לבעיית האלכוהול שלו אף כיום, ועל-כן הוא סבור שאינו זקוק לכל טיפול או סיוע. לא רק זאת, אלא שאשת הנאשם, אשר עמדה לצד בעלה לכל אורך הדיונים בדביקות ובמסירות, לימדה עליו סניגוריה לא אחת, ואף הסכימה שישוב לביתם, טענה בפני שירות המבחן לאחרונה, כי בעקבות המשך השימוש באלכוהול, שב מצב הדברים ביניהם להיות מתוח, כפי שהיה קודם, מתיחות שכזכור, עמדה ברקע לתקיפות החוזרות של הנאשם את אשתו ולתקיפתו את בתו. חמור מכך - לאחר שהנאשם הושב לביתו בהמלצת שירות המבחן ובהסכמת אשתו, הוא שב ותקף את אשתו, והפעם אף גרם לה חבלות של ממש - אירוע שבגינו הוגש נגדו כתב האישום הנוסף, שצורף בפניי.

10.        מכל אלה ניתן ללמוד, שהנאשם לא רק שאינו אינו ער לחומרת מצבו, אלא שהוא החמיץ את ההזדמנויות שניתנו לו לתקן את דרכיו, ואף שב וחזר לפגוע באשתו באופן חמור יותר, הגם שדווקא היא מכולם, יצאה להגנתו באופן עקבי ולאורך תקופה ארוכה. יש להצטער על כך.

11.        נראה לי, כי בנסיבות אלה, משפסו נסיונות בית המשפט לסייע לנאשם לפתור את בעיית ההתמכרות לאלכוהול ממנה הוא סובל, ומשהנאשם שב לסורו, תוך התעלמות מכך שההליכים נגדו תלויים ועומדים והוא עומד בפני גזירת דינו, אין מנוס מלגזור עליו עונש שיבהיר לו את הפסול שבמעשיו ואת הגמול הראוי לאותם מעשים מחד, ויבהיר לנאשם את הצורך שלו לשנות את אורחותיו מן היסוד, אם הוא חפץ חיים, ואם רוצה הוא לצאת לדרך חדשה, נורמטיבית ויצרנית, למענו ולמען משפחתו, מאידך.

13.        סוף דבר. לנוכח כל האמור, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         שישה חודשי מאסר לריצוי בפועל. מתקופה זו יש לנכות 52 ימים, בהם שהה הנאשם במעצר ממש.

ב.         שישה חודשי מאסר על-תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו, כל עבירת אלימות או ניסיון לעבור עבירה כזו, כלפי בני משפחתו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.