מ"ת 28137-01-15 מדינת ישראל נ' דשקוטאהי

באת כוח המבקשת (הנאשמת) פונה לבית המשפט חדשות לבקרים לקיים עיון חוזר בתנאי השחרור בערובה של הנאשמת. זה בלי שמתרחש שינוי נסיבות מצדיק ובוודאי בלי שחולף פרק זמן מתאים בין פנייה למשניה.

ביום 9.2.15 שוחררה המבקשת מן המעצר בתנאי ערובה מסוימים.

ביום 1.3.15 הוגשה בשמה בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור

ביום 15.4.15 הוגשה בקשה שנייה לעיון חוזר בתנאי השחרור

ביום 30.4.15 הוגשה בקשה שלישית לעיון חוזר בתנאי השחרור

ביום 26.5.15 הסירה באת כוח המבקשת את הבקשה שהוגשה ב-30.4.15

ביום 20.7.15 שבה באת כוח המבקשת והגישה את הבקשה לעיון חוזר

ביום 2.8.15, הגיבה באת כוח המבקשת להערת בית המשפט בכך שהיא עומדת על קיום דיון בבקשתה מיום 20.7.15.

עד הנה הופעל שרות המבחן יותר מפעם אחת כדי לבחון את הבקשות שנכללו במסגרת הבקשות לעיון חוזר. התסקירים לא תמכו את שינוי התנאים המבוקש.

ראוי לציין כי גם כעת נתונה המבקשת לפיקוח שרות המבחן שהתבקש להגיש תסקיר משלים לקראת הדיון בעונש שיתקיים בינואר 2016. אין כל מניעה שהמבקשת או סנגוריתה תפנה לשרות המבחן בבקשות לבחון סוגיות שונות שממילא מצויות כעת בגדרו של צו המבחן הזמני.

להפעלת המנגנון השיפוטי יש עלות לא מבוטלת כמובן שהפעלה חוזרת ונשנית על בסיס בקשות סרק, גוררת עלות כפולה ומכופלת. בשרשור הדברים פוגעים באוכלוסיית הנאשמים כולה שאינה יכולה לזכות בטיפול מהיר של בית המשפט בה.

עו"ד סיגלר מופיעה בעניין דנן במינוי של הסנגוריה הציבורית (פרוטוקול הדיון בתיק העיקרי מיום 9.5.15). לפיכך אני פונה בזה אל הסנגור הציבורי המחוזי ומבקש את התייחסותו לשאלה האם, מזווית ההשקפה שלו, אכן יש מקום בנסיבות המתוארות לבקשה לעיון חוזר. אינני מבקש תשובה מנומקת. אם הסנגור המחוזי יתייצב מאחורי הבקשה בנסיבותיה אקיים בה דיון. אחרת, ראוי שהבקשה תוסר.