מדינת ישראל נ' אזברגה (עציר)

בפני בקשות, האחת מטעם המדינה, בה מבוקש מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים והאחרת- מטעם המשיב, בה עותר הוא לביטול כלל התנאים המגבילים.

קורותיו של הליך זה חריגות במידת מה. בתמצית אציין כי מלכתחילה יוחס למשיב כתב אישום המייחס לו 13 אישומים שעניינם מעורבותו בגניבת רכבים והברחתם לשטחי האזור, כמו גם שיבוש מהלכי משפט והטרדת עד. נמצאה חולשה ראייתית משמעותית ביותר באשר ל- 11 מן האישומים. המשיב נעצר עד תום ההליכים בהתאם להחלטת כב' השופט קלייטמן מיום 31.8.16. החלטת כב' השופט קלייטמן ניתנה לאחר הליך שבו נדרשו שני מותבים שונים, בנוסף אליו, לענינו של המשיב ואף התקבלו שני תסקירים. המשיב ערר על החלטה זו וביום 12.9.16 נדחה הערר (עמ"ת 2103-09-16 אזברגה נ' מדינת ישראל, מיום 12.9.16).

ביום 27.9.16 התייצבו הצדדים בפניי, במסגרת הליך המעצרים והודיעו על כי הגיעו לידי הסכמה לפיה המשיב יודה ויורשע בכתב אישום מתוקן, בו נמחקו חלק מן האישומים שיוחסו לו. כחלק מאותה הסכמה, התבקש כי יומר מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח במעצר בתנאי איזוק אלקטרוני. בהתאם, הורשע המשיב על פי הודאתו בפניי, בכתב האישום המתוקן. הוריתי כמבוקש על מעצרו של המשיב בתנאי איזוק אלקטרוני, בבית משפחתו שבקלנסוואה כמו גם בתנאים נוספים.

ביום 23.11.16 התייצב המשיב באולמי עם סנגור חדש, עו"ד בלומנפלד, אשר החליף בתפקידו את בא כוחו הקודם, עד לאותו שלב. הסניגור הודיע כי בכוונת המשיב לבקש כי יותר לו לחזור בו מהודייתו ולבטל את ההסדר בין הצדדים, על כל המשתמע מכך. התביעה התנגדה לבקשה זו. ביום 12.1.17 התקיים דיון בבקשה, לאחריו נדחה התיק לעיון ומתן החלטה. עם זאת, ביקשתי את התייחסות הצדדים להצעה אותה העליתי בפניהם. בהתאם לאמור, ביום 17.1.17 הודיעה המבקשת בכתב כי היא מקבלת את בקשת המשיב להתיר לו לחזור בו מהודייתו.

המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר, בה ביקשה להשיב המצב הקודם על כנו ולהורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים. ביום 8.2.17 ביטלתי את הכרעת הדין. כתב האישום המקורי שב על כנו. עוד באותו מועד, התקיים דיון בבקשה למעצר המשיב. בתום הדיון מצאתי להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים. עם זאת, לאור שהיית המשיב בתנאי איזוק משך חודשים ועל רקע קורות ההליך, באופן חריג ביותר, נעתרתי לבקשת ההגנה ועיכבתי את ביצוע החלטתי, לצורך הגשת ערר, בהסתמך על בש"פ 3396/97 מדינת ישראל נ' גוזלן (מיום 13.6.97).

המשיב ערר על החלטתי זו. כב' בית המשפט המחוזי קיבל את הערר, בקבעו כי חלו תמורות חיוביות באורחותיו של המשיב בעת תקופת היותו עצור בתנאי איזוק וכי יש לקבל תסקיר על אודותיו בטרם החלטה בדבר מעצרו עד לתום ההליכים (עמ"ת 21932-02-17 מחוזי מרכז, אזברגה נ' מדינת ישראל, מיום 10.2.17). המשיב נותר עצור בתנאי איזוק אלקטרוני.

בתסקיר מיום 16.3.17 ציין שירות המבחן, בין היתר, כי לדברי המשיב חדל הוא במהלך החודשים האחרונים מלהמר וכי הוא חש את המחירים הגבוהים שמשלם כיום. עוד צוין כי המשיב מתקשה לבחון את הבעייתיות שבהתנהלותו וכי טרם השתלב בטיפול. משכך, הערכת שירות המבחן היא, כי לא חלה הפחתה של ממש בסיכון למעורבות עבריינית חוזרת. עם זאת, לאור שמירת המשיב על התנאים המגבילים עד כה (למעט שתי הפרות לא משמעותיות), וההרתעה שחווה מן המעצר ומעצרו באיזוק, העריך השירות כי אלה מסמנים עבורו גבול ברור ומוחשי והולמים את הסיכון במצבו.

ביום 13.4.17 הודיעה המבקשת פעם נוספת על תיקון כתב האישום המקורי, הפעם בדרך של מחיקת 11 אישומים. משכך, מואשם המשיב כעת בשני אישומים בלבד. עם זאת יש לציין כי למצער במישור ההליך שבפניי לא חל כל שינוי מהותי, שכן ההחלטות שנתקבלו כמצוין מעלה התבססו כולן, למעשה, על יסוד ההנחה בדבר העדר ראיות או חולשה משמעותית בהן, בכל הנוגע לאותם 11 אישומים שנמחקו.

משכך, מואשם המשיב כעת, באישום הראשון, בקשירת קשר לפשע, גניבת רכב בצוותא ושיבוש מהלכי משפט. בתמצית ייאמר כי על פי אישום זה, נגנב רכב מרשות בעליו, בראשון לציון, ע"י אלמונים. בסמוך לכך, ביום 19.7.16, קשר המשיב קשר עם קטין ועם תושב האזור בשם מוחמד עזאם (להלן: "מוחמד"), להעביר את הרכב לשטחי האזור. בהתאם לקשר ולשם קידומו, פגשו השלשה באחרים אשר העבירו את הרכב לידיהם. המשיב והקטין נהגו ב"רכב מוביל", לאחריו נהג מוחמד ברכב הגנוב. כאשר הבחינו כי המשטרה דולקת אחריהם, התקשר המשיב למוחמד והורה לו שלא להפלילו.