ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
|
795-09-14
12/01/2016
|
בפני השופטת:
שרית זמיר
|
- נגד - |
המאשימה:
פרקליטות המדינה
|
הנאשם:
ריצ'רד אברהם שיפר עו"ד עמיחי ימין
|
גזר דין |
הנאשם הודה, במסגרת הסדר דיוני שגובש במהלך שמיעת הראיות, בעובדות כתב אישום מתוקן, והורשע על סמך הודייתו בעבירות של:
עושק, עבירה לפי סעיף 431 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין");
והטרדת עד, עבירה לפי סעיף 249 לחוק העונשין.
מהחלק הכללי לכתב האישום המתוקן, עולה כי הנאשם הוא רופא מומחה בפסיכיאטריה, אשר שימש במועדים הרלוונטיים לכתב האישום מנהל המרפאה לבריאות הנפש למבוגרים בנתניה (להלן: "המרפאה"), וריכז את הטיפול בנכי צה"ל. המרפאה, שהיא שלוחה של המרכז הרפואי הממשלתי לבריאות הנפש "לב השרון", משמשת כספק של משרד הביטחון, אשר שילם עבור הטיפולים בנכי צה"ל.
מכוח האמור היה הנאשם "עובד ציבור" כהגדרתו בסעיף 34כד(1) לחוק העונשין.
המתלונן הוא נכה צה"ל אשר סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית – PTSD ומהפרעות נפשיות אחרות, בעקבות פציעתו במלחמת יום הכיפורים, ונזקק בעטיין לטיפול נפשי-פסיכיאטרי.
בשנת 2000 הופנה המתלונן, באמצעות אגף השיקום במשרד הביטחון (להלן: "אגף השיקום"), לטיפולו של הנאשם. הנאשם טיפל במתלונן עד לספטמבר 2013.
במסגרת התוכנית הטיפולית שלו, ביקר המתלונן במרפאת הנאשם באופן קבוע לשם קבלת טיפול ומעקב אחר מצבו הבריאותי.
הטיפול במתלונן היה חלק מתפקידו של הנאשם כעובד הציבור והוא לא צריך היה לקבל שכר כלשהו מהמתלונן עבור עבודתו, ואסור היה לו לקחת מהמתלונן דבר, בין אם על פי דרישתו או על פי הצעת המתלונן, וזאת נוכח יחסי מטפל-מטופל שביניהם.
באוקטובר 2012 נפטרה אמו של המתלונן, וחודשיים לאחר מכן, בדצמבר 2012, נפטר נכדו. מאורעות אלו השפיעו על המתלונן והחמירו את המצב הנפשי בו הוא שרוי.
המתלונן פיתח תלות בנאשם, שהיווה עבורו דמות משמעותית, ונתפס בעיניו כגורם שבזכותו הוא חי, ואף התפתחו אצל המתלונן חרדות שמא ייטוש אותו הנאשם ויחדל מלטפל בו. הנאשם ניצל מצב דברים זה כדי לקחת מהמתלונן מתנות כספיות שונות ולהעביר לרשותו ולשימושו מנכסי המתלונן, הכל כמפורט להלן.