מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים ואח' נ' גראסי(עציר)

בפני

נשיאה שולמית דותן

הכרעת דין

1.כתב האישום המתוקן שהוגש נגד הנאשם מייחס לו שורה של עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות שביצע כלפי אשתו ר.ג. (להלן – המתלוננת), לפי סעיפים 379 ו-380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק), בנסיבות הנזכרות בסעיף 382(ג) לחוק. כמו כן מיוחסות לו עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, שאותן ביצע כלפי אמו, ש.ג. (להלן – ש'), לפי סעיף 379 לחוק, בנסיבות הנזכרות בהוראת סעיף 382(ב) לחוק. עוד מיוחסת לנאשם בכתב האישום עבירת הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק.

כתב האישום

2.הנאשם והמתלוננת הנם זוג נשוי. לאחר נישואיהם נולדו להם שתי בנות – הבכירה היא היום בת כ- 8 שנים, ואילו הצעירה – בת כ- 6. בשנים האחרונות התגוררו הזוג, יחד עם בנותיהם, בבית אמו של הנאשם בירושלים (להלן – בית המשפחה).

3.על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, בהזדמנויות שונות במהלך שנות נישואיהם נהג הנאשם במתלוננת באלימות, תקף אותה והכה אותה. במסגרת זו פירטה המאשימה בסעיפים 4, 7 ו-8 לכתב האישום שלושה אירועים שבהם תקף, לכאורה, את המתלוננת:

על פי הנטען, ביום 16.1.2010, בבית המשפחה, פרץ ויכוח בין הנאשם למתלוננת, שנבע לכאורה מהעובדה שהנאשם התעורר משנתו בשל רעש שעשתה המתלוננת בשעת בוקר מוקדמת. הנאשם קם משנתו בכעס, ניגש אל המתלוננת, אחז בחולצתה ונגח במצחה בחוזקה. כתוצאה מהנגיחה נגרמה למתלוננת חבלה במצחה.

בעקבות האירוע הנזכר, הורתה המשטרה לנאשם שלא להיכנס לבית המשפחה במשך 3 ימים ולא ליצור קשר בכל דרך עם המתלוננת או להיפגש עמה. אף על פי כן, ביום 18.1.2010, סמוך לשעה 18:00, הגיע הנאשם לבית המשפחה, בניגוד להוראת המשטרה, ונכנס לבית. באותו זמן הגיעה המתלוננת למקום, כשהיא מלווה בבני משפחתה כדי לאסוף חפצים ובגדים עבורה ועבור בנותיה. בכך, על פי הנטען, הפר הנאשם הוראה חוקית שניתנה כשורה על ידי מי שהיה מוסמך לתתה.

כן נטען, כי במהלך שנת 2009, בבית המשפחה, הכה הנאשם את המתלוננת בצלעותיה, בנוכחות בנותיהם והפילה לקרקע. כתוצאה מהמכה סבלה המתלוננת מכאבים. לאחר מכן, גרר הנאשם את המתלוננת לחדר השירותים, אחז בעורפה וניסה לדחוף את ראשה לאסלת השירותים.

על פי המתואר בכתב האישום, בהזדמנות נוספת במהלך שנת 2009, בבית המשפחה, בעט הנאשם בבטנה של המתלוננת.

4.כמו כן, יוחסו לנאשם בכתב האישום מעשי תקיפה שביצע, לכאורה, כלפי אמו. נטען, כי במועדים שונים, שאינם בידיעת המאשימה, במהלך התקופה שבה התגורר הזוג בבית אמו של הנאשם, תקף הנאשם את אמו, בין היתר, על ידי כך שאחז בה בחוזקה במטרה להסב לה כאב, וכן על ידי שצבט אותה ועיקם את ידה. כן נטען, כי בהזדמנות נוספת, בעט הנאשם ברגלה של אמו.

5.הנאשם השיב לעובדות כתב האישום ביום 10.3.10, וכפר בהאשמות, בלי שמסר את גרסתו המלאה למרבית האירועים המפורטים בכתב האישום. לצד האמור, הנאשם התייחס לאירוע הראשון בסדרת האירועים המתוארים בכתב האישום, "אירוע הנגיחה", ואישר, כי אכן נגח בפניה של המתלוננת במהלך ויכוח שפרץ ביניהם, אך להגנתו טען, כי עשה כן בתגובה אינסטינקטיבית למכת אגרוף שהמתלוננת שלחה לפניו.

גרסת המתלוננת

6.המתלוננת גוללה לפניי בעדותה את מסכת חיי נישואיה עם הנאשם, ובין היתר, תיארה כי במהלך כל התקופה היתה נתונה להשפלות, לאיומים ואף לאלימות – פיזית ומילולית מצד הנאשם, שהשרה סביבו אווירת רוגז ופחד. כמו כן טענה, כי הנאשם נהג להכות את בנותיהם ואת אמו. לדבריה, כאשר חשה כי "הגיעו מים עד נפש", עזבה את ביתם המשותף.

7.אירוע הנגיחה

על פי עדות המתלוננת, האירוע התרחש בבית המשפחה בבוקר יום 16.1.2010, שחל להיות ביום שבת. היא סיפרה, כי באותו בוקר הקיצה משנתה בשעה 9:00 והחלה להכין את ארוחת הבוקר לבנותיה. הנאשם קם משנתו בשעה 9:20 לערך, כשהוא כעוס והחל לצעוק עליה, בטענה שגרמה לרעש והטרידה את מנוחתו. לטענתה, הנאשם אמר לה להסתלק מהבית וללכת לבית הוריה. היא התעמתה אתו ותוך כדי הדברים, הניחה את ספל הקפה שהיתה בידה בחוזקה בכיור המטבח. בתגובה תפס הנאשם בצווארון חולצתה, הצמיד אותה לארון המטבח ונגח בעצמה רבה במצחה. בנותיה, שנכחו במקום, צעקו לנאשם לחדול ממעשיו, אך הנאשם הוסיף לצעוק. לטענת המתלוננת, היא ניצלה שעת כושר כדי להדוף אותו מעליה ונמלטה מהבית.

לדבריה, כתוצאה מהנגיחה, היא סבלה מכאבים עזים ומנפיחות באזור המצח. בהיותה מחוץ לבית פגשה בשכנה שהתגוררה סמוך להם. השכנה שהבחינה במצוקתה, הכניסה את המתלוננת לביתה ושאלה אותה לפשר העניין. בתשובה לשאלותיה סיפרה לה המתלוננת, כי הנאשם הכה אותה, ולדבריה, השכנה היא זו שהזעיקה למקום את המשטרה.

8.בעקבות האירוע, לקחה המתלוננת את שתי בנותיה עמה ונסעה לבית הוריה, שם שהתה מספר ימים. לדברי המתלוננת, בחקירתה הובטח לה, כי הנאשם הורחק מהבית ואין חשש שיימצא בו בעת שתגיע לאסוף מעט דברים עבורה ועבור בנותיה. על יסוד הדברים הללו, הגיעה בלוויית אחיה בשעות הערב לבית המשפחה. לטענתה, כשהגיעה למקום עמד הנאשם מחוץ לבית.

ביום ב', 18.1.10, הגיעה פעם נוספת לבית המשפחה, כשהיא מלווה באביה. בהגיעה למקום מצאה את הנאשם בתוך הבית. לדבריה, היא ניסתה להתעלם מהנאשם והחלה לארוז את חפציה. בתגובה כעס מאד וצעק לעברה ולעבר אביה ובשלב מסוים גם החל להשליך כיסאות שנמצאו בדירה.