ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
15489-03-10
27/05/2010
|
בפני השופט:
אמיר צ'כנוביץ
|
- נגד - |
התובע:
מרגלית לוי ארוך
|
הנתבע:
בן ארי מאירה
|
|
החלטה
המבקשת שהינה ערבה לשטר חוב נשוא בקשת ההתנגדות שהוגש לביצוע כנגד עושה השטר שהינה שוכרת של המושכר במסגרתו נמסר שטר החוב להבטחת התחייבויות השוכר, הגישה בקשת התנגדות ובקשת להארכת מועד.
בא כוח המשיבה העלה בפתח הדיון טענה מקדמית לפיה ההתנגדות הוגשה באיחור ללא טעם מיוחד ועתר לסילוק הבקשה על הסף.
כמו כן טען בא כוח המשיבה לגופו של עניין, התייחס לטענות שפורטו בבקשת ההתנגדות.
המבקשת סיכמה טענותיה בעל פה.
המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד א שר במסגרת סעיף 15 לת צהיר התומך בה מודה היא כי קיבלה את האזהרה בתיק הוצל"פ נשוא בקשת ההתנגדות.
לבית המשט הוגש אישור מסירה של האזהר ה שסומן מש/1, לפיו האזהרה נמסרה למבקשת ביום 23/12/09.
בקשת ההתנגדות והבקשה להארכת מועד הוגשו לבית המשפט ביום 4/3/10, למעלה מחודש וחצי איחור לאחר מועד הקבוע בתקנות להגשת התנגדות לביצוע שטר.
המבקשת בסעיף 15 לתצהירה מציינת כי לאחר קבלת האזהרה פנתה לבתה וזו הודיעה לה כי הינה מסדירה את החוב, והעניין בטיפולה, לטענתה על כן לא הגישה התנגדות במועד.
כמו כן, טוענת המבקשת בסעיף 16 לתצהירה כי מחמת גילה ומצבה הבריאותי והיותה מפרנסת יחידה לא היה לה כוח וזמן לטפל בעניין זה, וחשבה לתומה שהענין יוסדר.
הלכה היא , כי לצורך הארכת מועד שנקבע בחיקוק בהתאם לתקנה 528 לתקסד"א , יש להראות טעם מיוחד להארכת מועד שהינו טעם שאינו בשליטת בעל הדין, אלא גורם חיצוני המבקש אשר מנ ע ממנו מלהגיש ההתנגדות במועד.
טענות המבקשת כפי שהועלו בתצהירה אינם מהוות טעם מיוחד להארכת מועד , החובה על המבקשת היתה לוודא עם ביתה תוך המועד הקבוע בתקנות לעינין הגשת ההתנגדות, היינו 20 ימים מקבלת האזהרה להגיש התנגדות ככל שלא הגיע הבת להסדר, לצורך זה היה עליה לוודא בשלכת הוצל"פ דבר הסדרת החוב וסגירת התיק תוך המועד האמור, ובהעדר הסדר להגיש התנגדות במועד.
המבקשת לא צירפה מסמכים לעניין מצב בריאותי שמנע ממנה להגיש התנגדות במועד, ועל כן לא עומדת למבקשת טעם מיוחד להארכת מועד.
די באלה על מנת לדחות את הבקשה להארכת מועד, ומימלא לדחות את ההתנגדות אשר הגישה המבקשת.
אף לגופו של עניין, סבור אני כי בקשת ההתנגדות אינה מגלה הגנה ולו לכאורה, שכן המבקשת מודה בתצהיר שניתן על ידי ביתה הגברת ארוך יעל כי לא עמדה בתשלום דמי שכירות במהלך שנת שכירות ראשונה במועדים שנקבעו בחוזה, וכי לטענתה רק לאחר פיגור בתשלומים אלה, שילמה את מלוא דמי השכירות בגין השנה הראשונה.
על פי חוזה שכירות תנאי למימוש האופציה הינה עמידה בהתחייבויות השוכר ושביעות רצונו של המשכיר, וכאמור אי עמידה בתשלום דמי שכירות במועד הקבוע בחוזה, מהווה הפרה ולכאורה שולל האפשרות לממש אופציה.
יתר על כן, לצורך מימוש אופציה על פי חוזה שצורף להתנגדות, על השוכר לשלוח הודעת מימוש האופציה עליו לשלוח הודעה על רצונו לממש האופציה 60 יום לפני תקופת השכירות.
המבקשת לא ציינה בבקשת בבקשת ההתנגדות כי שלחה הודעה כאמור, ואף לא צירפה הודעה או מכתב בדבר משלוח הודעה כאמור.
אומנם, במסגרת סיכומי המבקשת הוצג על ידי המבקשת מכתב שלטענת המבקשת שלחה למשכיר , וכן אישור משלוח דואר רשום, אולם אלה לא הוגשו כראיה במסגרת ההליך שכן לא צורפו לבקשת ההתנגדות.
בא כוח המשיבה התנגד לכל הרחבת חזית במסגרת סיכומיו באופן השולל האפשרות להגישם בשלב דיוני זה.