ת"פ
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
|
7961-07
02/10/2011
|
בפני השופט:
לימור מרגולין-יחידי
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי עו"ד נועם שביט
|
הנתבע:
1. דוד בראל 2. <#2#>
|
גזר דין |
תיק זה עבר לטיפולי עם פרישת סגן הנשיא השופט אפרתי, ועקב נבצרותו להשלים את הדיון, נשמעו הטיעונים לעונש לפניי.
הנאשם הורשע על ידי המותב הקודם לאחר שמיעת ראיות בהכרעת-דין מיום 31.5.11 בצירוף נימוקי הכרעת-דין.
הנאשם הורשע בכל עובדות כתב האישום המתוקן בביצוע שורה ארוכה של עבירות, הכוללות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, וכן זיוף מסמך הקשור לשימוש ברכב.
כתב האישום מונה שמונה אישומים, והוא מגולל פרשיית מרמה מתוחכמת, שהיא תולדה של קשר שקשרו הנאשם ואחר (להלן: "
בסון"). בהתאם לעובדות כתב האישום ולהכרעת הדין, במסגרת הקשר בין הנאשם לבסון היה הנאשם ההוגה, היוזם והרוח החיה.
מעשי העבירה נעשו בקשר למכירת זכויות ציבוריות במוניות שהיו בבעלות הגב' ברכה טויטו (להלן: "
טויטו").
בנוסף, הורשע הנאשם באישומים השמיני והתשיעי בעבירות מרמה וזיוף נוספות שלא במסגרת הקשר עם בסון.
בסך הכל התקבלו על ידי הנאשם כתוצאה ממעשי המרמה 451,500 ש"ח, והוא הורשע בניסיון לקבל דבר במרמה בסך נוסף של 674,000 ש"ח.
ראיות הנאשם לעונש
מטעם הנאשם העידו שני בעלי זכויות ציבוריות במוניות, אשר העמידו את זכויותיהם לנאשם לשם השכרתן. לדברי השניים, הגב' רות ירון והאדון לוי משה, נהג בהם הנאשם בהגינות מלאה ואף מעבר לכך, ומהיכרותם האישית אותו במשך שנים בקשר עם השכרת המוניות, הם התרשמו מאדם ישר ואמין.
טיעוני הצדדים לעונש
ב"כ המאשימה עתר להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל לשנים רבות, קנס ופיצויים.
ב"כ המאשימה הגיש את הרישום הפלילי של הנאשם. למען הסר ספק יובהר כבר עתה כי לבית המשפט הוצגה אסמכתא בדבר זיכוי הנאשם מעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. עברו הפלילי של הנאשם, אם כן, הוא בעבירות של מסירת ידיעות כוזבות ועבירה על פקודת מס הכנסה.
ב"כ המאשימה עמד על חומרת הפרשה, ריבוי העבירות וחומרתן, היקף המצגים הכוזבים שהוצגו בפני אנשים שונים, היקף סכומי המרמה, והעובדה כי הגזל לא הושב.
הוא הדגיש את הענישה המחמירה ההולמת עבירות מרמה שכאלה, והפנה להלכה הפסוקה לפיה בתיקים ממין זה נסוגות הנסיבות האישיות בפני יתר שיקולי הענישה.
ב"כ המאשימה עמד על ההליך המקביל שהתקיים והסתיים במחצית 2008 בעניין בסון בת.פ. (ת"א) 7933/07 בפני השופטת כוחן, שם נגזרו על בסון שהודה בכל המיוחס לו חמש שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס בסך 100,000 ש"ח. בערעור שהגיש בסון לבית המשפט המחוזי הציגו הצדדים לביהמ"ש הסדר שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו הקנס הופחת ל - 50,000 ש"ח ולא חל שינוי ביתר מרכיבי הענישה (ע"פ (ת"א) 70682/08).
לטענת ב"כ המאשימה, מעמדו של הנאשם בקשר לעבירות בכיר עשרות מונים מבסון, לאור האמון שנתנה בו טויטו, מומחיותו בתחום והיותו הרוח החיה, המארגן והמתכנן של מעשי המרמה תוך הסתתרות מאחורי הקלעים ושליחת בסון כאיש חזית. לפיכך, נטען כי הגם שגזר הדין בעניין בסון כלל אישומים נוספים, הרי שהענישה שם מהווה עונש רצפה לנאשם.
לעניין גובה הפיצויים נטען שיש לפסוק סך של 180,000 ש"ח לפחות, הוא גובה החוב שבגינו לא פוצתה טויטו לאחר שהופחתו הפיצויים שנפסקו לטויטו בהליך האזרחי שנוהל מול שלושה מרוכשי הזכויות (ת"א 29436/07).
ב"כ הנאשם עתר שלא לשלוח הנאשם לבית הסוהר ושלא להטיל עליו ענישה כלכלית.
לטענתו, אין להקיש מעונשו של בסון מכיוון שבסון צירף לתיקו בפרשה זו תיק אחר שכתב האישום בו רחב יותר מהאישום הנוכחי, והוא היה התיק העיקרי. כן נטען, כי בניגוד לטיעוני המאשימה, בסון הוא עבריין בכל רמ"ח אבריו, הוא היה אקטיבי בפרשה נושא כתב האישום, והוא מבצע מעשי עבירה במשך שנים.