מאסר בפועל לבעלים של כלב אשר נשך כלבה של אחר, בין היתר מהטעם שאין הבדל בין פציעת אדם לפציעת כלב

1. הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות באישומים הפרושים על פני שלושה אישומים. האישום הראשון ייחס לנאשם עבירות של מעשה פזיזות ורשלנות ועבירת החזקה לפי החוק להסדרת הפיקוח על כלבים כאשר בהתאם לעובדות אישום זה, הנאשם הסתובב בפארק הכט בחיפה יחד עם כלבו שלא היה קשור ברצועה וכלב זה נשך את כלבתו של המתלונן וגרם לה לפצע חדירה בקוטר של 11 ס"מ – דבר שהצריך טיפול רפואי אצל וטרינר. האישום השני ייחס לנאשם עבירות של איומים והחזקה כאשר הנאשם, בין היתר, איים על המתלונן באמרו "אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק וזה יעלה לך בבריאות", זאת שעה שהנאשם הסתובב גם באותה עת עם כלבו ללא רצועה. האישום השלישי ייחס לנאשם עבירות של תקיפה והחזקה כאשר הנאשם שוב הסתובב עם כלבו ללא רצועה, והוא תקף את המתלונן בכך שחבט בידו לעבר צווארו.

2. עובדות כתב האישום פורטו בהרחבה בהכרעת הדין שניתנה על ידי ביום 6.3.17 ואין צורך לחזור על הפרטים, אך אדגיש כי מדובר בהתנהגות חוזרת של הנאשם שמשך 3 ימים הסתובב עם כלבו ללא רצועה ביום 10.8.13, 11.8.13 ו 20.8.13 וביצע עבירות נוספות כמפורט בהכרעת הדין.

3. ב"כ המאשימה התייחס לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, לערכים המוגנים שנפגעו, לפסיקה הנוהגת ואף הגיש לעיוני קובץ פסיקה. לטעמו של ב"כ המאשימה מתחם הענישה ההולם את מעשי הנאשם הוא מאסר הנע בין 6 ועד 12 חודשים והוסיף שהנאשם לא לקח אחריות על מעשיו ואלה בוצעו מטעמי נוחות תוך זלזול בחוק וזלזול בסובבים. ב"כ המאשימה הפנה לעברו הפלילי של הנאשם ולנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות ובסוף טיעוניו עתר להטיל עליו עונש ברף העליון של המתחם שצוין על ידו ולהוסיף פיצוי למתלונן וקנס משמעותי.

4. ב"כ הנאשם התייחס גם הוא לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, כאשר לטעמו מדובר ברף הנמוך של העבירות. הסנגור התייחס לכך שהמתלונן עקב אחר מרשו עד שהזמין את משטרה, לכך שעברו הפלילי הוא ישן, לזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירות ועד היום, לכך שהתלונה הוגשה מאחר ומרשו סירב לשלם את סכום הטיפול הרפואי על סך 580 ₪. ב"כ הנאשם התנגד למתחם שצוין על ידי ב"כ המאשימה כאשר לטעמו המתחם מתחיל במאסר מותנה ומסתיים במספר מצומצם של חודשי מאסר אותם ניתן לרצות בעבודות שירות. לשאלת בית המשפט אם מרשו כשיר לבצע עבודות שירות השיב הסנגור שאינו רופא אך בשל גילו של מרשו ומצבו הרפואי ומחלת הלב והניתוח שעבר, יש סיכוי שלא יהא כשיר לעבודות שירות. הסנגור התייחס לגילו המבוגר של מרשו, להיותו סבא לנכדים, לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות ובסוף טיעוניו עתר להסתפק במאסר מותנה, לפיצוי בסכום של הטיפול הרפואי, דהיינו 580 ₪ ולקנס מדוד בהיות מרשו פנסיונר שאינו עובד.

5. שמעתי את הנאשם שלא הצטער על מעשיו והוסיף שכאשר בעבר הוא שמע להמלצות סנגוריו מצבו החמיר אך בכל זאת הוא יקשיב לסנגורו הפעם ולא ידבר כאשר לדבריו "הפעם אני אקבל את עצתו בכל זאת של עורך הדין ואמנע להעיר הערות שאולי יביאו להחמרה". הנאשם למעשה אינו מודע לחומרת מעשיו ועל אף הכרעת הדין הארוכה שניתנה בעניינו, הוא אינו חש שעשה טעות ושעבר על החוק.

6. הנאשם במעשיו פגע בביטחון הציבור ומידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית.

            אני רואה בכל האירועים המתוארים בכתב האישום כאירוע אחד, בגינו אקבע מתחם ענישה אחד.

7. בבואי לקבוע את מתחם הענישה ההולם לקחתי בחשבון את הערכים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם, את הפסיקה הנוהגת, את חלקו המלא של הנאשם בביצוע העבירות, את הנזק שנגרם והיה צפוי להיגרם מביצוען כולל פציעת כלבתו של המתלונן. עוד לקחתי בחשבון את הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות הנובעות מהחלטתו להסתובב עם כלבו ללא רצועה, ייתכן מטעמי נוחות וייתכן מטעמי התגרות, אך בכל מקרה מדובר הן בזלזול בביטחונם של אחרים והן בזלזול בהוראות החוק האוסרות על כך. הנאשם בעברו הורשע בעבירות דומות, והוא לא למד את הלקח והמשיך לבצע את העבירות בהן הורשע בתיק זה.

התייחסתי לכל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות והגעתי למסקנה שמתחם הענישה ההולם את מעשיו הוא מאסר הנע בין 3 חודשים ועד 12 חודשים.

7. בנוגע לעונש בתוך המתחם לקחתי בחשבון את הפגיעה של העונש בנאשם שהוא יליד שנת 1947 והוא נשוי, אב לילדים וסב לנכדים. עוד לקחתי בחשבון את הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם, את הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירות ומהרשעתו, את נסיבות חייו של הנאשם ואת מצבו הרפואי כעולה מהמסמך נ/1 שהוגש לעיוני. ממסמך זה עולה שהנאשם עבר ביום 16.12.07 ניתוח לב. עוד לקחתי בחשבון את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות בחודש אוגוסט 2013 ועד היום ואת עברו הפלילי של הנאשם הכולל 9 הרשעות קודמות, כאשר הרשעתו האחרונה היא משנת 2010 ובין היתר הורשע בעבירות של אי נקיטת צעדי זהירות בחיה, החזקת כלב מחוץ לחצרים ועבירות נוספות מאותו הסוג. בעברו הורשע הנאשם בעבירות שונות על חוק העונשין כולל עבירה נוספת של אי נקיטת צעדי זהירות בחיה. לקחתי בחשבון את העדר נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, כאשר במילתו האחרונה בטרם גזירת דינו הוא אמר את שציטטתי לעיל. הרושם שקיבלתי כאמור שהנאשם אינו מוכן להבין את הטעות שבמעשיו, כך שקיים חשש שהוא ימשיך ויבצע עבירות דומות.