הכרעת דין
הנני מתנצל בפני הצדדים על העיכוב במתן פסק הדין, עיכוב שנבע ממחלתי.
שרשרת אירועים מיותרת, שנבעה, בעיקר, בשל התנהגותו הארוגנטית של הנאשם, הביאה אותו אל ספסל הנאשמים.
לנאשם מיוחסות 2 עבירות: הראשונה, סטייה מנתיב נסיעה, עבירה בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה, וכן עבירה של סירוב להזדהות בפני שוטר, בניגוד לתקנה 23 (א) (1).
אין מחלוקת שבתאריך 15.10.04 נהג הנאשם ברכבו מסוג "איסוזו טרופר" בכביש מספר 4 ביציאה מחדרה. סמוך אליו ישב בנו הקטין.
אותה עת, ובמקביל לרכבו של הנאשם, נהג רפ"ק יובל פז (להלן: "המתלונן") ברכב משטרתי סמוי מסוג "הונדה" בנתיב הימני. לטענת המתלונן, הנאשם "חתך" אותו לפתע. המתלונן הפעיל צופר על מנת לסמן לנאשם שינהג בזהירות, אולם הנאשם "חתך" אותו עד אשר המתלונן נאלץ לרדת לשול, תוך שהנאשם מסמן באמצעות תעודת מנוי מהחלון ומאלץ אותו לרדת לשול.
לטענת המתלונן, הוא יצא מן הרכב והציג בפני הנאשם תעודת מנוי. בתגובה החל הנאשם להשתולל וצעק כי לא יזדהה בפניו. מאוחר יותר, נעצר הנאשם בצומת השרון באמצעות ניידת נוספת, שם נרשם לו דו"ח הזמנה לדין; גם שם סירב להזדהות ולבסוף התרצה ומסר את פרטיו.
כתוצאה מן האירוע נרשמו לנאשם 2 דו"חות:
הראשון שמספרו 5043391399 – דו"ח מסוג ברירת משפט על סך 250 ₪, בו מואשם הנאשם בעבירה של סטייה מקו נסיעה, בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה.
כמו כן נרשם כנגד הנאשם דו"ח נוסף שמספרו 5032165556, דו"ח הזמנה לדין ובו הואשם הנאשם בעבירה של אי ציות להוראת שוטר, בניגוד לתקנה 23 (א) (1), בכך שלא הזדהה בפני המתלונן אשר הציג בפני הנאשם תעודת מנוי.
אין מחלוקת שהנאשם ביקש להישפט בגין הדו"ח אשר ייחס לו סטיה מנתיב הנסיעה. אשר לדו"ח השני, הוזמן הנאשם לביהמ"ש לתעבורה בנתניה.
בתאריך 8.5.05 נדון הנאשם, בהעדרו, בביהמ"ש לתעבורה בנתניה. בקשתו לביטול פסק הדין נדחתה. הנאשם השיג על החלטה זו ואכן ביום 23.10.07 נתקבל ערעורו ופסק הדין בוטל. בהחלטה זו נקבע כי מן הראוי ששני הדו"חות יישמעו במאוחד בביהמ"ש לתעבורה בחדרה, שם הוגש כתב האישום אשר ייחס לנאשם עבירה של סטיה מנתיב הנסיעה.
כאן המקום לציין כי במהלך משפטו איחר הנאשם להתייצב לדיון, הוא נדון בהעדרו, ברם פסק הדין בוטל על ידי ביהמ"ש המחוזי בחיפה, פסק דין שניתן ביום 21.6.07.
בעדותו בפני ביהמ"ש, טען המתלונן כי הוא משרת כמפקד מתנ"א בת"א. בהתייחסו לאירוע טען המתלונן, כי נהג ברכב סמוי כאשר סמוך אליו ישבה אמו. ביציאה הדרומית מחדרה, הפתיע אותו הנאשם כאשר סטה לנתיב נסיעתו. המתלונן הפעיל צופר על מנת להזהיר את הנאשם לבל יסטה מנתיב הנסיעה, אולם הנאשם לא התרשם מן הצפירה, הוא סטה שוב ואילץ את המתלונן לרדת לשול תוך שהוא מסמן בתעודת מנוי אותה החזיק מבעד לחלון.
המשיך המתלונן וסיפר כי יצא מרכבו והציג בפני הנאשם תעודת מנוי; הנאשם סירב להזדהות בפניו תוך שהוא צועק ומשתולל. המתלונן שב לרכבו והזעיק בקשר ניידת אשר עצרה את הנאשם בצומת "השרון".
המתלונן הדגיש כי סבר שהאירוע יסתיים ב"לחיצת יד" אולם הנאשם התנהג בצורה מתנשאת ושחצנית ואף באלימות מילולית, ולפיכך הוא ביקש סיוע בקשר על מנת לעצור את הנאשם. זמן קצר אחר כך שלח המתלונן מכתב תלונה לקצין את"ן וביקש לבדוק את מידת התאמתו של הנאשם לשמש כמתנדב, וזאת נוכח התנהגותו של הנאשם במהלך האירוע.
בחקירה הנגדית טען המתלונן כי הוא רשם את הדו"חות, אולם שוטר אחר, רס"ר אריאל מרום, הוא אשר מסר אותם לידי הנאשם.
עם איחוד הדיון בשני הדו"חות, העיד מטעם התביעה העד, רס"ר אריאל מרום. ממזכר אותו ערך העד, מתברר כי ביום האירוע סמוך לשעה 15:00, קיבל העד הוראה ברשת האלחוט ולפיה הוא מתבקש לעצור רכב אשר ביצע עבירת תנועה ומסרב לעצור. רס"ר מרום קיבל את פרטי הרכב ובהגיע הנאשם למקום הוא הורה לו לעצור על אי תנועה. למקום הגיע המתלונן, והנאשם נדרש להזדהות לאחר שהמתלונן אשר היה לבוש בבגדים אזרחיים הציג בפניו תעודת מנוי. רס"ר אריאל מרום הדגיש במזכר, כי הנאשם סירב להזדהות ורק לאחר שרס"ר מרום דרש ממנו לעשות כן, הוא התרצה והציג בפניו את רשיון הנהיגה שלו וכן תעודת מתנדב במשטרה.
בהמשך, כך טען רס"ר מרום, הטיח הנאשם בפי המתלונן כי לא היה מזדהה בפניו גם אם דרגתו היתה גבוהה יותר, משום שלטענתו המתלונן השתמש לרעה בסמכותו. באותו מעמד, כך ציין רס"ר מרום, ציין הנאשם כי קיבל יעוץ מסגן מפקד תחנת משטרת הרצליה, וכי המתלונן לא ישכח את שמו של הנאשם. עוד ראה הנאשם להזכיר את אחיו המשמש כפרקליט בפרקליטות מחוז ת"א, והוא אף איים על המתלונן כהאי לישנא: "אתה עוד תזכור אני מבטיח לך אתה לא תשכח את השם אבי קורצברג".
ייאמר מיד כי אין לי כל יסוד לפקפק באמינותו של עד זה, ולהתרשמותי עדותו משקפת אל נכון את האירועים שהתרחשו בצומת השרון.