ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
3935-09
23/05/2010
|
בפני השופט:
שולמית דותן
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים
|
הנתבע:
מחמוד שלודי (אסיר)
|
הכרעת-דין,גזר-דין |
הכרעת דין
על פי הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מוצאת אותו אשם ומרשיעה אותו בדין בעבירה המיוחסת לו.
ניתנה והודעה היום י' סיון תש"ע, 23/05/2010 במעמד הנוכחים.
שולמית דותן, נשיאה
גזר דין
הארוע שמתואר בכתב האישום התיק זה הינו אחד מהארועים החמורים שהתרחשו בתקופה של סוף ספטמבר ותחילת אוקטובר 2009. צעירים רבים, מהם קטינים ומהם שעברו את גיל הקטינות, הובאו לדין באשמות דומות. העמדה שנקטה המאשימה בהליך שלפניי נגזרת מרמת ענישה מסוימת שנקבעה בעבירות אלה והיא ביקשה, מבחינתה בצדק, לקיים אותו סוג של עונש גם במקרה של הנאשם.
למרבה הצער, עומס העבודה שמוטל על כתפי שרות המבחן הוא כזה שאפילו שנאשם נתון במעצר עד תום ההליכים דרושים 3 חדשים ואף למעלה מכך לשם קבלת תסקיר לענין העונש.
יתכן שבמקרים מסוימים שרות המבחן יוצא מגדרו להקדים הגשת תסקיר, אך נוכח העובדה שהנאשם ריצה 110 ימי מעצר על כל המשמעות של כך והשוני בין מעצר למאסר, והקושי בתנאים אלה, ונוכח העובדה שהתסקיר דרוש רק כדי לקיים את החובה הקבועה בחוק לפיה לא יוטל מאסר על מי שבשעת ביצוע עבירה גילו הצעיר היה מגיל 21 , ואין – לפי הסכמת הצדדים בתיק שלפניי – השלכה מעשית לעצם הגשת התסקיר, אני סבורה שראוי שגזר הדין לא ינתן על דרך מלאכותית כפי שמציעה התביעה והאיזון והתמורה שהנאשם יצטרך להמציא כנגד "החסכון " בימי המעצר שנותרו, תמצא על דרך של הוספת קנס לעונש שהוסכם על הצדדים.
ב"כ הנאשם טוען במידה לא מעטה של צדק שאילו נגזר דינו של הנאשם למאסר 4 חדשים עד לפני חודש למשל, היה הנאשם יכול היה להנות מהפחתה מנהלית של תקופת מאסרו דבר שהחמיץ נוכח ההתנהלות בין הצדדים.
הנה כי כן, אני סבורה שצודק יותר לסיים את מעצרו של הנאשם היום, לגזור את עונשו של הנאשם היום באופן שאיננו כולל רכיב של מאסר ובאופן שגזר דין זה לא יהווה דוגמה ותקדים לרמת ענישה בעבירות דומות.
לאור כל האמור יעמוד עונשו של הנאשם בגין העבירה בה הורשע על אלה:
1.מאסר 7 חדשים אותו לא ירצה, אלא אם כן יעבור תוך 3 שנים עבירה על פי סע' 151, 152 ו- 273 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. כדי להבהיר לנאשם את חומרת המאסר המותנה מודגש באוזניו כי הוא חל על כל התקהלות אסורה, על השתתפות בהתפרעות ועל תקיפת שוטר – עבירה שלא ניתן להאריך את תקופת התנאי התלוי ועומד בגינה.
2.קנס בסך 1,000 ₪ או מאסר 10 ימים תמורתו. הנאשם יהיה רשאי לשלם את הקנס בשני שיעורים שווים ורצופים האחד עד 1.6.10 והשני עד 1.7.10. לא ישולם השיעור הראשון במועדו יעמוד כל סכום הקנס לפרעון מידי. ככל שיש הפקדה שהפקיד הנאשם בגין ההליכים בתיק זה יקוזז סכום הקנס מסכום ההפקדה והיתרה תוחזר לנאשם.
זכות ערעור לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.
בכפוף לכך שאין סיבה אחרת או צו מעצר או מאסר אחר נגד הנאשם, ישוחרר ממאסרו היום.
ניתנה והודעה היום י' סיון תש"ע, 23/05/2010 במעמד הנוכחים.
שולמית דותן, נשיאה