מ. סעדון בע"מ נ' א. דורי בניה בע"מ

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן.

כנטען בבקשה, המבקשת שכרה את שירותי המשיבה לביצוע עבודות חציבה במספר פרויקטים בהם שימשה כקבלן מבצע. בבוא המועד לסגירת החשבון, העלתה המשיבה דרישות תשלום מופרזות, בניגוד למוסכם בין הצדדים ובהתעלם מהנחה מסחרית בשיעור 35% שסוכמה בין הצדדים. בנוסף, המבקשת העלתה טענות כנגד מועד השלמת העבודות, טענות המצדיקות קיזוז נזקיה.
טענות המבקשת התמקדו בשני פרויקטים- פרויקט מגדלי הלאום ופרויקט נווה צדק:

פרויקט מגדלי הלאום הושלם, לטענת המבקשת, באיחור של חמישה ימים באופן שגרר גיוס קבלן משנה לתגבור בעלות 1,216 ₪. בחשבון שהפיקה המשיבה בגין העבודה נפלו טעויות (חיוב בגין 15 עמודים, למרות שבפועל נחצבו 12 עמודים בלבד וכן, חיוב בגין ימי בטלת צוות חציבה). דבר הטעות אושר ע"י המשיבה. בנוסף לאמור, מהחשבון נעדרה הנחה בסך 2.5% על מחירי העבודות. ניסיונות להגיע עם המשיבה להבנות באופן שיאפשר סגירת החשבון בגין פרויקט מגדלי הלאום, לא צלחו.

בפרויקט נווה צדק דרשה המשיבה כספים שלא הגיעו לה בדין ובעובדה. אליבא דמבקשת, המשיבה ביצעה קידוח חלקי ביותר בקיר באתר הפרויקט, אך חייבה את המבקשת בביצוע קידוח מלא. בנוסף ועל אף שהמשיבה דרשה תשלום בסך 300,000 ₪ להסדרת המחלוקת שנתגלעה בפרויקט זה, בכתב התביעה דרשה המשיבה 415,033 ₪.

דיון:

בקשת רשות להגן נועדה לאפשר לנתבע שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר להפוך ממבקש לנתבע ולהיכנס בשערי בית המשפט. כל שעליו להוכיח בשלב מקדמי זה, הוא כי בפיו הגנה לכאורה. הלכה פסוקה היא, כי די שהמבקש רשות להתגונן יראה כי קיימת בבקשתו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שתינתן בידו רשות להתגונן.

בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, סיכמה כב' השופטת ארבל את מטרתו של ההליך בקובעה:

"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ככל שהנתבע הציג הגנה לכאורה יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו (עניין אלפי) (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400)" (פורסם בנבו ביום 01/05/06).

כאמור, בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש ובית המשפט יטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית, אפילו אם המדובר בהגנה דחוקה (ע"א 169/82 כץ נ' מלינה בע"מ, פ"ד לט (1), 511, 518; ע"א 153/66 בית וגן הרצליה בע"מ נ' בנק הפועל המזרחי, פ"ד כ(3) 515, 518). בשלב הדיון בבקשה אין בית המשפט צריך להשתכנע שהטענות בתצהיר נכונות הן, אלא עליו לצאת מנקודת ההנחה שיש אמת בדברי המבקש (ע"א 544/81, 604 מנחם קיהל בע"מ נ. סוכנות מכוניות לים תיכון בע"מ, פ"ד ל"ו(3) 518, 521; ע"א 575/76 עזבון יעקב דוביצקי נ. אהרון דוביצקי, פ"ד ל"א(3), 197, 201).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, סבורני כי יש ליתן למבקשת רשות להתגונן. בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה הועלו טענות הגנה לכאורה אשר בגינן לא ניתן לקבוע בשלב זה כי הגנת המבקשת הינה בבחינת "הגנת בדים" או כי "נעלה מספק שאין למבקשת כל סיכוי להצליח בהגנתה". המחלוקות הכספיות בין הצדדים, מצדיקות עריכת בירור ראייתי באופן בו אין לשלול מהמבקשת את זכותה לבירור עובדתי ומשפטי בדרך הרגילה, לאחר מתן רשות להתגונן.

עם זאת, מאחר שהמבקשת אינה חולקת על חובה לשלם 302,844 ₪, רשות להתגונן תנתן אך לגבי יתרת סכום התביעה- 276,471 ₪.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ג, 19 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.