מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' בוכבות

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודייתו בתיק זה בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, עבירה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה, גרימת תאונת דרכים, עבירה לפי תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש).

הנאשם הורשע כאמור בכך שבתאריך 25.12.2006 נהג בקטנוע לאחר שבתאריך 15.12.2006 נפסל בנוכחותו פסילה מנהלית מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 30 יום, ונהג בקטנוע כאמור, בקלות ראש, איבד את השליטה על רכבו והחליק על הכביש, והכל כשהוא בלתי מורשה בנהיגת רכב דו-גלגלי. כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם חבלה של ממש בדמות שבר ברגל והקטנוע ניזוק.

הנאשם צירף את תיק ת – 1144/08 בו הודה והורשע בעבירות של נהיגה ברכב כשרשיון הנהיגה פקע משך למעלה מ – 6 חודשים, וכן נהיגה ברכב כשרשיון הרכב פקע לתקופה העולה על 6 חודשים, ונהיגה ברכב שעליו נמסרה הודעת אי שימוש על ידי שוטר שהוא בוחן תנועה, וזאת בתאריך 31.05.2008.

הנאשם יליד 1962 ולחובתו עבר תעבורתי הכולל 50 הרשעות, ביניהן הרשעות בעבירות של נהיגה כשרשיון הרכב ורשיון הנהיגה פקע, שתי עבירות נהיגה ללא רשיון נהיגה משנת 1992 ועבירה נוספת כאמור משנת 1990 (ראה הרשעות 15, 19 ו- 20).

בשים לב לעמדת המאשימה לעונש הוגשו תסקירי שירות מבחן בעניינו של הנאשם. שירות המבחן מפרט את השתלשלות חייו ונסיבותיו האישיות של הנאשם אשר אינני מוצא לנכון לפרטם בשל צנעת הפרט. שירות המבחן מציין כי בעקבות תאונה זו נחבל הנאשם קשות ברגלו ועבר ניתוח להחדרת טיטניום ברגלו לצורך קיבוע השברים, ולדבריו הוא סובל מכאבים ברגלו ואינו מסוגל לבצע עבודה פיזית, וכי היה במצב נפשי קשה לאחר התאונה.

שירות המבחן מציין, כי התלבט בהמלצתו, מציין כי מחד מדובר באדם אשר לכאורה מנהל אורח חיים סתגלני לרוב, כהגדרת שירות המבחן, מנגד בתחום חוקי התנועה ניכרת חוסר יכולת לקחת אחריות וכי אנשים קודמים לא הובילו לשינוי המצופה, לאור האמור שירות המבחן סבור כי ענישה בדמות צו של"צ עשויה להתאים בעניינו של הנאשם. בהמשך משלא הובא בפני שירות המבחן אישור רפואי לביצוע עבודות של"צ, לא בא שירות המבחן בהמלצה לעונש זה והודיע כי הוא ממליץ להסתפק במאסר מותנה, פסילה ופסילה מותנית.

הנאשם נשלח לקבלת חוו"ד ממונה על עבודות שירות אשר הינה חיובית.

ב"כ המאשימה עותר להחמיר בענישה כנגד הנאשם.

ב"כ המאשימה מפנה לחומרה הרבה שבביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, מפנה לפסיקה מחמירה וטוען כי ביצוע העבירה 10 ימים בלבד לאחר שנפסל הנאשם, כאשר הוא גורם לתאונה כשהוא נוהג ברכב שהוא לא מורשה לנהוג בו, הינו רצף עבירות מהחמורות בפקודת התעבורה, ולאור זאת ולאור העבר המכביד, יש לקבוע כי נהיגת הנאשם מסכנת את הציבור ולהרחיקו לפרק זמן ארוך מנהיגה.

ב"כ המאשימה עותר למאסר בפועל, מאסר מותנה, פסילה בפועל ארוכת שנים, פסילה מותנית, קנס והשבתה שיפוטית של כלי הרכב נשוא האישום.

7.ב"כ הנאשם ער לחומרת העבירות אותן ביצע הנאשם. ב"כ הנאשם מציין כי הנאשם נפגע בתאונה וכי בתי המשפט מצאו בכך נימוק להקלה בעונש כאשר מדובר בתאונה עצמית ופציעות הנהגים הן קשות.

ב"כ הנאשם טוען כי הנאשם לוקח אחריות מלאה על מעשיו, מביע חרטה עמוקה, מפנה בעניין זה לתסקיר הראשון.

ב"כ הנאשם מפנה לכך שהנאשם הינו בן 47 ולו ילדים, אשר הקטן בהם נולד בסמוך לתאונה ומבקש לראות בכל האמור נימוקים לקולא אשר לא יביאו למאסרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח.

הנאשם עצמו ביקש להגיש מסמך שכתב ובו הוא מבקש הזדמנות שניה, וכותב כי הוא מבין את הטעות שעשה וכי הוא סבור שנענש על ידי הפציעה שנפצע.

8.הנאשם ביצע סדרה של עבירות אשר יש לקבוע כי הן מהחמורות בפקודת התעבורה. עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה כשהנאשם אינו מורשה לנהוג בכלי הרכב הינן מהחמורות בפקודת התעבורה והן מעידות על זלזול בדיני התעבורה ובהוראות הבסיסיות והחשובות ביותר שבהם.

9.הנאשם מזלזל בכללים הבסיסיים שנקבעו בדין להבטחת החיים ושלמות הגוף של המשתמשים בדרך. לנאשם זה ולנאשמים אשר אינם נרתעים מפסילה ומהעדר רשיון, יש להעביר מסר הרתעתי ותקיף.

10.אפנה לרע"פ 6115/06 מ"י נ' אבו-לבן (לא פורסם, 2007), שם התייחס ביהמ"ש העליון הן לחומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה והן לאינדיווידואליות הענישה.

כן ראה רע"פ 6643/04 מהרן אבו-סייף נ' מ"י (לא פורסם, 2004), בו נקבע כי נסיבותיו האישיות של הנאשם היו צריכות לעמוד לנגד עיניו עת לא כיבד את עונש הפסילה שהוטל עליו.

לעניין עונשי מאסר בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ראה ע"פ 324/08 אברהים בן סולימן אלאעסם נ' מ"י פד"י מב (3) 728 ועמ' 729, שם קובע ביהמ"ש כי לאור חומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה ושכיחותה הגיע הזמן להטלת עונש מאסר כאמור באותו עניין.