מ"ת 5881-07-15 מדינת ישראל נ' חג'אג'(עציר) ואח'

זוהי בקשה להורות על מעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו במסגרת תפ"ח 5878-07-15.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם רצח בכוונה תחילה, עבירה לפי סעיף 300(א)(2) יחד עם 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 18/04/04 בשעה 23:17 בקירוב, קשרו המשיבים קשר לפגוע פיזית בד' ס' ז"ל (להלן: "המנוח") והצטיידו לשם כך בסכין. בחצות הלילה שבין 18/04/04 לבין 19/04/04 הגיעו המשיבים לדירה ברחוב יחזקאל 13 בנתניה (להלן: "הדירה"), שבה שהה המנוח יחד עם אחרים. המשיבים נכנסו לדירה ופנו אל החדר שבו ישן המנוח. המשיבים תקפו בצוותא חדא את המנוח בבעיטות, שיספו את גרונו ודקרו אותו בחזהו בכוונה לגרום למותו. המשיבים הותירו את המנוח להתבוסס בדמו, נמלטו מן הדירה והסתתרו לתקופה ממושכת בעודם דרושים לחקירה. המנוח אושפז בבית החולים לניאדו במצב אנוש כשהוא סובל מפצע חתך בצוואר באורך 5 ס"מ שחתך את קנה הנשימה כמעט לחלוטין ומפצע דקירה בחזה מצד שמאל. במסגרת הטיפול עבר המנוח החייאה, הורדם, הונשם ונותח. חרף זאת מצבו התדרדר והוא לא שב להכרה מעולם עד אשר נפטר מפצעיו ביום 12/09/04.

המשיב 1 נעצר ביום 21/05/15 והמשיב 2 נעצר ביום 19/05/15 ומעצרם הוארך מעת לעת בהחלטת בית משפט השלום בראשון לציון. המבקשת עתרה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם. סנגורו של המשיב 2, שהינו אסיר, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה נגד מרשו ולאור עמדה זו הוריתי על מעצרו עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו. לעומתו, סנגורו של המשיב 1 כופר בקיומן של ראיות לכאוריות כנגד מרשו ומבקש להורות על שחרורו.

החקירה בתיק זה החלה במועד סמוך לאירועים המתוארים בכתב האישום בשנת 2004, אז נחקרו המשיבים וחשודים נוספים בתיק. בסופו של יום הוחלט על סגירת התיק מחוסר ראיות. בשנת 2012 נחתם הסכם עם עד מדינה, אשר מסר עדות מפורטת בתיקים אחרים, אז החליטה המשטרה לחדש את החקירה בתיק זה. בעקבות החקירה המחודשת נאספו ראיות חדשות שבעקבותיהן הוחלט להגיש את כתב האישום כנגד המשיבים.

החומר הראייתי שהוגש לעיוני כולל את הודעותיהם הרבות של מספר עדים אשר ישבו בדירה בזמן שבו לכאורה אירעו העובדות המתוארות בכתב האישום. המשיב 1 זוהה על ידי אחד העדים כמי שנכנס לדירה יחד עם אחר. מנגד, ישנה ראיה נוספת, הודעת מדובב, אשר מזכה לכאורה את המשיבים מביצוע הרצח ומפלילה אחרים. המבקשת סבורה כי מכלול הראיות הלכאוריות שיש בידה מצביע דווקא על המערכת העובדתית המפלילה את המשיבים כנכונה, לעומת הסנגור אשר סבור כי מדובר בראיה מזכה שמטילה צל כבד על עצם הגשת כתב האישום כנגד מרשו.

ראיות לכאורה כנגד המשיב 1

"יושבי הדירה", אותם אנשים אשר שהו בדירה בעת האירוע, מסרו גרסאות רבות:

בבר אבגי – אירוע הדקירה התרחש בדירתו עת ששהה בסלון הבית. בבוקר האירוע בשנת 2004 נעצר לחקירה כחשוד. בחקירותיו סיפר כי התוקפים שנכנסו לדירה היו רעולי פנים, בהמשך חזר בו מטענה זו ומסר פרטים לגבי האנשים ששהו בבית בעת התקיפה. בחקירתו מיום 02/05/04 סיפר אבגי כי המנוח שהה בדירתו. בשלב מסוים המנוח ביקש ללכת לישון ופרש לחדר. לאחר זמן, נשמעו דפיקות בדלת ולדירה נכנסו שלושה אנשים שחיפשו את המנוח. הם נכנסו לחדר ואז הוא שמע צעקות ורעש של מכות. לדברי אבגי, בשלב זה ברחו מהדירה בנצי, שלומי ובני אשר נכחו בה באותה עת, ואילו הוא היחיד שנשאר בדירה. אבגי, שראה את המנוח מתבוסס בדמו, סייע לו לצאת מהדירה ולרדת במדרגות. במקביל התקשר למד"א והזמין אמבולנס. בחקירה זו אמר אבגי כי השלושה לא היו רעולי פנים ומסר תיאור חיצוני שלהם. בחקירתו בשנת 2015, חזר על גרסה זו לפיה המנוח ישן בדירה בעת שחבריו נכחו בסלון. שני אנשים גלויי פנים נכנסו לדירה וחיפשו את המנוח. אבגי השיב שהמנוח בחדר. השניים נכנסו לחדר ואז נשמעו קולות מאבק. לאחר מכן ברחו השניים מהדירה כמו גם חבריו של בבר והוא נותר לבדו עם המנוח שהחל לדמם. אבגי סייע למנוח לרדת במדרגות הבניין שבו מצויה הדירה והזעיק אמבולנס לעזרה. בבר חזר על טענתו לפיה אינו מכיר את השניים שנכנסו לדירה ואינו יכול לזהות אותם.

לחומר הראיות צורף תמלול שתי שיחות שנערכו עם מוקד מד"א בתאריך 19/04/04, האחת בשעה 00:21 והשניה בשעה 00:24, בהן נמסרה כתובת הדירה, מספר הטלפון של בבר ובקשה לשלוח אמבולנס לעזרה.

בנצי אקוע – בנצי נעצר ביום 28/04/04 כחשוד באירוע ושוחרר ביום 12/05/04. בהודעתו הראשונה סיפר כי הוא מתגורר בדירה של בבר. בתאריך 18/04/04 קרוב לחצות נכנסו לדירה שלושה רעולי פנים, אחד מהם עם נשק והשניים האחרים עם סכינים ובשלב זה הוא ברח מהדירה. בנצי אמר כי הוא אינו מכיר את התוקפים ואינו יכול לזהותם. עוד סיפר בחקירתו כי עוד באותו לילה פגש את בבר באקראי ובבר סיפר לו ש"חתכו את ד'" והוא (בבר) עזר לו לרדת למטה, הזמין אמבולנס ולאחר מכן עלה לדירה לנקות את הדם.

בחקירתו ביום 02/05/04 סיפר בנצי כי תיאם גרסאות עם בבר והשניים החליטו להגן על שלומי דקל ובני ראובן, ששהו עמם בדירה, ולא להזכיר את שמותיהם.

בחקירתו מיום 06/05/04 שמר בנצי על זכות השתיקה, אולם על פי זכ"ד של החוקר אלכס בדרק, בשלב מסוים בנצי היה נסער ואמר שהוא יודע מי ביצע את המעשה ושהאנשים שמוחזקים במשטרה הם חפים מפשע. החוקר הציע לבנצי ללכת איתו לחוף הים ולשמוע את מה שיש לו להגיד ואף הציע לו לערוך חיפוש על גופו על מנת לוודא שהוא אינו מוקלט. בחוף הים סיפר בנצי לחוקר כי נכנסו לדירה שני אנשים שלא היו רעולי פנים. כמו כן אמר שהוא מכיר את השניים היכרות מוקדמת ואישר את שמותיהם – כפיר כהן וברטו חג'ג'.

ביום 23/05/04, הוזמן בנצי לשיחה עם החוקר, שיחה שהוקלטה ותומללה לאחר מכן, במסגרתה אישר שהיה עם החוקר בים וסיפר לו דברים. כמו כן אישר שכפיר וברטו נכנסו לדירה, שכפיר אחז בסכין ושאל "איפה ד'".