מ"ת
בית משפט השלום פתח תקווה
|
9338-05-16
23/02/2017
|
בפני השופט:
טל פרי
|
| - נגד - |
מבקשים:
מדינת ישראל
|
משיבים:
ג'ורג' בית עדה (עצור בפיקוח)
|
| החלטה |
לפני בקשה לעיון חוזר בהתאם לאמור בסעיף 52 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו- 1996.
אציין כבר בפתח ההחלטה כי מצאתי לנכון לדחות את הבקשה על הסף, וזאת אף מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים. לעניין זה יפים דברי כב' הש' ברק ארז בבש"פ 7146/15 פבל נפטלוביץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו](5.11.15) שם נקבע כי :
"הכללים החלים על הגשה של בקשה לעיון חוזר קבועים בסעיף 52(א) לחוק המעצרים הקובע כי "עצור... רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר... אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". ביחס לאופן הדיון בבקשה לעיון חוזר חל סעיף 57 לחוק המעצרים לפיו דיון בבקשה "יהיה בפני המשוחרר בערובה או סניגורו, בפני עצור, ובפני תובע". דומה כי הדעה הרווחת בפסיקה, דעה שאף אני שותפה לה, גורסת כי לא תתקבל החלטה בבקשה לעיון חוזר מבלי שהתקיים בה דיון, אלא במקרה חריג שבחריג שבו באופן מובהק אין ולו ניצוץ ראשוני של התאמה לתנאים לקיומו של עיון חוזר, כדוגמת בקשות חוזרות ונשנות המוגשות במעין "שיטת מצליח" (ראו: בש"פ 1097/06 בינייב נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה ד (9.2.2006); בש"פ 2586/13 אלרואי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקאות 8-7 (24.4.2013))."(הדגשות שלי –ט.פ)
כותרת הבקשה מלמדת כי מדובר בבקשה להרחבת "שעות ההתאווררות". הדיוט, הקורא הבקשה לראשונה, עלול לחשוב כי אכן מדובר בהרחבה של שעות ההתאווררות הקיימות ואולם , ישאל השואל, הכיצד זה ניתן להרחיב את מה שמעולם לא נפער?
עיון במילון עברי מלמד כי הגדרת המונח "הרחבה" - פירושה – "הפעולה שבה הופכים משהו לרחב יותר או מקיף יותר....". במקרה דנן אין מדובר בבקשה להרחבת החלונות כי אין חלונות, או במילים אחרות, "לא יהיה כלום, כי אין כלום" וזאת מאחר והמבקש שוהה במעצר, בתנאי פיקוח אלקטרוני ואנושי, אדוק והרמטי, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.
עסקינן במבקש אשר שהה בחלופת מעצר, בדמות מעצר בית, הפר החלטת בית המשפט, לא פעם כי אם פעמיים, נעצר מאחורי סורג ובריח ובהמשך, שוחרר למעצר בפיקוח אלקטרוני וזאת ביום 7.9.16.
בין לבין, התקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו, ובו נאמר , ברחל בתך הקטנה, כי קיים סיכון להמשך התנהגות בעייתית ופורצת גבול וכן להפרת התנאים המגבילים. שירות המבחן התרשם כי מעצרו של המשיב, בפיקוח אלקטרוני, "מציב עבורו גבול ברור שבצדו סנקציות ברורות לאי עמידה בתנאיו".
המבקש לא שקט על שמריו והגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט, בקשה אשר נדונה אך ביום 20.12.16.
בסופו של דיון ארוך , ולאחר ששטח ב"כ המבקש טענותיו, באריכות, קבעתי כי אין מקום לשינוי בתנאי מעצרו של המבקש.
ערר שהוגש על ההחלטה, עמ"ת 62997-12-16 נמחק ביום 12.2.17. כלומר, מדובר בבקשה לעיון חוזר אשר מוגשת כחודשיים לאחר החלטה בבקשה קודמת , כך שלא ניתן לומר כי חלף זמן המצדיק עיון חוזר בבקשה.
ראוי להתעכב על התנהלות ב"כ המבקש בערר שכן בדיון שנערך ביום 9.2.17 בפני כב' הש' יקואל ,הציע בית המשפט, לא פעם כי אם פעמיים, לב"כ המבקש, למחוק את הערר ולחילופין לצרף "אסמכתאות משפטיות ותימוכין בטענתו...". ואולם, ב"כ המבקש בחר, משיקוליו , למשוך את הערר ולהימנע מהחלטת בית המשפט.