מדינת ישראל נ' מוסייב(עציר)

רקע

1. בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים בעניינו.

2. בד בבד עם הבקשה הוגש נגד המשיב כתב אישום אשר מייחס לו עבירת חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

3. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, בין המשיב למתלונן אין כל היכרות מוקדמת. ביום 1.3.18 עת צעד המתלונן ברחוב, שהה המשיב ברכב בסמוך למקום יחד עם אחר. בזמן שהמתלונן חלף ליד המשיב, צעק לעברו המשיב מן הרכב "רוץ יא הומו, רוץ". למשמע הצעקה הסתובב המתלונן ואמר "מה קרה יא מזדיין". או אז יצא המשיב מהרכב, התקרב אל המתלונן בריצה והיכה אותו באופן מידי באגרוף בראשו. המתלונן ניסה להתגונן, הכה בחזרה את המשיב בפניו, אך המשיב המשיך להכות את המתלונן. בשלב מסוים הוציא המשיב חפץ חד ודקר את המתלונן בעורף בצד שמאל, ברגל העליונה בסמוך לאגן ובעכוז. או אז יצא האחר מהרכב, הרחיק את המשיב מהמתלונן והציע למתלונן כסף כדי שלא יפנה למשטרה. בהמשך למתואר, התרחק המתלונן מהמשיב והאחר תוך שהוא מאבד דם רב. המשיב והאחר עזבו את המקום בנסיעה. המתלונן נשכב על הרצפה כאשר עוברי אורח סייעו לו לעצור את הדם שזלג מצווארו. בהמשך הגיעו למקום כוחות הצלה והמתלונן הובהל לבית החולים. כתוצאה מהמעשים נגרמו למתלונן פצעי דקירה באורך 3 ס"מ בעורף שמאל, באגן ובעכוז. המתלונן איבד למעלה מחצי ליטר דם ונזקק לטיפול במנות דם, וסגירת פצעי הדקירה בסיכות וחבישת לחץ.

4. ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, וביקש להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. בהמשך לכך נשלח המשיב לקבלת תסקיר שירות המבחן.

   תסקיר שירות המבחן

5. המשיב, כבן 27, רווק, טרם מעצרו התגורר עם בת זוגו ועבד כשכיר בחברה לעבודות בטון. משפחתו עלתה ארצה בהיותו כבן 10, שנתיים מאוחר יותר נפטר אביו ממחלה, דבר אשר היווה משבר אשר היקשה עוד יותר על משבר העלייה. לאחר פטירת האב וכדי לדאוג לפרנסת המשפחה עבדה אמו שעות רבות והתקשתה להוות דמות מציבת גבולות ומספקת צרכים רגשיים. כתוצאה מכך שוטט המשיב ללא פיקוח והכוונה וחבר לסביבה שולית ועבריינית. המשיב סיים 11 שנות לימוד אשר אופיינו בהיעדרויות, קשיי משמעת, בעיות התנהגות ואלימות. נשר מלימודיו טרם סיומם עקב מעורבות בפלילים ולא גויס לצה"ל. לאורך השנים התקשה לנהל אורח חיים יציב במישור האישי והתעסוקתי וביצע עבירות פליליות שבגינן ריצה עונשי מאסר ארוכים. לחובתו 8 הרשעות קודמות בעבירות סמים, רכוש ואלימות קשה כגון חטיפה לשם רצח או סחיטה, כליאת שווא ועוד. במהלך מאסרו האחרון ביצע עבירת אלימות נוספת.

   בעבר הופנה המשיב לשירות המבחן לנוער, אז נערכו מספר ניסיונות טיפוליים אשר נכשלו בשל שיתוף פעולה חלקי מצדו. בין השנים 2009-2017 הופנה המשיב מספר פעמים לשירות המבחן. לאורך השנים התרשם שירות המבחן כי גבולות חיצוניים לא הרתיעו את המשיב ממעורבות פלילית נוספות וכן התרשם מקיומו של סיכון להישנות ביצוע עבירות. המשיב התקשה כאמור לשתף פעולה והתקשה להיעזר בשירות המבחן. לפני כשנה וחצי הופנה שוב לשירות המבחן, השתלב בקבוצה טיפולית וההתרשמות הייתה כי הוא גילה נכונות לשנות דפוסיו ונראה כי היה מעוניין לערוך שינוי. אולם בהמשך, במסגרת צו המבחן אשר הוטל עליו בגזר הדין התקשה להמשיך ולשתף פעולה ולבסוף הוגשה בקשה לקיים דיון מחדש בעניינו.

   המשיב תיאר כי הוא נהג להשתמש בסמים בהיותו כבן 17, אולם מזה שנים רבות אינו צורך סמים. לדבריו נוהג לצרוך אלכוהול באירועים חברתיים.

   בעת הזאת התרשם שירות המבחן כי המשיב סיגל לעצמו אורח חיים שולי ועברייני לאורך השנים. בתקופה האחרונה ערך מאמצים לבצע שינוי באורח חייו ולנהל אורח חיים יצרני ומתפקד. באשר לגורמי הסיכון בעניינו התייחס שירות המבחן למעורבותו הקודמת בפליליים, חוסר יציבותו במישורי חייו השונים, דפוסי התנהלותו המכשילים והאלימים וקשייו לשמור על יציבות בקשר טיפולי לטווח ארוך. שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות אלימה ועוברת חוק בעתיד. שירות המבחן העריך כי נדרשת חלופת מעצר הדוקה וסמכותית במיוחד כדי להפחית את הסיכון בעניינו בשילוב תכנית טיפולית סדירה. להערכת שירות המבחן צריכת אלכוהול הינה מוקד מרכזי העומד ברקע למעורבות בתקריות אלימות מצדו.

   שירות המבחן בחן את חלופת המעצר המוצעות, אמו של המשיב ובן זוגה, בת זוגו של המשיב ואביה וכן בן דודו של המשיב, והתרשם כי מדובר במפקחים סמכותיים ואחראיים, המסוגלים להוות חלופת מעצר הדוקה ורציפה, בעלת גבולות ברורים ואשר תוכל להפחית את הסיכון בעניינו. חרף זאת התלבט שירות המבחן באשר להמלצתו, כאשר מחד גיסא מדובר בבחור אשר חרף גילו הצעיר, הינו בעל מעורבות עמוקה בפלילים, התנהגות אלימה וכוחנית ודפוסי התנהגות בעייתיים אשר ריצה עונשי מאסר בפועל בעבר. מאידך גיסא, שירות המבחן ער למאמציו לערוך שינוי בחייו וכן להערכת שירות המבחן מוצעת חלופת מעצר סמכותית והדוקה, אשר תוכל להפחית את רמת הסיכון הגבוהה בעניינו, זאת בשילוב עם טיפול. נוכח כל האמור המליץ שירות המבחן על שחרור המשיב לחלופה המוצעת.

   טיעוני הצדדים

6. לטענת ב"כ המבקשת, עו"ד טל פילברג, בחינת התסקיר מלמדת כי אין כל הלימה בין ההתייחסות למשיב לבין ההמלצה הסופית. מדובר בעבירת אלימות חמורה ללא כל סכסוך מוקדם או מניע. המשיב נמלט מהזירה ואותר רק חודשיים לאחר האירוע. מדובר במשיב צעיר בעל עבר פלילי משמעותי ומכביד. עבירות אלימות שזורות לכל אורך חייו של המשיב, לרבות בבית כלא, שם ביצע את העבירה האחרונה, בעת שריצה 33 חודשי מאסר. בהליך האחרון ניתן עונש בעל אופי שיקומי ואולם ברור כי הוא לא צלח וכיום תלויים נגדו שני מאסרים על תנאי בני הפעלה בתיק זה. חרף ההמלצה לשחרור מדובר בתסקיר שלילי. עסקינן ברמת מסוכנות גבוהה, במי אשר התקשה לשתף פעולה במסגרת צו מבחן, במי אשר ניתנה לו הזדמנות לטיפול ולא ניצל אותה. כל אלו מלמדים על מסוכנותו. המשיב טוען כי הוא מעוניין לערוך שינוי בחייו ואולם אמירה זו אינה עולה בקנה אחד עם התנהגותו. הניסיון לשקם אותו בא על חשבון הציבור התמים אשר נפגע ממעשיו. באשר למפקחים הרי שבני המשפחה לא שיתפו פעולה עם המשטרה. המשטרה הגיעה לאמו ולבן זוגה מספר פעמים ודיווחה כי השוטרים מחפשים את המשיב, אך לא זכתה לשיתוף פעולה מצדם. אמו של המשיב טענה כי המשיב נמצא בצפון הארץ, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם האיכונים של הטלפון שלו. היא לא מגיעה למשטרה ולא מדווחת עליו. כמו כן היא ובן זוגה סירבו לבדיקת הרכב בו נמצאו כתמי דם של המתלונן. בן הזוג של האם מסר כי אינו בקשר עם האם לאור האירוע. מדובר במי שהיה חשוד בתיק ונחקר באזהרה. גם הוא לא הזמין משטרה כאשר ידע כי מחפשים את המשיב. בת זוגו של המשיב נתפסה עמו ברכב. המשטרה הייתה בביתה מספר פעמים בניסיון לאתר את המשיב והיא לא שיתפה פעולה, שיקרה בחקירה ולא שיתפה פעולה וחיפתה עליו, וכך גם אביה. לפיכך אין מקום להורות על שחרורו של המשיב בתנאים. גם לאחר שהמפקחים העידו בפני בית המשפט ניתן ללמוד כי אינם מתאימים ואין להם כל סמכות כלפי המשיב. כידוע, ככל שהמסוכנות מהמשיב גבוהה יותר, נדרשת חלופה הרמטית יותר והחלופה המוצעת אינה עונה על הדרישה. לפיכך עתרה ב"כ המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.