מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא נ' חי ישראל

גזר דין

1.הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של איומים לפי ס' 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, והיזק בזדון לפי ס' 452 לחוק הנ"ל – בנסיבות המפורטות בכתב האישום, ובהרחבה בהכרעת הדין.

2.בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה טען כי לנאשם עבר פלילי מכביד, אם כי ישן (כעולה מבמ/1) – ולפיו עד שנת 94' הורשע כמעט בכל עבירה מחוק העונשין, לרבות עבירות אלימות, וריצה מאסרים בפועל.

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, והגם שבצד הוראות החיקוק שבגינן הורשע הנאשם אין ענישה מחמירה - עובדות כתב האישום מלמדות על מעשים חמורים מצידו כלפי שכניו, במשך תקופה ארוכה, עד כדי התעללות של ממש.

מדובר במסכת עובדתית שהחלה באוגוסט 2006 ונמשכה עד אפריל 2007, ובמהלך תקופה זו איים הנאשם בהזדמנויות רבות על המתלוננים באופן מילולי וקנקרטי כי יהרגם, תוך שבמקרה אחד החזיק שני סכינים בידיו, במקרה אחר - החזיק חרב, וטען שיש לו גם אקדח, ובמקרה אחר - החזיק מגרפה, וכשהמתלונן ברח - הוא רדף אחריו.

הנאשם זרק אבנים, קרשים, ומכל הבא ליד, והטיל אימתו על המתלוננים.

ביהמ"ש העליון התייחס בפסיקותיו לאלימות הפושה בחברה הישראלית ולצורך באיחוד כוחות הרשויות על מנת להלחם בתופעה, וציין כי תפקידו של ביהמ"ש במאבק זה הוא

להטיל עונשים מרתיעים ומשמעותיים על מי שנוקט באלימות כפתרון לסכסוכים, ובכדי להעביר מסר לעבריין הספציפי ולעבריין הפוטנציאלי.

סופו של דבר, ונוכח העובדות החמורות העולות מכתב האישום, כמו גם עברו הפלילי של הנאשם המלמד על אופיו, ועל כך שלא הפנים את העונשים שהוטלו עליו בעבר וחזר לסורו באופן חמור מאוד, ובהתאם לרוח הפסיקה – עתר להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל ממושך ומרתיע, מע"ת ופיצוי למתלוננים.

מאידך, טען ב"כ הנאשם כי התביעה לא פיצלה בכתב האישום את איומיו של הנאשם לאישומים נפרדים, כפי שהיא נוהגת לעשות.

עברו הפלילי של הנאשם הסתיים לפני 20 שנה כשחלקו הגדול הוא במהלך שנות ה- 60 וה- 70 ודינו להמחק.

הנאשם הינו אדם מעורער בנפשו, ולמרות שהדברים ברורים על פני השטח – קבע הפסיכיאטר המחוזי כי אינו חולה במובן המשפטי.

במשך ההליך הפלילי עלו אינדיקציות ברורות לכך שהנאשם אינו רואה באופן נורמלי ורציונלי את המציאות – כך הוא מסתובב בתיק עם שיניו העקורות, אותן עקר באמצעות שואב אבק, במשך 4 שנים ו-9 חודשים הוא נמצא במעצר בית בבית שרוף, ואף השופטת שעשוע היתה יכולה להיות עדת הגנה מטעמו בעניין זה, הנאשם אוסף את שערות זקנו בתוך תיק, מציין כי הוא פסיכיאטר בעצמו בוגר לימודי פסיכיאטריה, הוא יתום וחסר ישע.

הנאשם מסתובב עם דבק על האוזן במשך 8 שנים כי לטענתו חלה, איבד את השמיעה, ועובר טיפולים, והוא גם סובל מדלקת עיניים בגלל הבית השרוף.

הנאשם לא הלך למשטרה אך המתלונן כן הלך, ולכן הנאשם מאיים על המתלונן ולא להיפך.

המתלונן הוא שקרן שהזמין משטרה בטענה שמפנים אליו אקדח.

כיום המתלונן והנאשם אינם שכנים לאחר שהמתלונן עבר דירה.

הנאשם היה מאושפז בביה"ח שער מנשה ואובחנה אצלו סכיזופרניה סימפל-טייפ, הוא עבר ארוע מוחי ואין לו שיניים.

סופו של דבר עתר להשית על הנאשם מע"ת בלבד.

הנאשם בחר שלא להוסיף על דברי בא כוחו וטען כי הכל "בילבולציה" שלמה.