גזר דין בענין הנאשם 2 ליאור גרינברג
הנאשם 2, ליאור בן נתן גרינברג, יליד 1973, הורשע ביום 30.9.09 על פי הודייתו בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
על-פי העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן, לפיו יוטל העונש, לפי האישום הראשון, עובר ליום 30.5.05 הגיעו לידי הנאשם, העובד כנהג בעסק השייך לאבנר חי מאיו (הנאשם 1, להלן: מאיו), כרטיסי תדלוק מזויפים שמספרם 660000697811710 על-שם יורם כהןו-6600006978006880 על-שם חב' ערמון שיווק בע"מ, בהם השתמש ביום 31.5.05 בשעה 00:11 בתחנת הדלק "נתב"ג" ותידלק את רכב ה-GMC של מאיו במרמה באמצעות הכרטיסים הנ"ל בכ-2,872 ליטר בסך כולל של כ-11,717 ₪.
לפי האישום השני, עובר ליום 5.6.05 הגיעו לידי הנאשם כרטיסי תדלוק מזויפים שמספרם 6600004006196490 על-שם אבנר מאיו ו-6600004006221220 על-שם ברוך יאמין, בהם השתמש בתחנת הדלק "צומת גנים" ותידלק את רכב ה-GMC של מאיו בכ-5,200 ליטר בסך כולל של כ-20,072 ₪, אותם קיבל במרמה.
הוצג הסדר טיעון לפיו יושת על הנאשם חודש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות וקנס בסך של 20,000 ₪ שישולם בארבעה תשלומים.
ב"כ המאשימה וב"כ הנאשם ציינו כי בבסיס ההסדר קשיים ראיתיים משמעותיים ובנוסף להם הודיית הנאשם שחסכה בזמן שיפוטי, מעצרו במשך כשלושה שבועות, היות הקנס משמעותי וכבד, והעובדה כי רק לאחרונה נישא, נולד לו בן, החל לעבוד במקום עבודה חדש, ולדבריו חל שינוי בתפיסתו ובאופן התנהלותו. בעברו של הנאשם הרשעות וגם ריצה שני מאסרים.
שקלתי את נסיבות העבירה, מידת החומרה שבה והנסיבות האישיות לרבות שנים ארוכות שחלפו מאז בוצעו העבירות.
לחומרה שקלתי את טיבן של העבירות וחומרתן ואת האינטרס הציבורי להרתיע; את העבר הפלילי של הנאשם ואת העובדה שלא נרתע מלעבור עבירות אף שכבר ריצה מאסרים בעבר; ואת הקלות בלתי נסבלת של שימוש במסמכים מזויפים וגרימת נזק ממון ממשי ומוחשי לחברות הדלק, נזק אשר מתפזר בסופו של תהליך על הציבור בכללותו.
שקלתי לקולא את הודייתו של הנאשם והחיסכון בזמן שיפוטי ואת נסיבותיו האישיות כמי שלאחרונה נשא אישה, הוליד ילד והחל עבודה חדשה, וכי שהה תקופה במעצר בגין תיק זה, תקופה שלא תנוכה ממאסרו.
בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד נז(1), 577 נקבע כי ככלל, בית-המשפט יראה לקיים הסדר הטיעון, אך ישקול את השיקולים הראויים לעונש בשים לב לסוג העבירה, לחומרתה ולנסיבות ביצועה, לנסיבות האישיות של העבריין ולשיקולי מדיניות של ענישה ראויה.
בהתקיים איזון ראוי בין האינטרס הציבורי הפרטני והאינטרס הציבורי הרחב שהתביעה מייצגת מצד אחד, לבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם מצד אחר, יכבד בית-המשפט את הסדר הטיעון. בנסיבות ע"פ 1958/98 מוצאת אני לנכון לאמץ את ההסדר לגבי הנאשם.
שקלתי מכלול הנתונים ובמסגרתם מוטלים על הנאשם העונשים כדלקמן:
30 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, בהסכמתו, לפי קביעת הממונה על עבודות שירות.
משהתקבלה בעניינו חוות-דעת ממונה, את 30 ימי המאסר ירצה בהסכמתו בצ'יימס ראש העין, כתובת: המלאכה 9, ראש העין, טל' 077-200652, בימים א-ה מ- 8:00 עד 15:00 ובערבי חג וחול המועד – כנהוג במקום העבודה.
הוא יועסק בעבודות אחזקה וסיוע, שירותים או מנהלה, בפיקוחו של יוסי אבוחצירא, טל' 050-6278574, החל מיום 1.2.2010.
במועד שייקבע בשעה 8:00 יתייצב בפני המפקח על עבודות שירות לצורך קליטה והצבה במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות שירות ת.ד. 81 רמלה 72100, אוטובוס מתחנה מרכזית רמלה או לוד קו מספר 247.
הוסבר לנאשם כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי אם יחול בכתובת מגוריו, וכן שעליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות פתע, וכי כל הפרה בעבודות השירות עשויה להביא להפסקה מנהלית ולריצוי יתרת העונש במאסר ממש.
מוטל קנס בגובה 20,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב-4 שיעורים חודשיים שווים ורצופים החל מהיום.
מובהר לנאשם כי אם לא יעמוד באחד התשלומים במועדו, יתרת הקנס במלואה תעמוד לפירעון מיידי.
כמו כן, מוטלים 4 חודשי מאסר אותם לא יישא אלא אם בתוך 3 שנים מהיום יחזור ויעבור על העבירה בה הורשע.