ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
|
35749-07-13
16/01/2014
|
בפני השופט:
מוחמד עלי
|
- נגד - |
התובע:
אלכסנדר מאירוביץ
|
הנתבע:
1. אבי שעיה 2. יהודה בוהדנה
|
פסק-דין |
פסק דין
מהמסמכים המונחים בפניי עולה כי התובע עוסק בייעוץ. הנתבעים עוסקים בבניית אתרי אינטרנט וקידום פרסום, תחת השם המסחרי Adar net. במהלך הדיון לא ביקשו הנתבעים לערוך הבחנה ביניהם למרות שהחשבונית הוצאה על ידי הנתבע 1 והנתבע 2 לא טען להעדר יריבות – לפיכך אתייחס לשני הנתבעים כאחד ולא אערוך הבחנה ביניהם.
לטענות התובע, ביום 30.12.2012 נערך הסכם לפיו התחייבו הנתבעים לבנות מחדש אתר אינטרנט ששימש אותו בעיסוקיו ולקדם את פרסומו בקישור ממומן במנוע החיפוש "גוגל" באינטרנט, והנתבעים הפרו את ההסכם בכך שאתר לא נבנה וכלל לא "קודם" כמוסכם. אין מחלוקת שהתובע שילם לנתבעים סכום של 4680 ₪, שהוא מבקש את השבתו מהנתבעים.
הנתבעים אינם חולקים על הסיכום שהיה, אך הם טוענים כי נבנה אתר עבור התובע כמוסכם והאתר קודם באינטרנט . הנתבעים אין מכחישים כי העבודה שהייתה צריכה להתבצע לא הושלמה עד תום (ראו סע' 6 לכתב ההגנה) ותולים את הדבר בסיבות הקשורות בתובע ובמעצבת שהועסקה על ידו.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני סבור כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.
תהום נפערה בין גרסת התובע לגרסת הנתבעים. התובע טען כי לא בוצע מאומה על ידי הנתבעים: אתר לא נבנה ופרסום-קידום לא נעשה. הנתבעים הציגו בפני תכנים של אתר אינטרנט שטענו כי הוא האתר שנבנה עבור התובע. התובע השיב כי זהו האתר הישן שהיה לו ולא פרי עבודת הנתבעים.
אין בידי לקבל את טענת התובע כי הנתבעים לא עשו מאומה עבורו. יהא נכון יותר לומר כי הנתבעים ביצעו פעולות מסוימות בגדר הסיכום שהיה בין הצדדים, אולם המוצר לא הגיע לידי גמר והתובע לא נהנה מפירות פעולות אלה. להשלמת התמונה יצוין כי התובע פנה לחברה אחרת שביצעה את בניית האתר וקידומו באינטרנט.
מצד אחד, מעיון במסמכים המצורפים לכתב התביעה ניתן לדלות כי בין התובע לנתבעים התנהל דין ודברים באמצעות חילופי דואר אלקטרוני שמעידים כי הנתבעים ביצעו פעולות מסוימות בהתאם להסכם שבין הצדדים. אני מפנה בין היתר לחלופת הדואר האלקטרוני מיום 2.11.2012; חלופת הדואר מיום 10.12.2012; ביום 29.11.12 כתב התובע לנתבע 2: "התכוונתי לשינויים שעשית באתר. אני חושב שצריך לשנות את דף הבית. ליצור מן דף נחיתה – רשימת שירותים שאני מציע ושתי שורות עלי". לכך יש להוסיף את חלופת הדואר בין הנתבעים לבין הגב' מירי (לדוגמא מיום 21.1.2013), אותה מעצבת שהועסקה על ידי התובע.
מצד שני, הנתבעים אינם חולקים על כך כי האתר לא בוצע לרוחו של התובע והם היו מוכנים לשדרג את האתר ולעצבו כפי שיבקש (ראו בין היתר, הודעת הדואר האלקטרוני שנשלחה לתובע ביום 8.5.2013), כן אין להתעלם מכך שבסופו של דבר העבודה לא הושלמה בשל טענתו של התובע כי קצב הדברים לא היה כמצופה, הנתבעים אינם חולקים על כך וטוענים כי הדבר נעוץ במחדליו של התובע שלא העביר את החומרים הנדרשים ומנע התקדמות העבודה בקצב ראוי.
הנה אם כן, מצד אחד בוצעה עבודה מסוימת על ידי הנתבעים שעמדתי על היקפה מטיעוניהם בפני ומחלופת הדואר האלקטרוני, ומצד שני עמלם של הנתבעים לא הושלם ומפירותיו התובע לא נהנה. זאת ועוד, במהלך הדיון בפני ציינו הנתבעים כי לזכות התובע סכום שנועד לתשלום (כ"תקציב") ב"גוגל" בסכום של כ 1000 ₪.
בשקלול הנתונים האמורים אני סבור כי על הנתבעים להשיב לתובע מכלל הסכום ששולם על ידו סך של 3,500 ₪.
לאור האמור לעיל, אני מחליט לקבל את התביעה באופן חלקי ולחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע תוך 30 ימים סך של 3500 ₪. במידה ולא ישולם הסכום במועד הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן לערער על פסה"ד ברשות לביהמ"ש המחוזי תוך 15 ימים.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ד, 16 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.