מ.י. שלוחת תביעות תחנת פתח תקוה נ' קורביאקוב

בפני

שופטת עינת רון

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

כנטען בכתב האישום הרי שביום 18/3/06 נכנס הנאשם אל חנות "שקם אלקטריק" בפתח תקוה וניגש אל ולרי פרישין שעבד במקום (להלן: "המתלונן"). המתלונן הסביר לנאשם כי יסייע לו מיד והפנה אותו אל מנהלת המחלקה.

לאחר מכן, הגיע הנאשם אל מחלקת הסטריאו שם היה המתלונן ותקף את המתלונן בכך שדחף אותו ומשביקש ממנו המתלונן כי יעזוב את המקום, איים עליו הנאשם. כעשר דקות לאחר מכן, חזר הנאשם למחלקה זו וביקש מהמתלונן שייצא עימו מחוץ לחנות. משהממתלונן סרב וביקש מהנאשם שיעזוב את המקום, נצמד הנאשם אל המתלונן ואיים עליו בשנית. מיד לאחר מכן תקף הנאשם את המתלונן בכך שהיכה אותו באמצעות מכונת תספורת שאחז בידו. משניסה המתלונן לאחוז בנאשם, נפלו השניים אל הקרקע והנאשם המשיך בתקיפת המתלונן בכך שהיכה ובעט בראשו.

כתוצאה מכך נגרמו למתלונן חבלה מתחת לעינו ושריטות בלחיו.

המתלונן מסר בבית המשפט כי ביום האירוע הועסק בחנות שקם אלקטריק כמוכר במחלקת סטריאו וכמי שתפקידו למכור מערכות קולנוע. בהיותו עסוק עם לקוחות, ניגש אליו הנאשם וביקש סיועו באשר למכונת גילוח. על כן הפנה אותו המתלונן אל מי שהיתה אחראית על תחום זה, אלכסנדרה, והמשיך בשיחתו עם הלקוחות במחלקת הסטריאו. לאחר מספר דקות ניגש אליו שוב הנאשם וטען כי איש אינו ניגש אליו. הוא השיב לו כי הפנה את בקשתו וביקש כי יעזוב את המקום, על מנת שיוכל להמשיך ולטפל בלקוחותיו. המתלונן אישר כי יתכן וגישתו היתה לא מקובלת ואף הבין כי זוהי הרגשה מאוד לא נעימה כאשר איש אינו מטפל בלקוח, אך יחד עם זאת מכונות הגילוח אינן בתחום טיפולו ועל כן לא יכול היה לסייע לו, מה גם שהנאשם הפריע לו מאוד, כייוון שעסוק היה בשיחה עם לקוחות. לאחר מספר דקות שב הנאשם למקום וביקש כי ייצא החוצה. המתלונן השיב לו כי הוא מפריע ואזי אמר לו הנאשם כי אם יבקש ממנו שוב לצאת החוצה הוא יכה אותו. המתלונן ביקש ממנו לעזוב את המקום ואזי נצמד אליו הנאשם והיכה אותו עם מכונת הגילוח בפניו. המתלונן הגן על עצמו ככל הנראה, כך מסר במהלך תגובתו היכה את הנאשם והשניים נפלו על הרצפה וכדבריו: "מצאתי את עצמי על הרצפה שמרביצים לי".

כשרוענן זכרונו של המתלונן באשר להודעה שמסר במשטרה אישר כי כבר משהגיע הנאשם לראשונה אל מחלקת הסטריאו איים על המתלונן כי יכה אותו. המתלונן אישר כי כל שמסר בהודעתו במשטרה אמת וכי אז זכר את הדברים היטב ומדובר באירוע שהתרחש כשלוש שנים טרם מסירת עדותו.

גם לאחר שהנאשם איים עליו בפעם השניה כי אם יאמר לו לצאת "הוא יפוצץ אותו מכות", לא נרתע המתלונן מלבקש ממנו לעזוב, כיוון שלדבריו, הוא נתקל, לא אחת, בלקוחות עצבניים ומרוגזים ולא חשב שהנאשם יממש את איומיו.

לאחר שהשניים נמצאו על הקרקע, תאר המתלונן את המשך האירוע כך שהוא שוכב על הרצפה והנאשם יושב עליו ומכה אותו בראשו עם מכונת הגילוח וכן עם רגלו בראשו.

באשר לשאלה האם הוא העליב את הנאשם, הכחיש זאת המתלונן וכן הכחיש כי דחף את הנאשם על מנת שייצא מן המקום ובאשר לשאלה האם היכה את הנאשם בברכו, אישר כי הדבר יתכן כתגובה למכה שקיבל מהנאשם עם המכונה.

המתלונן תאר את חבלותיו כחבלה בראש, דימום מהאף, סימנים כחולים ופנס בעין. למקום הגיעה ניידת של מד"א, בה נבדק ולאחר בדיקה זו העדיף שלא להתפנות אל בית החולים.

בחקירה הראשית הוטח במתלונן כי למעשה אלכנדרה היא שהפנתה את הנאשם אליו ולא הוא שהפנה את הנאשם אל אלכסנדרה ועל כךהשיב המתלונן שאם כך היה הרי שמדובר ב"קצר" בתקשורת.

המתלונן עמד על כך כי בשתי ההזדמנויות שהנאשם פנה אליו הוא הי ה עסוק בטיפול בלקוחות ולמעשה, באותם הלקוחות וכי לראשונה, משפנה אליו הנאשם, לא היתה בידו כל מכונת גילוח/תספורת.

המתלונן הסביר כי בהודעתו במשטרה לא מסר דבר על המכה שהוא היכה את הנאשם ברגלו כתגובה למכה שקיבל ממנו, כיוון שזה לא נראה לו משמעותי, מה גם שהנאשם לא נחבל כתוצאה מכך. כמו כן התגונן מפני הנאשם בכך שהניח את ידיו על ראשו. הפעולה האקטיבית היחידה שעשה, היתה המכה ברגלו של הנאשם.

משהוטח במתלונן כי שוטר שהגיע למקום זיהה אצל הנאשם חבלת שבאה לידי ביטוי בשפשוף, השיב מתלונן כי יתכן וזו נגרמה כתוצאה מנפילתו של הנאשם על השטיח שהיה בחנות. לאחר מכן, אישר המתלונן כי הוא אף דחף את הנאשם, אך היה זה במהלך "תפיסתם" האחד בשני, לאחר שקיבל מכה מן הנאשם בראשו, כאמור. המתלונן הוסיף כי לא היתה לו כל הזדמנות לפני המכה שקיבל מן הנאשם לצאת מן המקום ולהזעיק את הממונים עליו.

ב"כ הנאשם ביקש להגיש את הודעתו של המתלונן במשטרה (נ/1). עיון בה מעלה כי המתלונן מסר בה את גרסתו אשר מסר בבית המשפט.

אלכסנדרה גינזבורג היתה סגנית המנהל במחלקה ביום האירוע הרלבנטי. לדבריה, פנון לאיה אב ובנו שביקוש סיועה באשר למכונת תספורת, היא הציגה בפניהם מכונה מסויימת והשאירה ואתה בידיהם לע מנת שיתרשמו ופנתה לטפל בלקוחות חארים. לאחר זמן מה נאמר לה כי יש "בלאגן" בחדר הסטריאו. משהגיעה לשם הבחינה במתלונן על הרצפהכאשר יושב עליו אותו לקוח שקיבל ממנה תא מכונת התספורת ומכה אותו בפניו ובראשו.

העדה ניסתה להפריד בין השניים, אך ללא הצלחה.האנשים שמסביב, לרבות אביו של הנאשם לא התערבו כל ועיקר ועל כן צעקה כי יזעיקו את אנשי הביטחון ובמקביל הוזעקו מד"א ומשטרה, כיוון שהמתלונן דימם מפניו.