מ' נ' חב' נמל חיפה בע"מ ואח'

לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שעל פי הנטען נגרמו לתובע כתוצאה מחשיפתו לרעש במהלך עבודתו ברשות הנתבעת מס' 1, חברת נמל חיפה בע"מ (להלן: "הנתבעת 1" או "המעבידה" או "הנמל").

רקע והצדדים להליך

1. התובע יליד 1950, טוען כי עבד ברשותה של הנתבעת 1 החל משנת 1974 בתפקידים שונים– בהתחלה כמחסנאי, לאחר מכן ביחידת משמר הנמל ולאחר מכן כרשם ציוד ונכסים (להלן: "התובע").

2. הנתבעת מס' 2, הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את הנתבעת 1 בפוליסת ביטוח חבות מעבידים החל משנת 2001 (להלן: "הנתבעת 2").

3. התובענה הוגשה ביום 24/4/2013, ובמסגרתה התובע עתר לחייב את הנתבעת 1 באחריות בגין הנזק שנגרם לו במהלך עבודתו, מאחר ולטענתו, במהלך שנות עבודתו אצל הנתבעת 1, הוא נחשף לרעשים, וכתוצאה מכך הוא נפגע באוזניו ונגרמו לו ירידה בשמיעה וטנטון. לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של מומחה בתחום א.א.ג – פרופ' ה.צ. יואכימס אשר בדק את התובע וקבע כי התובע סובל מליקוי שמיעה ומטנטון באוזניים כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק בעבודתו, והעריך את נכותו הצמיתה של התובע כדלקמן: 25% בגין ליקוי שמיעה לפי סעיף 72(1) 7 ז' לתקנות הביטוח לאומי (להלן: "תקנות המל"ל") ; ו- 10% בגין טנטון תמידי לפי סעיף 72(4) ד' II לתקנות המל"ל.

4. בהמשך, הנתבעות התגוננו מפני התביעה, התכחשו לעובדות ולנזק והעלו טענת התיישנות, ובשלב מאוחר יותר הן אף שיגרו הודעת צד ג' כנגד שתי חברות הביטוח: מגדל חברה לביטוח בע"מ ואליהו חברה לביטוח בע"מ, ובתיק התנהלו לא מעט דיוני קדם משפט בפני כב' השופטת עירית הוד, ובמסגרתם ניתנה הזדמנות לנתבעות לבוא בדברים עם צדדי ג' וכן להגיש חוות דעת רפואית נגדית מטעמן. ביום 5/1/2015 הוגשה חוות דעת רפואית של מומחה א.א.ג מטעם הנתבעות – ד"ר יעקב פלוטקין, אשר קבע כי התובע נותר עם אותם אחוזי נכות צמיתה אשר קבע מומחה התובע, יחד עם זאת קבע המומחה של הנתבעות כי הנזק באוזניים התגבש כ- 15 שנים עובר למועד הגשת התביעה, ועוד בטרם החלה הנתבעת 2 לבטח את הנתבעת 1, בשנת 2001, ולכן לטעמו התביעה התיישנה. 

5. לאור הפערים בין חוות הדעת, בית המשפט הורה על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום א.א.ג – ד"ר משה גולדשר (להלן: "המומחה" או "ד"ר גולדשר"), אשר נתבקש להעריך את אחוז נכותו הצמיתה של התובע ולהתייחס למועד התגבשות הנזק לשם ההכרעה בסוגיית ההתיישנות. ד"ר גולדשר קבע בחוות דעתו כי : "יש לראות "קשר של גרימה" בין חשיפתו של מר מ' לרעשים בעבודתו בנמל חיפה, לבין רובו של הנזק שקיים כיום באוזניו", והעריך את נכותו הצמיתה של התובע כדלקמן: 10% בגין טנטון תמידי לפי סעיף 72(4)ד'II לתקנות המל"ל, ו- 25% בגין ליקוי שמיעה לפי סעיף 72(1)7ז' לתקנות המל"ל. עוד קבע ד"ר גולדשר כי אין לצפות לשיפור או החמרה במצב אוזניו של התובע בהקשר לחשיפתו לרעש, וכי התובע אינו צפוי להזדקק לטיפולים רפואיים בעתיד, בקשר עם חשיפתו לרעש, למעט רכישה של מכשירי שמיעה, ובהמשך פירט ד"ר גולדשר בסעיף ד' את המועדים להתגבשות הנזק והצביע על קיומו של קשר סיבתי מובהק בין רובו של הנזק לבין עבודתו בנמל חיפה.

6. בהמשך לכך, הצדדים נתבקשו להגיש את טיעוניהם לעניין הנזק בתחשיבים, ובית המשפט נתן את הצעתו ביום 1/2/2016 (ע"י כב' השופטת  א' דחלה- שרקאוי).  מאמצים הושקעו על ידי בית המשפט לשם הבאת הצדדים להסכמות. דא עקא שמאמצים אלו לא הניבו פרי ובנסיבות אלה לא היה מנוס משמיעת הראיות בתיק.

7. ביום 14/2/2017 התקיים דיון הוכחות בתיק, בפתחו הודיעו הנתבעות על קיומו של הסדר עם צדד ג' שלאורו ניתן למחוק את ההודעה לצדדי ג'. במהלך דיון ההוכחות האמור נשמעה עדותו של המומחה מטעם ביהמ"ש – ד"ר גולדשר, ולאחר מכן נשמעה עדותו של התובע, ואילו הנתבעות לא ביקשו להעיד מטעמן איש והסתפקו בהגשת תיק מוצגים הכולל חומר רפואי בעניינו של התובע ומסמכים של המוסד לביטוח לאומי בעניין תביעות דמי פגיעה שהגיש התובע בעבר.