מדובר בדיון המשך לדיון שנערך לפניי ביום 21/8/14, בעקבות בקשה לעיון חוזר שהגיש נאשם מס' 3 בעניין החלטתו של כב' השופט נ. אבו טהה מיום 19/6/14, שבה הורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.
נגד המבקש ונגד שני נאשמים נוספים הוגש ביום 17/4/14 כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייבוא סם מסוכן וניסיון לייבוא סם מסוכן. בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה להורות על מעצרם של שלושת הנאשמים עד תום משפטם.
כפי שציינתי בהחלטתי מיום 21/8/14, כב' השופט אבו טהה הורה על מעצרם של הנאשם 1 ושל המבקש עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם, ואילו נאשם 2 שוחרר מהמעצר. אין חולק כי חלקו של נאשם 2, שכאמור שוחרר, הוא משני יחסית.
בהחלטתו של כב' השופט אבו טהה, צוין כי נאשם 1 הינו "הרוח החיה" מאחורי קשירת הקשר וייבוא הסם, ואילו המבקש ביצע לכאורה את מעשה ייבוא הסם. כמו כן, צוין בהחלטתו של כב' השופט אבו טהה, כי בהבדל מהעבירה של ייבוא סם מסוכן, במשקל 17 גרם לערך, אשר לגביה לא הייתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר, לגבי העבירה הנוספת של ניסיון ייבוא סם מסוכן, הונחה "תשתית ראייתית לכאורית, אם כי בעוצמה נמוכה" (ההדגשה היא במקור).
בדיון שנערך כאמור לפניי ביום 21/8/14, ביקש ב"כ נאשם 3 לשחררו מהמעצר, ואילו המאשימה טענה כי אין עילה לעיון חוזר ובנוסף לכך כי אין בחלופות שהוצעו ע"י המבקש כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו.
בסופו של הדיון מיום 21/8/14, החלטתי, אם כי לאחר התלבטות, לקבל את עתירתו החלופית של ב"כ המבקש, ולבקש משירות המבחן תסקיר מעצר, שבו תיבחן החלופה שהוצעה במהלך הדיון, של מעצר בית מלא, בפיקוחם של שלושה ערבים, במידת הצורך תוך הוספת איזוק אלקטרוני והפקדה כספית נאותה, באופן שהדיון בבקשה לעיון חוזר יתקיים בחלוף תקופה של 4 חודשים מיום מתן ההחלטה של כב' השופט אבו טהה, מושא הבקשה לעיון חוזר, שהיא פרק "זמן ניכר" בנסיבות העניין של המקרה דנא (ראו סעיף 52(א) ל"חוק המעצרים").
עוד ציינתי בהחלטתי מיום 21/8/14, כי אמנם בעבירות של ייבוא סם מסוכן או של סחר בסמים, ככלל קיימת מסוכנות שקשה לאיין אותה באמצעות חלופת מעצר מלבד במקרים חריגים (ראו למשל והשוו בש"פ 3950/14 עמאר נ' מדינת ישראל, במיוחד בפסקאות יא, יב (9/6/14)); ואמנם ספק אם במקרה דנא ניתן לאיין את המסוכנות באמצעות חלופת מעצר. אולם, מן הראוי כי הדבר ייבחן, לאחר חלוף "זמן ניכר" של 4 חודשים, ולאחר קבלת תסקיר מעצר משירות המבחן.
ביום 22/10/14 הגיש שירות המבחן לבית המשפט תסקיר מעצר, לאחר שבחן את החלופה המוצעת ע"י המבקש ואת הערבים המוצעים על ידו. בתסקיר צוין כי שירות המבחן התרשם שביכולתה של חלופת המעצר שהוצעה לאיין את רמת הסיכון ועל כן המליץ על שחרורו של המבקש לבית אשתו בפיקוח משולב של שלושת המפקחים שהוצעו, שהם רעייתו של המבקש, אחיו ורעייתו של האח. עם זאת, לאור רמת הסיכון הבינונית, המליץ שירות המבחן על הטלת איזוק אלקטרוני כגורם מגביר מעקב ורתיעה, העשוי לסייע בהפחתת הסיכון להפרת התנאים והצבת גבולות למבקש.
במהלך הדיון היום ביקש ב"כ הנאשם 3 לאמץ את המלצות שרות המבחן, תוך שהציע להוסיף הפקדה כספית בסך כולל של 15,000 ₪, כאשר בשלב הראשון מבקש ב"כ הנאשם להסתפק בהפקדה בסך של 3,000 ₪ ולאפשר הפקדת היתרה במועד מאוחר יותר. כמו כן, הסכים ב"כ הנאשם לאיזוק האלקטרוני שהוצע ע"י שירות המבחן.
מנגד, ב"כ המדינה חזר על התנגדות המאשימה לשחרורו של המבקש ממעצר וחזר על עמדת המדינה שלפיה אין במקרה דנא נסיבות חריגות או מיוחדות המאפשרות לחרוג מהכלל שלפיו בעבירות מסוג זה יש להורות על מעצר ממשי.
לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים ובשים לב למפורט בהחלטתי מיום 21/8/14, לרבות זאת שלגבי העבירה של ניסיון לייבוא סם מסוכן, נקבע כי קיימת עוצמה נמוכה של התשתית הראייתית הלכאורית, דבר המצדיק לבחון במשנה תוקף אם ניתן להשיג את תכלית המעצר באמצעות חלופת מעצר (ראו למשל והשוו בש"פ 4738/14 גזאוי נ' מדינת ישראל, בפסקאות 19-18 (14/7/14)), וכן בשים לב לתוכן תסקיר המעצר ובשים לב לכך שהחלופה המוצעת היא בריחוק גיאוגרפי מהעבירה לכאורה שבוצעה באילת – החלטתי לשחרר את המבקש למעצר בית מלא בבית אשתו, ברחוב קהילת יהדות צרפת 5א בגבעת הזיתים במעלות תרשיחא, בפיקוחם של רעייתו של המבקש, גב' סמירה מורה, ושל אחיו של המבקש מר מרואן מורה, ושל רעייתו של האח הגב' ח'לדיאה מורה, בכפוף לכל התנאים הבאים:
א. איזוק אלקטרוני.
ב. ערבות עצמית ע"ס 50,000 ₪.
ג. ערבויות צד ג' של כל אחד מהערבים המפקחים הנ"ל, ע"ס 20,000 ₪ כל אחד.
ד. הפקדה כספית בסך 15,000 ₪, כאשר בשלב הראשון יש להפקיד סך של 10,000 ₪ כתנאי לשחרור, עם אפשרות להשלמת היתרה בסך 5,000 ₪ תוך שבועיים ימים מיום הפקדת הסכום הראשוני של 10,000 ₪.