מדינת ישראל נ' א.ז. (עציר)

רקע

1. בקשת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו.

   בד בבד עם הבקשה, הוגש נגד המשיב כתב האישום אשר מייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) ו- 29 בחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"); נשיאת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(ב) לחוק; וירי באזור מגורים, לפי סעיף 340א לחוק.

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, המשיב ומר ע.א.ז. (להלן: "המתלונן") הנם אחים המתגוררים בשכנות בXXX. בין המשיב למתלונן התגלע סכסוך במהלכו נהג המתלונן לגדף את המשיב ואת רעיית המשיב (להלן: "ל'"). ביום 18.10.17, פגש המשיב את המתלונן ול' מחוץ לביתם, המתלונן החל לגדף את ל' ובתגובה התפתח ביניהם ריב במהלכו דחף המתלונן את המשיב. מיד לאחר מכן עזב המשיב את המקום כשחמתו בערה בו. בשלב זה גמלה החלטה בליבו של המשיב לפגוע במתלונן. לשם כך הצטייד המשיב באקדח ושם פעמיו לביתו של המתלונן. באותה עת שהה המתלונן בחצר ביתו, המשיב הגיע למקום וירה לעבר המתלונן תוך שהוא אומר לו "אני אהרוג אותך". בשלב זה ולמשמע היריות הגיעו למקום ילדיו הקטינים של המתלונן, והבחינו במתלונן שרוע על הקרקע כשהוא מדמם. בהמשך השליך אחד הילדים מקל אל עבר המשיב ובתגובה כיוון המשיב את האקדח לכיוונו של הילד, מיד לאחר מכן ירה המשיב מספר יריות באוויר וברח מהמקום. כתוצאה ממעשיו של המשיב נגרמו למתלונן 4 פצעי ירי בבטן שמאלית תחתונה, 4 פצעי ירי בירך ובשוק ימין והוא נזקק לטיפול רפואי דחוף במסגרתו נותח ואושפז למשך 7 ימים.

3. ביום 3.12.17 לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר הראיות קבעתי בנושא הראיות לכאורה כי בכל הנוגע לעובדות אשר מבססות את העבירות המפורטות בכתב האישום בנוגע לכך שהמשיב ירה במתלונן ופגע בו, קיימת תשתית של ראיות לכאורה בעוצמה מספקת, אך קיימת חולשה ראייתית קלה.

   בכל הנוגע לאמור בסיפא של סעיף 6 לכתב האישום, לפיו הילד (ג.ג) השליך מקל אל עבר המשיב, ובתגובה כיוון המשיב את האקדח לכיוונו, קיימת חולשה ראייתית משמעותית, וזאת בשים לב לכך שדברים אלה מבוססים על גרסת ג.ג בלבד, ולאור הקושי הקיים בגרסה זו, אשר נגבתה על ידי חוקרת ילדים אשר התקשתה להעריך את מהימנות דבריו.

   בכל הנוגע לאמור בסעיף 7 לכתב האישום, לפיו המשיב ירה מספר יריות באוויר, קיימת חולשה ראייתית מסוימת, וזאת בשים לב לכך שדברים אלה מבוססים על גרסאותיהם של שני ילדיו של המתלונן (א.א וג.ג.), אך לא נזכרים בעדותו של המתלונן (אשר יתכן שלא ראה את הדברים לאחר שנורה) ואף אינם נזכרים בגרסתו של עד שנכח במקום במועד הרלוונטי והבחין בירי (פ.א.ז.).

   תסקירי שירות מבחן

4. בתסקיר מיום 13.12.17 התייחס שירות המבחן לכך שהמשיב הינו כבן 40, נשוי ואב לשישה ילדים בגילאי שנה עד 12. מתפקד ביציבות בעבודתו כנהג גרר כ- 7 שנים. גדל במערך משפחתי מורכב וחווה עזובה רגשית, חינוכית וכלכלית, התחבר לחברה שולית, בעבר השתמש בסמים באופן מזדמן והסתבך בפלילים. מדבריו ניתן היה להתרשם מדינמיקה סבוכה ביחסי האחים ומקונפליקט מתמשך בינו לבין המתלונן, אותו תופס כמי שמתנהל באופן כוחני ופוגעני כלפי המשפחה. שלל התנהגות פוגענית כלפיו או הסלמה ביחסיהם, והדף כל ניסיון לבחון קשיים וכן דפוסי התמודדות במצבי קונפליקט. בהערכת הסיכון במצבו התייחס שירות המבחן ליציבות התעסוקתית ולכך שאינו מאופיין בקווים אלימים קבועים או בקושי קבוע בשליטה בכעסים כשנראה כי המיוחס לו הינו חריג וקיצוני. לצד זאת, התייחס שירות המבחן לדינמיקת היחסים המורכבת והטעונה בינו לבין המתלונן ולזמינות לנשק ועמדות המאשרות אלימות במצבים מסוימים, וכן נכונות לפגוע פיזית בבן משפחה. בשקלול הפרמטרים נמצא כי הסיכון להישנות עבירת אלימות הינו בינוני וכי חומרתה הצפויה של התנהגות אלימה תהיה בדרגה בינונית. שירות המבחן בחן מספר מפקחים והתרשם כי החלופה המוצעת אינה הולמת את הסיכון בשחרורו של המשיב וכי הפיקוח האנושי שהוצע אינו מסוגל להתנהלות סמכותית, מציבת גבול וממתנת. לאור זאת לא המליץ שירות מבחן על שחרורו.

5. בתסקיר משלים מיום 1.1.18 נבחנה חלופת מעצר אחרת בXXX, שהינה חלופה מרוחקת, בפיקוחם של אחותו של המשיב וגיסו בביתם, וכן בפיקוח דודו של המשיב. באשר לגיסו של המשיב, שירות המבחן התרשם כי הוא מכיר ומודע לקיומו של קשר סבוך בין המשיב למתלונן ותופס עצמו כמי שיוכל לסייע למשיב למתן תגובותיו. שירות המבחן התרשם כי הגיס מבין את חומרת המיוחס למשיב ומודע לקשיים עימם הוא מתמודד וכי הוא נערך לזהות מצבי סיכון ולהתנהל בסמכותיות בהקשרם. באשר לאחותו של המשיב התרשם שירות המבחן כי היא רואה בחומרה את נסיבות המעצר ומסוגלת להתנהלות סמכותית. שירות המבחן התרשם כי לשניהם גישה רצינית וכי הם מתאימים לשמש כמפקחים בביתם ב-XXX. שירות המבחן שב ובחן את דודו של המשיב, אשר בתסקיר הראשון לא הומלץ, והתרשם כי הדוד הגמיש את עמדותיו והבנתו העמיקה מאז התסקיר הקודם. שירות המבחן התרשם כי המפקחים המוצעים מודעים לחומרת האישומים וכי כיום קיימת התארגנות רצינית יותר ההולמת את נסיבות התיק. כמו כן, נוכח הקונפליקט המשפחתי העריך שירות המבחן כי יש צורך גם בפיקוח אלקטרוני וזאת עד לביסוס גבולות וקביעות במסגרת החלופה, אשר ישמש מרכיב חיצוני מציב גבול נוסף שייסע להתנהלותו ולהיענותו של המשיב לסמכות המפקחים. לפיכך המליץ שירות המבחן על המשך מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני.

   טיעוני הצדדים

6. לטענת ב"כ המבקשת, עו"ד אורית לרך, מדובר בתיק חמור שבחמורים, מעשיו של המשיב נעשו על רקע סכסוך ארוך ומתמשך בינו לבין המתלונן, כאשר למימוש מעשיו הצטייד המשיב בנשק חם. מעשיו של המשיב בוצעו באופן קר ומחושב, ולא מתוך דחף רגעי. המשיב ביצע את הירי בלב שכונת מגורים לאור יום בפני ילדיו של המתלונן, ולא היה בדבר כדי להרתיעו. המשיב איים במהלך האירוע שיהרוג אותו וירה לעברו לא פחות מ- 8 כדורים שפגעו בו וגרמו לפציעתו. רק בנס לא נגרם נזק חמור יותר. העובדה שהאקדח מעולם לא נתפס מוסיפה מסוכנות נוספת. למשיב 6 הרשעות קודמות, ריצה שני מאסרים בעבודות שירות. החולשה הראייתית המשמעותית נקבעה רק באשר לסעיף שאינו בלב בקשת המעצר ולא לגבי ליבת האישומים. לא ניתן לתת אמון במשיב. התסקיר הראשון התייחס לכך שהמשיב ממוקד בעצמו והודף כל ניסיון לבחון קשיים. נקבעה מסוכנות בינונית. שירות המבחן שלל את המפקחים, בהם הדוד, ולא המליץ על שחרורו של המשיב. בתסקיר השני שירות המבחן מתייחס שוב לדוד כמפקח ואומר שכעת הוא הגמיש את עמדותיו והוא מסוגל להתייחס "למתיחות ביחסים". לא מדובר במתיחות ביחסים אלא בסכסוך מתמשך שהוביל לירי של 8 כדורים. המפקח מקטין את הסכסוך ויש לכך חשיבות. אין באיזוק אלקטרוני כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב ועל כן יש מקום להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.