בפני
כב' השופטת עינת רון
פסק דין
ייאמר כבר בראשית הדברים כי הנאשם זוכה מן העבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום.
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש וחבלה במזיד ברכב.
תמצית כתב האישום היא כי ביום 9/4/04 בשדה הסמוך לאזור תעשיה בראש העין, תקף הנאשם – נהג משאית, נהג משאית אחר, משה דוד (להלן: "המתלונן") ואף התבטא כלפיו בביטויים גזעניים ועוד איים עליו באיומים כי ירצח אותו. התקיפה באה לידי ביטוי בכך שהנאשם נטל מוט ברזל ובאמצעותו היכה את המתלונן , עד כי נגרמו לו חבלות של ממש. בנוסף לכך נטען כי באמצעות משאיתו, פגע הנאשם במשאיתו של המתלונן וגרם לה נזק בשווי של 41,057 ₪.
המתלונן העיד כי ביום האירוע הגיע לשדה בסמוך לראש העין שם היה עליו להעמיס חומר על משאיתו, כפי שעשו נהגי משאיות רבים שהיו במקום והמתינו לתורם לעשות כן. לאחר שהעמיס את שהיה עליו להעמיס, יצא משורת המשאיות ונסע לעבר המקום בו אמור היה לכסות את משאיתו. שם פגש בנאשם, שהיה מוכר לו עוד קודם לכן.
לדבריו, הנאשם שהבחין בו מבצע את עבודתו, ניגש אליו והחל לקלל אותו לדחוף אותו, נטל צינור והיכה אותו באמצעות צינור זה ברגלו, תוך שאיים עליו כי יהרוג אותו וירצח אותו.
לדברי הנאשם הצינור בו מדובר הוא צינור בו נעזרים נהגי המשאיות על מנת לפתוח את ה"אמבטיה" של המשאית – אורכו כמטר עד מטר וחצי וקוטרו כצול וחצי. המכה ניתנה ברגלו הימנית מעל הברך.
המתלונן ציין כי למעשה, הנאשם אמר לו כי הוא חיכה לעת בה יפגוש אותו לבדו וכן הוסיף כי "אין לי איתו כלום". הוא הזכיר מקרה אשר אירע כחודשיים לפני כן, כאשר הוא התלונן בפני מעסיקו של הנאשם על התנהגותו של האחרון.
עוד הוסיף המתלונן כי לאחר שהנאשם היכה אותו, הוא הסיר את מכנסיו, על מנת להראות לו כי כתוצאה מהכאתו, התנפחה רגלו מאוד ואזי אמר לו הנאשם "אני ארצח אותך, אתם רוצחים ערבים, את אחמד יאסין, התחיל לדבר שטויות, רוצחים ילדים".
בשלב זה והגם שהתקשרו להזעיק משטרה, לא נרתע הנאשם, כך הוסיף ותאר המתלונן והוא רץ לעבר משאיתו שלו, וניסה לפגוע במתלונן עצמו, שהסיט עצמו מן הדרך ואזי פגע הנאשם במשאיתו של המתלונן וגרם לה נזק ניכר.
המתלונן אישר כי הנאשם היה לצידו בעת שהוא התקשר לחברו שהינו שוטר וביקש כי יזעיק משטרה למקום (הוא הסביר זאת בכך, שמעודו לא פנה לא המשטרה ועל כן לא ידע כיצד לעשות זאת אותה עת). על כן נשאל, האם זה הגיוני בעיניו כי לאחר שהנאשם שמע את הדברים האלה, ייכנס לרכבו ויגרום נזק במזיד לרכבו של המתלונן ועל כך השיב המתלונן: "בטח שזה הגיוני, זה בן אדם לא נורמלי".
המתלונן נשאל באשר לנהג נוסף שעמד בתור הנהגים במקום והשיב כי הנאשם לבדו היה שם ועל כן נשאל הכיצד, כיוון שמדובר בעונת התחמיץ והשיב: "מה זה מעניין אותך, אני יצאתי היו שניים, מה זה משנה תחמיץ או לא תחמיץ מה כל השטויות הדביליות שלך לא מעניינות אותי".
המתלונן אישר, אמנם, כי מפעיל מכונת התחמיץ נכח במקום, אך לדבריו מדובר במרחק של כחצי קילומטר ממקום האירוע.
עוד אישר המתלונן בתשובות לב"כ הנאשם כי אכן במשטרה מסר כי הנאשם אמר לו באותו יום כי זוהי ההזדמנות שלו לרצוח אותו והנה כך הוטח בו כי השנים, לטענתו היו לבד, ולמרות זאת מלבד אותה מכה בודדת, לא נעשה בו דבר על ידי הנאשם והמתלונן השיב כי אכן כך למרבה מזלו.
המתלונן עמד על דעתו, כי למרות שעבר זמן של דקות בלבד מאז מתן המכה, רגלו התנפחה מאוד והוא אף הראה זאת לנאשם.
כמו כן עומת המתלונן עם גרסתו במשטרה לפיה הוכה בחלק האחורי של רגלו בעוד שבבית המשפט הציג את החלק הקדמי והוא טען כי מדובר בחלק הקדמי.
עוד יצויין כי בבית המשפט טען המתלונן כי מדובר ברגל הימנית.
הנאשם אישר כי התקשר למעסיקו של הנאשם, המוכר לו והתלונן על המעשה, אך משנשאל האם סיפר לו על איומיו וגידופיו הגזעניים של הנאשם, השיב כי אינו זוכר אם סיפר על דברים אלה.