מ.י. תביעות חדרה -משטרת ישראל נ' כרמי

הכרעת דין

בפתח הכרעת הדין, עלי להביע את התנצלותי בפני הצדדים על כך שהכרעת הדין ניתנת באיחור משמעותי, וזאת נוכח מחלתי ואשפוזי.

על הנאשם כרמי איתמר, הוגש כתב אישום המייחס לו את ביצוען של העבירות הבאות: אי ציות לתמרור אור אדום ברמזור, עבירה לפי תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה יחד עם סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה, נהיגה רשלנית עבירה לפי סעיף 62 (2) עם סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה וכן עבירה של התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף עבירה לפי תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה יחד עם סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961.

על פי הנטען נגדו בפרטי העבירה, ביום 13/11/03 סמוך לשעה 22:00 נהג הנאשם ברכב מסחרי מסוג "רנו" בכביש מספר 4 מכיוון דרום והגיע לצומת עם כביש 70 צומת "פרדיס" שהינו צומת מרומזר. המאשימה טוענת, כי הכביש במקום תקין, יבש, מואר ובאותה עת פעלו הרמזורים כתקנם. באותה עת בכביש מספר 70 מכיוון מזרח לכיוון מערב, התקרב רכב פרטי מסוג "פורד" אשר היה נהוג על ידי מר שיבי חיים אשר נכנס לצומת, לאחר שהאור ברמזור בכיוון נסיעתו דלק בירוק. הנאשם נהג את רכבו ברשלנות בכך שלא ציית לאור האדום ברמזור שבכיוון נסיעתו, נכנס לצומת תוך פניה שמאלה, חסם דרכו של הנהג שיבי חיים וכתוצאה מכך כלי הרכב התנגשו. כתוצאה מן התאונה נחבלו בגופם מר שיבי, הנאשם עצמו נפגע באורח קשה למדי והוא נותח; כמו כן נגרם נזק משמעותי ל- 2 כלי הרכב.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

עם תום שמיעת הראיות ועיון בסיכומי הצדדים, החלטתי לזכות את הנאשם מביצוע העבירות המיוחסות לו מחמת הספק.

אין מחלוקת, כי בתאריך 13/11/03 סמוך לשעה 22:00 בכביש מספר 70 "צומת פורדיס" התרחשה תאונת דרכים. בתאונה זו היו מעורבים 2 רכבים - רכבו של עד התביעה המרכזי מר חיים שיבי אשר נהג ברכב מסוג: "פורד", לבין הנאשם מר איתמר כרמי אשר נהג ברכב מסוג: "רנו". לטענת המאשימה, רכבו של עד התביעה מר שיבי הגיע לצומת מכיוון מזרח לכיוון מערב כאשר האור בכיוון נסיעתו הורה "ירוק" בעוד רכבו של הנאשם מסוג "רנו 4" הגיע מכיוון דרום לכיוון צפון כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתו הורה אדום. כתוצאה מכך התרחשה תאונה. רכבו של העד שיבי נשרף ואילו הנאשם נפצע בתאונה ופונה לבית החולים שם נותח אושפז ושוחרר.

מסקירת עדויות התביעה עולים הפרטים הבאים: עד התביעה מר חיימוביץ מרקו שהינו מתנדב במשטרה, טען בחקירתו כי במועד התאונה הוא נסע בניידת משטרתית מכיוון צפון לכיוון דרום, הוא עמד בצומת "פורדיס" שעה שהרמזור בכיוונו הורה "אדום". לדבריו, רכב שהגיע מכיוון יוקנעם נסע בצומת באור ירוק, ממול, כך טען העד, הגיע רכבו של הנאשם אשר נסע מדרום לצפון ונכנס לצומת ב"אור אדום"; התאונה התרחשה מול עיניו של העד. העד סבר, כי אחד מן הרכבים פוגע ברכבו. הוא דיווח מיד בקשר על תאונה קטלנית, ובדיעבד הוא סבור כי שגה בדיווח. העד טען, כי לא הבחין ברמזור לשמאלו.

המתנדבת רחל מטרי ישבה לצד העד חיימוביץ מרקו; מעדותה בפני מתברר, כי רכבם עמד בנתיב הימני לכיוון צפון; נתיב ימני מתוך 3 נתיבים. לדבריה הם ראו את התאונה לנגד עיניהם. רכב אשר הגיע מכיוון זכרון יעקב, רכב מסוג "רנו" (רכבו של הנאשם) רכב זה כך היא טענה הגיע מכיוון זכרון וחפץ לפנות שמאלה בצומת לכיוון כביש מספר 2; מנגד, כך היא סיפרה, הגיע רכב מכביש מספר 70 אשר הגיע מכפר "מאיר שפיה"; 2 הרכבים התנגשו בצומת. לדבריה לרכבו של עד התביעה מר חיים שיבי היה רמזור ירוק, והיא מסיקה כי הרכב שהגיע מכיוון צפון לדרום, רכבו של הנאשם, נסע באור אדום. בחקירתה הנגדית, הסכימה העדה, כי אינה יכולה לראות את האורות ברמזור מכיוון דרום לכיוון צפון, כיוון נסיעת הנאשם.

עד התביעה המרכזי כנגד הנאשם הינו נהג הרכב המעורב מר חיים שיבי אשר טען בעדותו, כי משהתחלף האור ברמזור לירוק הוא עשה דרכו ישר מכיוון יוקנעם כאשר לפתע הגיעה מכונית משמאלו מכיוון דרום. הגעתה של מכונית זו באה בהפתעה. הוא ניסה לסובב את ההגה אולם בסופו של דבר פגע בצד ימין של רכבו של הנאשם. העד העיד, בביטחון, כי הוא משוכנע שנסע בצומת כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתו הורה ירוק.

בתאריך 26/11/03 נחקר הנאשם בחקירה תחת אזהרה והוא הואשם בעבירה של גרימת תאונת דרכים תוך כדי נהיגת רכבו מסוג "רנו אקספרס". הנאשם טען בחקירתו, כי חרף פציעתו, פרטי התאונה זכורים לו היטב. לדבריו הוא נהג ברכבו מסוג: "רנו אקספרס" על כביש מספר 70 מכיוון מערב לכיוון מזרח. בהגיעו לצומת "פורדיס" הוא ביקש לפנות שמאלה באותה צומת. משהגיע לצומת הורה הרמזור בכיוון נסיעתו אדום. הוא נעצר בצומת בעומדו ראשון על קו הצומת והמתין עד אשר האור ברמזור בכיוון נסיעתו יתחלף. בחלוף 2 דקות לערך, התחלף האור ברמזור בכיוון נסיעתו לירוק. הוא החל לפנות שמאלה כאשר מגמת פניו היא לכיוון צפון. תוך כדי הפניה הבחין הנאשם ברכב פרטי הנוסע בכיוון הנגדי לכיוון נסיעתו. לדבריו הרכב נסע במהירות גבוהה. אכן עד התביעה שיבי ציין כי נהג במהירות של 90 קמ"ש. הנאשם ניסה לברוח מן הרכב, אולם הוא לא הספיק לעשות כן; בסופו של דבר הרכב פגע ברכבו בדופן ימין והוא הועף שמאלה. כתוצאה מן התאונה אושפז הנאשם ונותח ולאחר מספר ימים שוחרר מביה"ח.

מר ווהבי ג'יאהד הינו הבוחן אשר חקר בנסיבות התאונה. הלה חקר את הנאשם תחת אזהרה והעלה את ממצאיו על גבי דו"ח הבוחן והתרשים. מעדותו בפני מתברר, כי הוא התקשה לשייך סימני בלימה שנמצאו במקום לכלי הרכב אשר היו מעורבים בתאונה. כמו כן, מתברר, כי הבוחן העד המומחה לא קבע בחוות דעתו מי מבין המעורבים - הנאשם או העד מר שיבי נסע עובר לתאונה כאשר האור בכיוון נסיעתו מורה אדום. העד טען כי בעקבות מצב הרכבים לאחר התאונה הוא התקשה לעקוב אחר סימני הבלימה.

מטעם ההגנה הוגשה חוות דעתו של המומחה מר דורון פת אשר קבע בחוות דעתו, כי על פי רישומי הבוחן נגרמו לאחר התאונה לרכבים סוגי הנזק הבאים: לרכבו של הנאשם מסוג: "רנו אקספרס" מעיכה חזקה בדופן ימין קדמי של הרכב, מעיכה המתחילה מהחזית ועד סוף הדלת הקדמית, הנזק מימין לשמאל ומלפנים לאחור, הנזק ממשיך על מכסה המנוע באותו כיוון. לרכב הפורד מונדיאו, רכבו של עד התביעה, מעיכה חזקה מאוד בחזית הרכב לכל הרוחב הנזק מלפנים לאחור ממשיך על מכסה המנוע וקצת משמאל לימין.

מומחה ההגנה מר פת אשר סקר את עדויות העדים קבע בחוות דעתו, כי אין בידו לקבוע מי מהמעורבים חצה את הצומת באור אדום. מנגד, על סמך תוכנית הרמזורים, על סמך תיאור הנזקים בכלי הרכב ותצלומי הנזק ברנו אקספרס, רכבו של הנאשם, גירסת הנאשם מר כרמי איתמר, אשר טען, כי הגיע מכיוון מערב ופנה שמאלה הינה אפשרית. על סמך הנצחת הזירה על ידי הבוחן כולל מיקום כלי הרכב לאחר ההתנגשות ומיקום שברי הזכוכית והפלסטיק, גירסת הנהג כרמי איתמר הנאשם אשר טוען כי הגיע מכיוון מערב ופנה שמאלה צפונה הינה אפשרית.

כאמור, לאחר ששמעתי את מכלול העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים, סברתי כי יש מקום לזכות את הנאשם מחמת הספק מביצוע העבירות המיוחסות לו. אציין, כי איני מוכן לדחות את עדותו של הנאשם. בפני הנאשם טען כי הגיע מכיוון מערב והתכוון לפנות שמאלה למקום מגוריו בעוד השוטרים סברו כי הנאשם הגיע מכיוון צפון לכיוון דרום והתנגש ברכבו של מר שיבי אשר עשה דרכו מכיוון מזרח לכיוון מערב. אני דוחה כל נסיון לקבוע כי עדותו של הנאשם שקרית וכי העובדה שנפצע בתאונה ופונה באמצעות אמבולנס אחריה לבית החולים אין בה כדי לקבוע כי אינו זוכר את נסיבות התאונה. הבוחן מר ווהבי ג'יאהד לא יכול היה לקבוע מי מבין הנהגים חלף על פני הצומת באור אדום, ועדותו אינה קובעת כי הנאשם שיקר בעדותו. לכאורה ניצבות עדויות המתנדבים אשר עמדו בצומת, ולכאורה עדויות אלו קובעות כי הנאשם עשה דרכו מכיוון צפון לכיוון דרום בעוד גירסת הנאשם שונה לחלוטין. לענין זה אעיר, כי העדה רחל מטרי העידה, כי המתנדבים עמדו בצומת כאשרפניהם צפונה והם עמדו לדבריה בנתיב הימני מתוך 3 נתיבים וכי הרכב המעורב בתאונה הגיע מכיוון שפיה (כיוון מזרח למערב) וחצה את הצומת לאחר הרמזור בכיוון נסיעתו הורה ירוק. העד חיימוביץ לעומתה העיד, כי רכבם עמד בנתיב האמצעי ולא הימני כדבריה וכי את הרמזור השמאלי לא יכול היה לראות ולפיכך לא יכול היה לראות את כיוון הגעת כלי הרכב. אין לפסול את האפשרות ולפיה המתנדבים אשר ישבו בניידת ראו לפתע את רכבו של הנאשם מגיח מולם ועל כן סברו כי הגיע מכיוון דרום כיוון זכרון יעקב; בהמשך העדה מטרי הסכימה עם הסניגור, כי לא היתה יכולה לראות את האור שברמזור כיוון שמאל לכיוון נסיעתה. ואכן אין לפסול את האפשרות ולפיה כאשר ראתה את רכבו של הנאשם הוא היה מול הניידת. אין לפסול את האפשרות ולפיה המתנדבים ראו את התאונה לאחר כניסת 2 כלי הרכב לצומת כאשר רכבו של הנאשם היה מולם ובפניה שמאלה על מנת לחמוק מרכבו של מר טיבי.

העולה מן המקובץ הוא שעדותו של הנאשם הותירה בליבי ספק אם אכן חצה את הצומת באור אדום; איני סבור כי עדויות המתנדבים יש בהן כדי להצביע כי הנאשם שיקר בעדותו ואין לפסול את האפשרות כי ראו את התאונה לאחר כניסת כלי הרכב לצומת. כאמור עדותו של הנאשם יצרה בליבי ספק אם אכן המתין 2 דקות בצומת וביודעין נכנס לתוכה כאשר האור האדום בכיוון נסיעתו מורה אדום. מספק זה רשאי הנאשם להנות ולפיכך הנני מזכה אותו מביצוע העבירות המיוחסות לו.

ניתנה והודעה היום ד' אייר תש"ע, 18/04/2010 במעמד הנוכחים.

משה גינות, שופט

ב.ב.

הוקלד על ידי: בטי ברייטברט