מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' אונגיל ואח'

החלטה

הנאשמת 1 טענה "טענה מקדמית" בגדרה בקשה את בית המשפט לקבוע כי אחד מבאי-כוח המאשימה, עו"ד הררי, אינו מוסמך לנהל הליך זה. לא מצאתי ממש בטענה והחלטתי לדחותה. אלה נימוקיי:

רקע עובדתי

לבית משפט זה הוגש, בשנת 2006, כתב אישום המייחס לנאשמת 1 ושמונה נאשמים נוספים, ביצוע עבירות שונות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) וכן לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"א-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה). הנאשמת 1 כיהנה בעת ביצוע העבירות המיוחסות לה, ומכהנת גם היום, כמהנדסת העיר פתח תקוה. קודם לכן שימשה כמנהלת האגף לרישוי ופיקוח בעיריית פתח תקוה.

המעשה המרכזי בגינו עומדת הנאשמת 1 לדין פלילי עניינו הוצאת היתרי בניה, בניגוד להחלטת הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, למבנה ה"פאוור סנטר" בצומת ירקונים (להלן – המבנה), באופן שמהווה לטענת המאשימה הפרת אמונים פלילית, והתנהגויות פליליות נוספות שהמאשימה טוענת כי נלוו למעשה זה.

על כתב האישום חתומים עו"ד דנה נאמן, סגנית בכירה לפרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) ועו"ד שחר הררי, ב"כ היועץ המשפטי לממשלה.

הנאשמת כפרה באשמה וכן העלתה להגנתה מספר רב של טענות מקדמיות. בית משפט זה (השופטת מימון-שעשוע) דחה ביום 19.4.09 מקצת הטענות המקדמיות האמורות, והורה כי יתרתן יוכרעו בתום בירור האשמה.

בישיבת תזכורת קביעת מועדים שקיימתי ביום 29.12.09 טען ב"כ הנאשמת 1 כי עו"ד הררי אינו מוסמך לייצג את המאשימה בהליך זה, משום שככל הנראה ייפוי הכוח שלו מוגבל לעבירות לפי חוק התכנון והבניה. עו"ד הררי הצהיר באותו מעמד כי בידו ייפוי כוח ספציפי לניהול התיק, ללא הבחנה בין סוגי עבירות. הוריתי לעו"ד הררי להעביר את ייפוי הכוח המדובר לבית המשפט ולב"כ הנאשמים בתוך שבוע ימים.

ביום 1.1.10 הגיש עו"ד הררי לבית המשפט את כתב הסמכתו. וזו לשונו של כתב ההסמכה שנחתם בידי היועץ המשפטי לממשלה הקודם ביום 31.12.06:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הנני מסמיך בזה את עורך הדין שחר הררי להופיע במסגרת התיקים עמק 123/05 שלום פתח תקוה) מדינת ישראל נ' ל.א. שטרית נבטים בע"מ ואח' ותיק פלילי 2485/06 (שלום כפר סבא) מדינת ישראל נ' מדלן אונגיל ואח'."

בקשת הנאשמת 1

הנאשמת 1 מבקשת כי בית המשפט יורה לתביעה להיות מיוצגת בהליך הנוכחי, ככל שהדבר נוגע לעבירות לפי חוק העונשין, אך ורק על ידי הפרקליטות ולא על ידי עו"ד מהמגזר הפרטי. הנאשמת משאירה לשיקול דעת בית המשפט את שאלת ייצוג המדינה בידי עו"ד הררי בעבירות לפי חוק התכנון והבניה.

בקשת הנאשמת נסמכת על פסיקת בית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) בסוגיית הייצוג הפרטי בהליכים פליליים, ועל הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

על פי הנטען בבקשה, קובעת ההלכה הפסוקה כי בעבירות הליבה של המשפט הפלילי ניהול התביעה חייב להיעשות על ידי הפרקליטות, ועל כן היועץ המשפטי לממשלה אינו רשאי להסמיך כתובע עורך דין מהמגזר הפרטי לעניין עבירות לפי חוק העונשין.

לגבי העבירות לפי חוק התכנון והבניה עמדת הנאשמת 1 היא שלא מתקיים במקרה זה החריג שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 8.1100 ("הסמכת תובעים ברשויות מקומיות ובוועדות לתכנון ובניה") המצדיק ייצוג פרטי. עוד נטען כי ממילא אין טעם בייצוגו של עו"ד הררי בהתחשב בכך שהפרקליטות מייצגת בתיק.

תגובת המאשימה

המאשימה טוענת כי אין הנאשמת 1 יכולה לערער על סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להסמיך את תובעיו.

המאשימה מציינת בתגובתה כי קיים קושי בערעור על סמכות זו של היועץ המשפטי לממשלה בדרך של תקיפה עקיפה במסגרת ההליך הפלילי, אך מסכימה כי בית המשפט ידון בבקשה לגופה. לדעת המאשימה, אין להתערב בשיקול הדעת שהפעיל היועץ המשפטי לממשלה כאשר החליט להסמיך את עו"ד הררי כתובע בתיק זה. שיקול דעת זה, לטענת המאשימה, היה סביר וראוי, ובוודאי לא ניתן לומר שהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה לוקה בחוסר סבירות קיצוני.

המאשימה מסבירה בתגובתה כי עו"ד הררי שימש כתובע של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז, ולשם כך קיבל הסמכה מאת היועץ המשפטי לממשלה לנקוט הליכים פליליים לפי חוק התכנון והבניה. עו"ד הררי הגיש בשעתו כתב אישום (עמ"ק 123/05 בבית משפט השלום בפתח תקוה) נגד 89 נאשמים, שהם בעלים של מבנה ה"פאוור סנטר" ומשתמשים שונים בו (להלן – כתב האישום הראשון). כתב האישום הראשון הותלה בשל סיבות המפורטות בתגובת המאשימה.

במקביל להגשת כתב האישום הראשון, החליטה המדינה, באמצעות פרקליטות המחוז, להגיש כתב אישום נגד מהנדסת הועדה המקומית (נאשמת 1) וראש העיר (נאשם 2), בגין הוצאת ההיתרים למבנה. פרקליטות המחוז נעזרה לשם כך במומחיותו של עו"ד הררי בתחום התכנון והבניה וכן בהיכרותו את נסיבות המקרה מטיפולו בכתב האישום הראשון. פרקליטות המחוז הגישה לבית משפט זה את כתב האישום הנוכחי. בהמשך, תוקן כתב האישום כך שנוספו כנאשמים מקבלי ההיתרים ובעלי הקרקע (נאשמים 9-3) – ואלה נמחקו מכתב האישום הראשון. לאחר תיקון כתב האישום גבר הצורך בסיועו של עו"ד הררי בניהול החלק של עבירות התכנון והבניה שבכתב האישום הכולל.