גזר דין
הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של גרם מוות ברשלנות.
עובדות המקרה פורטו בהרחבה בהכרעת הדין, אך לצורך גזר הדין אומר בתמצית כי בזמן הרלבנטי לאישום היה הנאשם מנהל עבודה בחברת כור מתכת בע"מ (להלן: "כור"), אשר עסקה, בין השאר, בתכנון, יצור והתקנת מהלכי מדרגות ממתכת.
ביום 4.7.01 הגיע הנאשם עם צוות של שלושה מעובדי כור, ובהם המנוח, פנחס שריקי, למפעל טאוור במגדל העמק על מנת להתקין מהלך מדרגות חיצוני ממתכת בגובה של כ- 5 מ'.
תפקידו של המנוח היה להפעיל את המנוף ששימש להנפת גרם המדרגות והנחתו במקום שנועד להתקנתו.
הנאשם, המנוח, ושני העובדים הנוספים החלו בהרכבת המהלך, כאשר קצהו העליון של המהלך הורם וקורב לקצה רצפת הבטון של הקומה העליונה של המבנה.
תוך כדי ביצוע פעולות שונות שנועדו ליישר את גרם המדרגות וחיבורו למבנה, כשל בורג העיגון היחיד שחיבר את קצהו העליון של המהלך לקומה העליונה, והמהלך נפל על המנוח שעבר אותה עת מתחת לגרם המדרגות ומחץ אותו למוות (להלן: "התאונה").
הנאשם כבן 53, עובד בכור מתכת מזה כ- 30 שנה ואין לחובתו כל עבר פלילי.
הסנגורית הביאה עדויות וראיות לענין העונש, ובהן עדויות רעייתו, חתנו, חבר ילדות, מעסיקו של הנאשם בכור, וכן הרב שמולביץ, מנהל בית חב"ד בקיסריה ואור עקיבא.
כולם סיפרו על היכרותם עם הנאשם, על אופיו ואישיותו, הדאגה לחינוך בנותיו בשכונת מצוקה, הדאגה והסיוע למשפחתו, לחבריו, לקהילה ואף לאנשים זרים שכלל לא הכיר, ואשר כלפיהם גילה נדיבות יוצאת דופן, וזאת הן בשגרה והן במצבי מצוקה.
מעבידו של הנאשם סיפר על היכרותו המקצועית עם הנאשם מזה שנים רבות. לדבריו, השכלתו המקצועית של הנאשם עולה עשרות מונים על שנות הלימוד הפורמאליות שלמד, והכל השיג במו ידיו, תוך שקידה עצמית, ולימוד עצמי. אשר לפרויקטים בהם עוסק הנאשם כיום, מספר העד כי המדובר בעבודות הקמה, המחייבת מיומנות מיוחדת. הנאשם התקדם ונעשה לראש צוות מובחר בקרב עובדיו, וזכה מספר פעמים בתואר העובד המצטיין, וכן סבור הוא כי הנאשם ראוי להתקדם, ו"תקוע" זה מכבר במעמדו.
בכל הנוגע לאירוע נשוא כתב האישום, מספר העד כי לאחר שקיבל את הידיעה, הגיע מייד למקום, וראה את הנאשם בוכה כשהוא יושב לצד הגופה. איש מאנשי טאוור לא היה במקום, כמו גם איש מחברת ארנסון או מחברת מייסנר ברן. לדבריו, איש מהמעורבים שהיה צריך ליטול אחריות לא היה במקום.
העד מינה ועדת חקירה ובדק את הכשלים, וטוען כי מדובר היה בפרויקט שולי מאוד, שהיה שייך לפרויקט גדול יותר שהנאשם היה ראש הצוות שביצע את העבודה.
לאחר האירוע, היה הנאשם תקופה ממושכת בדכדוך, הסתובב בעיניים מושפלות, והעד שחשש ממחשבות אובדניות מצידו, הצמיד לו ראש צוות חבר.
אשר לנזק הצפוי לנאשם במידה ויורשע טוען העד כי כיום עובדת כור מתכת בפרויקט סודי מאוד במספר מקומות, והדרישה הבסיסית להיכנס למקומות אלה הינה העדר עבר פלילי. הנאשם, אשר עמד כל השנים בקריטריונים אלו, לא יוכל להצטרף לאותן עבודות, והעד מסר כי אינו יודע היכן יוכל לשבצו במסגרת אחרת בכור. לטענת העד, הנאשם לא יוכל להיות מזכיר או מחסנאי, ומלבד זאת, הוא בעל משכורת גבוהה, ושכרו יפגע בצורה ניכרת.
העד מודה בחצי פה כי יתכן והיתה אחריות על הממונה על הנאשם- אלון חדד, בכל הנוגע להתרחשות התאונה, וטוען כי חובתו של אלון חדד היתה לדאוג שמנהלי העבודה של הלקוח יעבירו את כל דרישות הבטיחות לצוותים, כשמנהל הפרויקט אינו יכול להיות נוכח בכל מקום. לטענתו, חברת כור מתכת לא אמורה לקחת אחריות, אלא הנאשם, אשר ייבב ליד גופתו של המנוח, ונשאל על ידי הסובבים לו מי ראש הצוות, נטל אחריות.
התובע מבקש להשית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות שלא לתקופה המרבית, מאסר על תנאי על עבירות מסוג זה, קנס ופיצוי למשפחת המנוח.
בטיעוניו מדגיש התובע את חומרת העבירה ואת תוצאותיה הקשות. לטענתו, בשל התנהגותו של הנאשם, אותה ביצע ברשלנות ובהיסח הדעת, קופחו חייו של אדם, ועולמה של משפחה חרב עליה. לדבריו, על הענישה המוטלת על עבירות מסוג זה אמורה להיות ביחס הולם לאופי העבירה ולתוצאותיה, וכן עליה ליתן ביטוי לערכם של חיי אדם ולצורך בזהירות הנדרשת כדי למנוע תאונות מסוג זה, ולשמש כאלמנט הרתעה הן לנאשם כפרט והן לציבור כלל, העוסק מידי יום במלאכות שחוסר זהירות בהן עלול לקפח חיים.
התובע אינו מתעלם ממצבם הקשה של הנאשם ומשפחתו לאחר התאונה, אך טוען בצד זאת כי האסון הוא בראש ובראשונה של קורבן העבירה, בעוד שהנאשם המשיך בחייו ובשגרת עבודתו, ועובד עד היום באותה החברה בה עבד בזמן הרלוונטי לתאונה.
לטענת התובע, העובדה שהנאשם הינו אדם נורמטיבי, איש עבודה, חיובי, אין בה כדי להקל בעונשו, מאחר ועבירה מהסוג עליה נותן הוא את הדין היום מבוצעת על ידי אנשים נורמטיביים, שהינם אנשי מקצוע טובים בתחומם כמוהו. לדבריו, למניעת רשלנותם של בעיקר אנשים אלו סווגה עבירה הרשלנות כעבירה פלילית, ונקבע עונש של מאסר בפועל בגינה.