מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' גבאי ואח'

גזר דין

(לגבי שלום גבאי)

ביום 18.2.08 ברחוב לגרדיה בתל אביב תקף הנאשם ביחד עם שמעון שבייב אדם שאותו הכירו קודם לכן, הפשילו את מכנסיו כדי לחפש רכוש על גופו וגנבו ממנו שני מכשירים סלולריים, ארנק שבו היו כ-1,200 ₪, כרטיס אשראי, סיגריות ומצתים. תוך כדי התקיפה נגרמו למתלונן חבלות.

במסגרת של הסדר טיעון תוקן כתב האישום כך שהעבירות שבו נקבעו להיות תקיפה לשם גניבה בצוותא וגניבה.

הנאשם שבייב נדון ביום 26.5.08 לעונש מאסר של 3.5 שנים שמהם שנתיים לנשיאה בפועל וכן פיצוי של 1,000 ש"ח למתלונן.

התביעה מבקשת שייגזר לנאשם דנן עונש של מאסר לנשיאה בעבודת שרות (בלי להביא בחשבון את תקופת המעצר) וכן מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן והעמדת הנאשם במבחן.

הנאשם אדם כבן 40, אב ל-4 ילדים, חי עם בת זוג ולהם שני ילדים משותפים. מגיל צעיר מתנהל הנאשם בעולם עברייני כבד. אביו המנוח שהתמכר לאלכוהול ובסופו של דבר גם נפטר בגיל 62 מן התופעות הפיזיולוגיות שהאלכוהול גרם להם, ניהל אורח חיים עברייני. האב השליט אימה ופחד בתוככי המשפחה והתעלל באם ומידה מסוימת גם בילדים. הנאשם התחבר לחברה עבריינית החל מגיל 13 ובגיל 15 – 17 כבר נשא עונש במוסד סגור לעבריינים צעירים. משך השנים ביצע עבירות רבות נוספות ונשא עונשי מאסר שהאחרון שבהם הסתיים בשנת 2006. הוא התמכר לשימוש בסמים.

ביוני 2008 החל הנאשם בתהליך גמילה מסמים. תחילה עבר תהליך פיזי, לאחר מכן שולב בקהילה טיפולית. למעשה מאז ועד היום הוא מצוי בתהליך טיפולי ושיקומי מתמשך. בתהליך הזה חל לפחות פעם אחת משבר שבמסגרתו שב הנאשם והשתמש בסמים, אבל הוא עזר כוחות נחוצים כדי לחזור אל הנתיב השיקומי.

מתסקיר שרות המבחן עולה שהתהליך השיקומי נוחל הצלחה גדולה. הנאשם עדיין שוהה בהוסטל אבל שולב במסגרת של עבודה שאותה הוא מבצע כהלכה (יצויין כי למן נערותו ועד הנה לא עבד מעולם במסגרת מסודרת). הוא מגיע לביקור אצל בת זוגו וילדיו בתדירות של אחת לשבועיים ומקיים קשר טוב עמם.

שרות המבחן המליץ בכל לשון של בקשה והמלצה לנקוט במקרה זה גישה שיקומית ולהטיל על הנאשם צו מבחן ("טהור") לתקופה של שנה וחצי כדי להשלים את הטיפול בהוסטל ולהעמיד את הנאשם תחת פיקוח ומעקב של שרות המבחן. קצין המבחן מציין שהשמירה על המסגרת התעסוקתית חשובה במיוחד לצורכי השלמת הטיפול השיקומי ולכן מומלץ להימנע ממאסר בעבודת שרות וכחלופה לכך להטיל עליו של"צ בהיקף של 250 שעות שעשוי לחזק את ההליך השיקומי.

באת כח המדינה הצביעה על החומרה הרבה המגולמת בהתנהגות הנאשם לפי כתב האישום. היא ציינה את זאת ששותפו לאישום של הנאשם נדון לעונש מאסר ממשי לא מבוטל. היא אמנם ערה לכך שהנאשם מצוי בתהליך שיקומי ארוך (שראשיתו בהנחיה שיצאה מלפני בית המשפט העליון) אך עובדה זו מספקת כדי שהמדינה תעתור לעונש של מאסר לנשיאה בעבודות שרות. אין הצדקה לנקיטת סנקציה פחותה שתיצור דיספרופורציה לא רק ביחס לנאשם הנוסף אלא בעיקר ביחס לחומרת העבירה. אם יש צורך בתעסוקה להשלמת ההליך הטיפולי אזי אפשר לראות בשילוב הנאשם בעבודת שרות כפתרון תעסוקתי.

אכן לא קל לגבש מסקנה בדילמה העונשית הניצבת לפני. הנאשם ביצע ללא ספק מעשה רע וחמור. המעשה עולה בקנה אחד עם עברו הפלילי הכבד של הנאשם. בגין מעשה כזה העונש הראוי הוא עונש של מאסר בפועל ואפילו מאסר ממשי לתקופה ממשית. ובכל זאת המציאות היא שעונש מאסר אפילו העונש ינשא בעבודת שרות עלול לקטוע את ההליך השיקומי שלעת הזאת נראה כהליך נושא פירות מוצלחים. הנאשם עובד במקום עבודה מסוים. הוא מצא בו את מקומו. הוא נהנה משכר עבודה וכפי שהצהיר לפני תחושתו נוחה וטובה מאוד. אין זה דבר קל ערך שאדם שמגיל 13 ועד גיל 40 העביר את רוב זמנו בעבירות ובמאסרים מצליח להשתקם בעבודה מסודרת. ההצלחה תלויה על בלימה וכל זעזוע קל עלול לדרדר את הנאשם לאחור.

כשאני משווה לנגד עיני את העובדה שהנאשם היה כ-4 חודשים במעצר ואת העובדה שהתביעה אינה תובעת עונש של מאסר ממשי ומעמיד את אלה אל מול הסיכוי הגלום בתהליך השיקומי נראה לי, שיש להטות את הכף אל עבר התהליך ולתת לו סיכוי. אחרי הכל, המבנה שעליו מבוסס תהליך השיקום כולל בתוכו את צו המבחן שהפרתו עשויה להחזיר את הנאשם אל ספסל הנאשמים כדי שייגזר לו עונש של מאסר.

אני דן את הנאשם בגין הרשעתו בעבירה של תקיפה לשם גניבה, לשנתיים מאסר שיהיו כולן על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה שיש בה יסוד של אלימות והיא פשע או עבירה כנגד רכוש שהיא פשע. הנאשם ישלם סך 1,500 ש"ח כפיצוי למתלונן.

בשל העבירה של גניבה אני מעמיד את הנאשם במבחן למשך שנה וחצי מהיום וכן קובע שהנאשם יבצע 250 שעות של עבודה לתועלת הציבור. על שרות המבחן לערוך תוכנית עבודה ולהציג לאישור בית המשפט. לשם הסרת ספק ייאמר שבגדר הפרה של צו המבחן יבואו עבירות מסוג עוון ופשע וכן אי ציות להנחיות שרות המבחן.

הפיצוי ישולם בתוך 60 ימים.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"א, 19 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.