מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' ביטון ואח'

גזר דין

1.הנאשמים הורשעו על פי הודייתם בעבירה של סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 + 19 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש].

2.הנאשמים הורשעו כאמור בכך שבתאריך 29.06.2009 התקשר שוטר לפלאפון של נאשם 1, ביקש לרכוש סם מסוכן, הנאשם 1 אישר הרכישה והדריך אותו להגיע למסעדה, השוטר הגיע אל המסעדה, הנאשם 1 הזדהה בפניו, עלה על אופנועו של השוטר, כיוון את נסיעתו לכתובת בה ירד מהאופנוע של השוטר, ונפגש עם נאשם 2.

במעמד האמור ולאחר שיחה קצרה שנערכה בין הנאשמים, חזר הנאשם 1 אל השוטר, תוך שהוא אומר לו שהוא יביא לו סך 200 ש"ח, השוטר הביא לו סך 200 ש"ח בשני שטרות מסומנים של 100 ש"ח, כסף אותו העביר הנאשם 1 לנאשם 2, אשר הכניסם לכיסו ופנה ללכת. הנאשם 2 שב לנאשם 1 והעביר לו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 8.6232 גרם נטו, והנאשם 1 שב לשוטר, תוך שהוא מעביר לידיו את הסם המסוכן.

הנאשם 1 צרף גם תיק של בית המשפט לנוער בו הודה והורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 0.67 גרם נטו לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש).

3. הנאשם 1 יליד 1991 והנאשם 2 יליד 1988. שני הנאשמים נעדרי עבר פלילי.

4.בעניינם של הנאשמים הוגשו תסקירי שירות מבחן.

ביחס לנאשם 1 הוגשו שני תסקירים. על פי התסקיר הראשון, שירות המבחן מתאר את משפחתו ומסכת חייו של הנאשם ומציין כי התרשם כי הנאשם 1 "מתקשה להבין את המציאות ואת חומרת התנהגותו בעת ביצוע עבירה זו". להתרשמות שירות המבחן, חסכים בילדות והעדר גבולות ברורים וחזקים תרמו לשימושו ולעיסוקו בסמים. על פי התסקיר, הנאשם החל להשתמש בסמים מאז היותו בן 15, שימוש אינטנסיבי ויומיומי שנמשך כ-3 וחצי שנים.

לדברי הנאשם לשירות המבחן, מאז ביצוע העבירה ובעקבות המחירים שהוא משלם, הוא מבין את חומרת התנהגותו.

שירות המבחן ביקש דחיה על מנת לבצע אבחון ובדיקת דרכי התערבות טיפוליים.

בתסקיר משלים נמסר כי הנאשם 1 החל טיפול במסגרת בית חוסן וביצע בדיקות לגילוי סמים. כל הבדיקות נמצאו ללא שרידי סם, למעט אחת.

שירות המבחן מציין כי הנאשם הגיע לפגישות בטיפול קבוצתי ומתרשם כי קיימת חשיבות להמשיך לקיים נסיונות טיפוליים.

שירות המבחן ממליץ על הטלת צו מבחן לשנה, במהלכה ימשיך הקשר הטיפולי ועונש מאסר קצר שיבוצע בעבודות שירות.

5.בתסקיר בעניינו של נאשם 2 מתוארים חייו ומתוארת משפחתו של הנאשם 2. עולה מהתסקיר כי הנאשם 2 לקח אחריות מלאה על מעשיו, אם כי הדגיש כי מדובר בהתנסות ראשונית אשר הינה חריג לאורחות חייו. בדיקת סמים אשר נערכה לנאשם 2 נמצאה ללא שרידי סם.

שירות המבחן הציע לנאשם 2 אפשרות להשתלב בהליך טיפולי. אולם הנאשם 2 ציין כי אינו רואה צורך במעורבות טיפולית כלשהי. להערכת שירות המבחן, ההליך הפלילי המתנהל כנגד הנאשם 2, התנאים המגבילים שהוטלו עליו והחשיפה המשפחתית והחברתית למעורבותו, מהווים עונש חינוכי והרתעתי בשבילו.

שירות המבחן, בבואו להמליץ בפני בית המשפט, מסר כי אינו מתעלם מחומרת העבירה והשלכותיה, אולם ציין כי מדובר בבחור צעיר בן 22 הנמצא בתהליך גיבוש זהותו האישית, המשפחתית והמקצועית וכי הוא לוקח אחריות על מעשיו ונעדר עבר פלילי ואת הערכתם כי ההליך הפלילי מהווה גורם מרתיע עבורו.

להערכת שירות המבחן, יש במיצוי הדין עימו בין כתלי הכלא כדי לפגוע בדימויו העצמי, ולחשוף אותו לאוכלוסייה בעייתית, דבר העלול לחזק את התנהגותו העבריינית.

להערכת שירות המבחן מאסר בעבודות שירות יכול להיות אפקטיבי עבורו ויחדד עבורו את הגבולות בין מותר לאסור.

6.ביחס לנאשם 1 - ב"כ המאשימה עותר למאסר בפועל ממש. ב"כ המאשימה מפנה לאורח חיים השולי וההתמכרותי בשנים האחרונות כפי שעולה מהתסקיר. לטענתו, מכתב האישום עולה כי הנאשם 1 היה "אדריכל העסקה".

ב"כ המאשימה מפנה לכך שהעבירה היא מהחמורות שבחוק הפלילי וכי הנאשם מהווה חוליה מרכזית בשרשרת הפצת הסם.