מדינת ישראל נ' ש'(עציר)

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבת רכב, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונה בה ניזוק רכוש, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בד בבד עם כתב האישום – הוגשה כנגד המשיב בקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.פי עובדות כתב האישום, המשיב לא היה מורשה לנהיגה, ומעולם לא הוציא רישיון נהיגה.

ביום 18.2.18 נטל המשיב צרור מפתחות שנשכחו על אדן חלון בXXX, איתר באמצעותם רכב מסוג מזדה שחנה בסמוך, וגנב אותו.

לאור דיווח שהתקבל במשטרה מבעל הרכב אודות הגניבה, אותר הרכב ע"י השוטרים ומשהבחין המשיב בניידת –החל להימלט מפניהם בנסיעה פרועה ומסוכנת בעוד השוטרים דולקים אחריו.

במהלך כל המרדף, נהג המשיב במהירות מופרזת, כמעט התנגש בניידת המשטרה, נסע על מדרכות, תוך שעקף מספר כלי רכב וגרם להולכי רגל שהיו על המדרכות להימלט על מנת שלא להיפגע.

המשיב המשיך בנסיעה פרועה למרות תקר שנגרם בשני גלגלים ברכב, נסע בכיכרות נגד כיוון התנועה, סטה בין נתיבים, וגרם לכלי רכב לסטות מנתיב נסיעתם, לעצור ואף לבלום בפתאומיות כדי להימנע מפגיעה, כמעט פגע בהולכת רגל, עקף רכב מסוג סיאט איביזה, שבר את המראה השמאלית, וגרם לנזק בכנף השמאלית.

המשיב נעצר רק לאחר שהגיע לרחוב חסום בכלי רכב ולא יכול היה להמשיך בנסיעה.

3.ביום 26.2.18 הוגש כתב האישום בד בבד עם הבקשה למעצר עד תום ההליכים, ובד בבד הופנה המשיב לצורך אבחון ועריכת חוות דעת פסיכיאטרית באשר לכשירותו הדיונית ומהותית לעמוד לדין.

מחוות דעת פסיכיאטרית מיום 28.2.18 עלה כי המשיב אינו סובל ממחלת נפש, וכשיר לעמוד לדין.

ביום 12.3.18 הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בעניינו של המשיב והוא הופנה לקבלת תסקיר לבחינת אפשרות שחרורו לחלופת מעצר.

בדיון מיום 7.5.18, לאחר הסדר הייצוג בעניינו של המשיב, הופנה לקבלת תסקיר משלים.

בדיונים מיום 31.5.18 ומיום 2.7.18, הופנה המשיב לצורך קבלת תסקירים משלימים נוספים שיבחנו אפשרות שחרורו לקהילה טיפולית, ואיתור מפקחים נוספים.

4.תסקירי המעצר:

בתסקיר מיום 27.3.18 לא הומלץ על שחרורו של המשיב לקהילה טיפולית.