מאסר בפועל לבעלת משרד נסיעות "ילנה טורס" בגין עושק ומרמה של לקוחותיה

ההרשעה ותמצית הנסיבות

1. הנאשמת הורשעה במסגרת הסדר טיעון, ועל פי הודאתה בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות רבות של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 סיפא בחוק העונשין, תשל"ז – 1977 [להלן: "חוק העונשין"], שלוש עבירות של זיוף לפי סעיף 418 סיפא בחוק העונשין ושלוש עבירות של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 בחוק העונשין.

עוד הורשעה הנאשמת בעבירות רבות של הונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ב – 1986 [להלן: "חוק כרטיסי חיוב"].

2. ברקע האירועים משרד תיווך נסיעות בשם "ילנה טורס" בדימונה, בבעלותה ובניהולה של הנאשמת החל מחודש ספטמבר 2011 [להלן: משרד הנסיעות"].

במסגרת משרד הנסיעות התקשרה הנאשמת עם לקוחות רבים למתן מענה ברכישת מוצרי תיירות שונים בארץ וברחבי העולם. הנאשמת היתה בקשר עם סוכנויות נסיעות שונות איתם נהגה לעבוד בכך שרכשה דרכם את מוצרי התיירות השונים עבור לקוחותיה.

על מנת להפיק רווח, נהגה הנאשמת לגבות עמלה שנבעה מהפער בין מחיר מוצרי התיירות שרכשה מסוכנויות הנסיעות ובין המחיר שהוצע ללקוחות. לחילופין, גבתה עמלה קבועה שהוסדרה והוסכמה עם סוכני הנסיעות שמהם רכשה את מוצרי התיירות.

כתב האישום המתוקן, בו הודתה הנאשמת, מתאר כיצד פעלה באופן שיטתי על פני תקופה ממושכת, וביצעה מעשי מרמה שונים ובכללם הציגה מצגי שווא ברכישת מוצרי התיירות מאותם סוכני נסיעות או יעדים עימם נהגה לעבוד, כאשר בפועל לא רכשה את מוצרי התיירות כלל או (בחלק מהמקרים) רכשה אותם חלקית. נוכח אותם מצגי שווא קיבלה הנאשמת מלקוחותיה כספים ביודעה כי אין בכוונתה לספק את מוצרי התיירות שהבטיחה להם.

לכתב האישום המתוקן צורפה טבלה מפורטת של המקרים ממנה ניתן ללמוד כי מדובר בעבירות רבות אשר בוצעו בסכומים שנעו בין מאות לאלפי ₪, ובהצטבר מדובר בהיקף מרמה העומד על כ- 660,000 ₪ בהם עשתה הנאשמת שימוש לצרכיה הפרטיים.

3. בתמצית, על פי המתואר באישום הראשון, בין החודשים יולי 2014 ועד למעצרה של הנאשמת (בתחילת חודש אוגוסט 2015), התנהגה והתנהלה הנאשמת תוך יצירת מצג בפני לקוחותיה השונים, לפיו היא רכשה בעבורם את מוצרי התיירות, תוך שלעתים המציאה לידיהם גם מסמכים הנחזים להיות כאלו המאשרים באופן סופי את ביצוע ההזמנה והמוצר, בידיעה שלא כך הדבר ועל מנת לשוות להתקשרות בינה לבין הלקוח מצג אמתי והכל כשהמסמכים האמורים היוו אך ורק אישור ראשוני (ולא סופי ומחייב) להזמנת מוצרי התיירות.

מצג זה יצר רושם מוטעה אצל הלקוחות לפיו סכומי הכסף הועברו לסוכנויות הנסיעות וליעדם, בעוד שכלל לא היתה כוונה אצל הנאשמת להעברת הסכום ליעדו. בעקבות מצגי שווא אלו או בשל הבטחות הנאשמת להמציא ולספק את מוצרי התיירות המבוקשים, שולמו על ידי הלקוחות סכומי כסף רבים בהיקפים שונים, חלקם במזומן, חלקם בהמחאות, חלקם בכרטיסי אשראי וחלקם בהעברות בנקאיות.

ואולם, חרף כל התשלומים ששולמו על ידי הלקוחות, לא הועברו הסכומים לספקים עצמם והנאשמת לא סיפקה כלל מוצרי תיירות למרבית לקוחותיה ולחלק קטן מנפגעי העבירה סופקו מוצרי תיירות חלקיים בלבד.

במקרים מסויימים, בוצעו חיובים בכרטיסי אשראי שפרטיהם נמסרו לנאשמת, מבלי לקבל תחילה אישור מבעלי כרטיסי האשראי לכך.

כתוצאה ממעשי מרמה אלו נגרמו ללקוחות נזקים כלכליים בהיקפים משמעותיים ומעבר לכך – נמנעה מהם האפשרות לקבל את מוצרי התיירות שעליהם שילמו. במספר מקרים שבהם ביצעה הנאשמת עסקה טלפונית נאלצו סוכנויות הנסיעות השונות לספוג את הנזקים.

סה"כ שווי ההונאה והמרמה מגיע כדי כ- 660,000 ₪.

בגין האמור באישום הראשון, הורשעה הנאשמת בעבירות רבות של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 סיפא בחוק העונשין, תשל"ז – 1977. עוד הורשעה הנאשמת בעבירות רבות של הונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו – 1986.

4. על פי המתואר באישום השני, זייפה הנאשמת בעצמה או באמצעות אחרים מסמכים שונים, ועשתה בהם שימוש במהלך התנהלותה והתקשרותה עם סוכנויות הנסיעות השונות וזאת ביודעה כי מדובר במסמכים מזוייפים:

ביום 13.5.2015 הנאשמת עשתה שימוש בכרטיס האשראי של אחד מנפגעי העבירה (ע.ת. 36) באופן שכרטיסו חוייב בסכום של 16,500 ₪ בעבור שירותי נופש ללקוחות אחרים. את אישור התשלום, דאגה הנאשמת להמציא באמצעות פקס לנציגת חברת TRAVELLUX. המדובר במסמך הנחזה להיות אישור לביצוע תשלום מכרטיס האשראי של ע.ת.6 עבור חבילת נופש באילת וזאת ללא ידיעתו או רשותו.

עוד מתואר באישום השני, כי במסגרת התקשרותה עם סוכנות הנסיעות "שטיח מעופף", נדרשה לשלם סכום כספי של 7,400 ₪ בעבור חבילות נופש לבורגוס. הנאשמת המציאה מסמך המתחזה להיות אישור הפקדה שלכאורה הופקד לטובת ה"שטיח המעופף" בעמדת אל-תור בסניף בנק בדימונה, כשבפועל כלל לא הפקידה סכום זה.