מאהלר נ' הכהן

החלטה

מונחת לפניי בקשת המערער לפטור מאגרה ולפטור מהפקדת עירבון.

הבקשה

1.המבקש עותר למתן פטור מתשלום אגרה וכן מבקש הוא פטור מהפקדת עירבון בערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, כב' השופטת מעין צור, מיום 17.1.12.

בבית משפט קמא נדונה תביעת המשיב, לתשלום שכר טרחה עבור שירותים משפטיים שנתן למבקש. בית משפט קמא הגיע למסקנה כי בין הצדדים לא נערך הסכם שכר טרחה בכתב ואף דחה את טענת המשיב, כי נכרת הסכם שכ"ט בעל-פה, לפיו התחייב המבקש לשלם למשיב 20% מסכום של 48 קיצבאות.

לאור זאת, קבע בית משפט קמא, כי שכר הטרחה לו זכאי המשיב, הינו שכר טרחה ראוי עבור השירות שנתן למבקש ולפיכך, חייב את המבקש לשלם למשיב סכום כולל של 8,930 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, סכום המעגן בחובו, את שכר הטרחה הראוי ואת יתרת שכרו של המומחה שנתן חוות דעת.

2.בבקשה טוען המבקש כי הוא עבר תאונת עבודה בתאריך 8.11.01, וכי הוא ומשפחתו שרויים במצב כלכלי קשה מאוד.

כיום משולמת למבקש, לטענתו, קצבת נכות ובכללה תוספות בגין בנו ורעייתו, בסך של 4,504 ש"ח לחודש וכן ניתן לו סיוע לצורכי דיור בסך של 1,170 ש"ח לחודש. עוד נטען בבקשה, כי רעיית המבקש החלה, אך לפני חודש, לעבוד במשרה חלקית.

הבקשה נתמכת בתצהיר המבקש וצורף לה אישור על תשלומי קצבאות מל"ל, לפי פרק ביטוח נכות, לשנת 2012 ממנו עולה, כי משולמת למבקש קצבת נכות בסכום של 4,307 ₪ לחודש. כמו כן צורף לבקשה דף חשבון ובו פירוט הפעולות מתאריך 26.2.11 ועד לתאריך 21.2.12.

בנוסף צורף דף חשבון בנק, הרשום על שם אשת המבקש, ובו פירוט תנועות החל מחודש נובמבר 2011 עד חודש פברואר 2012 וכן תלוש שכר של אשת המבקש לחודש ינואר 2012, העומד על סך של 3,284.55 ₪.

המשיב מתנגד לבקשה, כמפורט בתגובתו, ולחילופין מבקש, ככל שלא תידחה בקשת המבקש, לאפשר למבקש, לכל היותר, לשלם את סכום הפקדון והאגרה במספר סביר של תשלומים.

הפן הנורמטיבי:

3.על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"):

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

היינו – לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד – עליו להראות שההליך מגלה עילה והשני – עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

4.בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (מיום 13.11.2007, נמצא באתר ביהמ"ש העליון). כן ראו דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).