מ' נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

האם וכיצד ימשך ההליך דנן? אלו השאלות העומדות להכרעה כעת.

הרקע ועמדות הצדדים

1. ביום 13.2.2015 ניתן צו לכינוס נכסיו של החייב, לבקשתו, וביום 22.2.2018 הוכרז החייב כפושט רגל.

2. מצבת חובותיו המאושרים של החייב מגיעה כדי 700,940 ₪, מתוכם 6,436 ₪ בדין קדימה. עיקר חובותיו של החייב הם לחברת הביטוח "הראל" [חוב מאושר בסך 475,080 ₪ משנת 2014] ולחברת כלמוביל [חוב מאושר בסך 142,290 ₪ משנת 2013]. אין מחלוקת כי החוב לחברת הביטוח הראל נוצר בשל עבירות מרמה שביצע החייב, וחברת הראל אינה מסכימה להחיל את ההפטר על חוב זה, ועומדת על גבייתו במלואו. משכך, ממילא בהתאם לסעיף 69(א)(2) בפקודה, לא יחול ההפטר על חוב זה.

   לטענת החייב [הודעתו מיום 7.3.2021] החוב לחברת כלמוביל הוא חוב בגין הלוואה ואינו קשור להליך הפלילי. אציין כי מתסקיר הנאמנת עולה כי גם חוב זה נוצר כתוצאה ממעשי מרמה בגינם הורשע. בשלב זה, אין צורך להכריע במחלוקת זו לעניין מקור החוב לחברת כלמוביל.

3. החייב כבן 40, אינו בריא [יש לו תעודת עיוור], נשוי בשנית ואב ל- 5 ילדים קטינים, והוא ואשתו הנוכחית מתקיימים מקצבאות. החייב צובר חוב חדש למל"ל נוכח אי תשלום מזונות לאשתו הראשונה.

4. במהלך חודש יוני 2018 הוגשה בקשה לביטול הענקה, לפי סעיף 96 בפקודה, במסגרתה עתרה הנאמנת לבטל הענקת חלקו של החייב בדירת המגורים לגרושתו, במסגרת הסכם גירושין [בקשה 12]. בהמשך, הוגשה במקומה בקשה לפירוק שיתוף בנכס המקרקעין [בתהליך 15].

   בהחלטתו של כב' השופט עמית כהן מיום 30.10.2019 התקבלה הצעת הנאמנת לפדיון זכויות החייב בנכס על ידי גרושתו בעבור סכום של 75,000 ₪. בין לבין ניסה החייב [באישור בית המשפט] להגיע להסדר עם הנושים על מנת לנסות ולהביא לתועלת ממשית של כלל הנושים בהליך [ראו בין היתר החלטה מיום 30.10.2019]. ואולם, בשל היעדר התקדמות בהליך, נקבע דיון בהצעת הנאמנת למימוש הנכס נשוא הבקשה לפירוק שיתוף, וזאת ליום 3.3.2021. בטרם הדיון הודיע הבנק [בנק מזרחי טפחות] כי אין ברצונו בשלב זה לממש את הנכס עבור המשכנתא נוכח היעדר כדאיות בשל שהנכס תפוס [הודעה מיום 12.7.2020 בתהליך 15].

5. לדיון ביום 3.3.2021 התייצבה גרושתו של החייב [המשיבה בבקשת פירוק השיתוף] ביחד עם בא-כוחה, עו"ד גבריאל איסקוב. הנאמנת הביעה דעתה כי ניתן לשקול הפטר לחובות שנוצרו בתום לב אולם לא לחובות שנוצרו בחוסר תום לב. לדבריה, המשמעות אינה גדולה כיוון שעיקר חובותיו של החייב נוצרו במרמה.

   המשיבה [גרושתו של החייב] התנגדה לפירוק השיתוף ומימוש זכויותיו של החייב, בטענה כי אין ביכולתה לממן את רכישת זכויותיו של החייב בסך של 75,000 ₪. לדברי בא-כוחה, היא הסתפקה במזונות מופחתים והיא לא חיה חיי פאר, כשגם כיום החייב אינו טורח לשלם מזונות. המשיבה הסכימה כי אין לה טיעון משפטי כנגד ביטול ההענקה ופירוק השיתוף אולם טענותיה הן יותר בהקשר של הצדק בהיבט התוצאתי. היא ביקשה כי הדירה תישאר ברשותה במלואה.

   גרושתו של החייב סיפרה באריכות ובדמעות לבית המשפט על הקשיים עמם היא מתמודדת גם כיום ותיארה את נחישותה לפעול למען ילדיה הקטנים, על אף הבעיות הרבות. לדבריה, היא לא תוכל להתמודד עם תשלום כלשהו.