ת"פ
בית משפט השלום כפר סבא
|
2582-09
02/01/2012
|
בפני השופט:
מיכאל קרשן
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא
|
הנתבע:
משה אברהם (עציר)
|
גזר-דין |
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד קייסי
ב"כ הנאשם עו"ד עידו רז
הנאשם – הובא
גזר דין
הרשעתי את הנאשם, לאחר ניהול הליך הוכחות, בביצוע עבירה של התפרצות לבית מגורים, לפי ס' 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק) וניסיון גניבה, לפי סעיפים 384 ו-25 לחוק.
בהכרעת הדין נקבע כי ביום 14.9.2009 צלצל הנאשם בפעמון דלת בית משפחת דיטקובסקי-שרף בגבעת חיים, ולאחר מכן פרץ את נעילת חלון חדר השינה בקומה התחתונה בבית, שהיה סגור, וחדר לבית. בהיותו בחדר השינה הזיז הנאשם את תיקה של עובדת שהתגוררה במקום, וכשנכנסה העובדת לחדר – קפץ החוצה דרך החלון ונמלט מהמקום.
בשלב הטיעונים לעונש נתקבלו אודות הנאשם שלושה תסקירים. הנאשם מוכר לשירות המבחן מאבחונים קודמים שנערכו בין השנים 2011-1998. מן התסקירים עולה תמונה מדאיגה אודות הנאשם, אשר החל את דרכו העבריינית בהיותו נער כבן 17, והופנה לראשונה לשרות המבחן בשנת 1998. לאורך השנים הסתבך הנאשם, שסבל לדבריו מבעיית התמכרות להימורים, בביצוע עבירות מסוגים שונים, עד אשר בשנת 2006 נדון למאסר בגין ביצוע שוד. זו כניסתו התשיעית של הנאשם לשב"ס. הנאשם נוטה להשליך את מצבו על אחרים, הוא אינו נוטל כל אחריות למעשיו ומתמיד בהכחשתם. הנאשם אף תופס את הרשעתו הנוכחית כביטוי של רדיפת המשטרה.
עוד עולה מתסקירי שרות המבחן כי הנאשם נישא בחודש יוני 2009 והוא אב לפעוט, וכן כי אביו של הנאשם נפטר באופן פתאומי בסמוך למעצרו האחרון בגין עבירות תעבורה. הנאשם חש מצוקה רבה בעקבות הרחקתו ממשפחתו ונוטה להאשים את עצמו במות אביו.
ניסיונות טיפוליים שנערכו עם הנאשם לאורך השנים – לא צלחו. נכונותו הנוכחית של הנאשם לעבור טיפול אובחנה על ידי שרות המבחן כנכונות מילולית בלבד, הנובעת לא מתוך הבנה אמיתית של הבעייתיות המאפיינת את התנהגותו, אלא מחשש מן העונש בהליך הנוכחי.
מגורמי הטיפול בשב"ס נתקבלה אינפורמציה משלימה אודות הנאשם. מסתבר כי במהלך מאסרו האחרון מתאפיינת התנהגותו של הנאשם בתוקפנות ואיומים כלפי אסירים ואנשי סגל, והוא צבר לחובתו עבירות משמעת, בגינן נשללו ממנו טובות הנאה. שרות המבחן סבור כי הדיווח משב"ס מחזק את התרשמות השרות בנוגע לנאשם, והוא אינו מתיישב עם טענת הנאשם כי ערך שינוי בדפוסי החשיבה וההתנהגות שאפיינו אותו טרם מעצרו.
מטעם הנאשם העיד לעניין העונש דודו, מר יוסף אברהם. הדוד ביקש לאפשר לו לשקם את הנאשם, שלדבריו זקוק להדרכה ותמיכה.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה, עו"ד בירס, ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר ממושך בפועל במצטבר לכל עונש מאסר אותו מרצה היום, מאסר מותנה וקנס אשר יהיה בהם כדי להרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע עבירות דומות בעתיד.
ב"כ המאשימה טענה כי מדובר במי שבחר לאמץ לעצמו כדרך חיים את עולם הפשע וביצע מספר רב של עבירות שונות כלפי אזרחים תמימים ורכושם. לתמיכה בטענה זו הוצג גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם, הכולל תשע הרשעות קודמות, במגוון רחב של עבירות רכוש, מרמה אלימות ונשק.
לדברי התובעת, בית המשפט העליון עמד לא אחת על הצורך להחמיר בענישתם של עברייני רכוש, שמלבד נזק כלכלי מסבים לקורבנותיהם צער ועוגמת נפש. זאת ועוד, עבירות הרכוש הפכו בישראל למכת מדינה, מדובר בעבירות קלות לביצוע אך תפיסתם של המבצעים קשה, ואף זו סיבה להחמרה בעונש.
ב"כ המאשימה הרחיבה בטיעוניה אודות הסתבכותו האחרונה של הנאשם, בגינה מרצה הוא כיום עונש מאסר בן ששה חודשים. מסתבר כי הנאשם זומן לחקירת משטרה בגין הפרת תנאי שחרורו בערובה בהליך הנוכחי, והגיע לשם רכוב על אופנוע בעוד הוא פסול מנהיגה. הוגש לבית המשפט גיליון הרשעות התעבורה הקודמות של הנאשם, אשר לדעת ב"כ המאשימה רלבנטי לעניין העונש שיש להשית על הנאשם.
הוגשה פסיקה לעונש.
ב"כ הנאשם, עו"ד קוצר, בקשה להסתפק בעניינו של הנאשם בענישה שניתן להמיר לעבודות שירות, ועתרה להפנותו לאפיק טיפולי. הסנגורית המלומדת טענה כי העבירות עליהן נותן הנאשם את הדין בוצעו בשנת 2009 (כאשר הדחיות בתיק לא היו באשמת הגנה), כי מדובר בעבירת רכוש שלא הסבה בפועל נזק, כי הנאשם היה נתון בתנאים מגבילים מחמירים במיוחד במהלך ניהול המשפט, כי עבירות הרכוש שביצע הנאשם הן עבירות ישנות וכי נוכח מחדלי החקירה שפורטו בהכרעת הדין היה טעם לנהל במקרה זה הוכחות.
עיקר הדגש בטיעוני ההגנה הושם על נסיבותיו האישיות של הנאשם. נטען כי עקב הסתבכותו של הנאשם בתיק זה נקלע הוא לקשיים כלכליים משמעותיים ואשתו הפכה למפרנסת יחידה. במהלך מעצרו נולד לנאשם ילד, וזמן קצר לאחר אחד הדיונים בהליכי המעצר של הנאשם, נפטר אביו ששימש ראש המשפחה, באופן פתאומי. אמו של הנאשם היא אישה חולה שמעולם לא תפקדה לבדה, והנאשם נותר האדם היחיד התומך בה ובבני המשפחה האחרים.