הכרעת דין
1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של לקיחת שוחד - עבירה לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
זאת בשל כך, שבמהלך חודש נובמבר 2002, בסמוך לאחר שהנאשם החל לשמש כעוזר ראש אגף "שיפור פני העיר" בעיריית יבנה (להלן: "אגף שפ"ע"), פנה הנאשם לציון עבו (להלן: "המתלונן") בבקשה לרכוש עבורו צבע לצביעת ביתו. המתלונן אכן רכש את הצבע בסך של 500 ₪ ומסרוֹ לנאשם, מבלי שזה האחרון שילם לו עבורו.
בהמשך, כאשר נסע המתלונן עם הנאשם לבית הספר "גינזבורג" ביבנה, דרש ממנו הנאשם לשלם לו 5% מכל עבודה שיבצע עבור העירייה.
עוד עולה מכתב האישום, שבתקופה שבין חודש נובמבר 2002 לבין תחילת שנת 2005, חזר ודרש הנאשם מהמתלונן בהזדמנויות רבות שישלם לו כספים, וכך עשה המתלונן בכ-20 הזדמנויות כאשר מסר לנאשם במשרדו בעירייה, בכל הזדמנות, מעטפה סגורה ובה סך של בין 1,000-400 ₪ במזומן, כשסך הכול קיבל הנאשם מהמתלונן כ-15,000 ₪.
בהמשך, בתאריך 14.12.04 או בסמוך לכך, בהתאם לבקשתו של הנאשם נסע המתלונן יחד עם הנאשם לחברת "גולר סגנון בע"מ" בקרית מלאכי (להלן: "החברה"), על מנת לרכוש סורגים עבור ביתו של הנאשם. בהתאם לדרישתו של הנאשם שילם המתלונן לחברה סך של 700 ₪ עבור רכישת הסורגים, וזאת באמצעות שיק של אשתו. הסורגים סופקו לנאשם מבלי שהנאשם שילם למתלונן עבור רכישתם.
לטענת המאשימה, במעשיו אלה של הנאשם לקח הנאשם, בהיותו עובד ציבור, שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו.
2.הודעתו של עד התביעה הראשון, אליצור כהן (להלן: "כהן") הוגשה בהסכמה, וממנה עולה, שכהן, ממנו רוכש המתלונן קרמיקה כ-10 שנים, שמע תלונות מהמתלונן על כי מי שאחראי בעירייה על המכרזים דורש ממנו עמלה, על כך שאיננו זוכה במכרזים לאחרונה ועל כך שגם כאשר הוא זוכה במכרזים, ישנן תוספות למכרז שאותו אדם לא נותן לו לבצע. לדבריו, המתלונן סיפר לו על כך כאשר הוא בירר איתו מדוע הוא לא עומד בתשלומים במועדם.
כהן מוסיף ומספר שהמתלונן השווה את אותו אדם בעירייה למי שמילא קודם לכן את אותו תפקיד, ואשר לא שכח אותו גם לאחר שיצא לפנסיה והזמין אותו לאירוע משפחתי. לדבריו, ההשוואה נעשתה כדי להראות שאותו גורם בעירייה שלא נותן לו את העבודה, לא נותן לו כלום ורק רוצה כסף.
כהן הוסיף וסיפר בהודעתו שגם קבלן נוסף שניגש למכרזים של העירייה, סיפר לו שלא זכה במכרזים מזה תקופה ארוכה.
בשולי ההודעה אמר כהן שהוא אינו מכיר את הגורמים בעירייה אשר מטפלים בנושא המכרזים וכי המתלונן דיבר איתו כשבוע לפני שהוא מסר את הודעתו, ואולם הם לא דיברו על "הנושא" והוא לא ידע שהוגשה תלונה על כך.
בחקירה הנגדית אמר כהן שבשנה האחרונה התעוררו בעיות עם התשלומים של המתלונן, ולכן הוא שאל אותו מדוע הוא לא משלם לו. אחר כך אמר כהן שהמתלונן שילם בסופו של דבר את החוב שלו הן לשנת 2005 והן לשנת 2006.
כשנשאל האם המתלונן סיפר לו שבשנה האחרונה לא מאשרים לו כל מה שהוא מבקש במכרזים בעירייה ומקזזים לו סכומים מהחשבונות, הוא משיב בחיוב ומוסיף ואומר שזה בעצם מה שהמתלונן סיפר לו.
כשנשאל בחקירה החוזרת האם הוא זוכר מה המתלונן אמר לו, אמר כהן שגרסתו בבית המשפט איננה שונה מהגרסה בהודעה והוא מפנה לאותן שורות בהודעה שבהן אמר שהמתלונן סיפר לו שהוא לא מקבל תשלומים עבור תוספות שהוא מבצע באותם מכרזים שבהם הוא כן זוכה.
גרסתו של כהן תומכת בגרסתו של המתלונן הן לעניין ההתנכלות שהוא טוען שהנאשם התנכל לו בכך שהוא לא זכה במכרזים והן לעניין קיצוץ סכומי החשבונות.
3.עד התביעה השני, חיים פריזנט (להלן: "פריזנט"), העיד שהוא העסיק את המתלונן בעבודות שיפוצים בדירתו בשנת 2005 במשך כחודשיים. לדבריו, בפרק זמן זה המתלונן הרבה לדבר ולספר לו דברים שונים. הוא מספר שבאחד המקרים התקשר אל המתלונן אדם שאין הוא יודע על זהותו ואשר השיחה איתו גרמה למתלונן לכעוס. כאשר הוא שאל את המתלונן "למה הפרצופים?", ענה המתלונן ואמר לו "שזה קשור לעבודה", והוסיף ואמר "כשלא משלמים לא מקבלים" או משהו בסגנון הזה. בהמשך הוא מבהיר שהכוונה היא לכך שלא מקבלים עבודה וכי המתלונן טען בפניו שהוא ניגש למכרזים במחירים סבירים אך לא זוכה. פריזנט אמר שהמתלונן סיפר לו רק באופן כללי על המכרזים בהם לא זכה, וכשנשאל מדוע המתלונן חושב שהוא לא זוכה, השיב: "...כשלא משלמים לא מקבלים.".
פריזנט אמר שהמתלונן לא סיפר לו על מקרים בהם שילם, וכי הוא טען בפניו שהוא מרגיש מופלה לרעה לעומת בעלי מקצוע אחרים. פריזנט ציין, שהמילה "שוחד" לא עלתה כלל באותה שיחה.
בחקירה הנגדית סיפר פריזנט שהוא העיד גם במשפט שהתנהל נגד המתלונן. בהמשך הפנתה אותו הסנגורית למה שאמר בהודעתו לפיה בעקבות שיחת הטלפון שהמתלונן קיבל, הוא מחה באוזניו על התנהגותו של שרת שעובד בבית הספר בו הוא ביצע שיפוצים, והוא אישר כי השיחה ביניהם על נושא המכרזים היתה בסמוך לשיחה זו, ואחר כך הוא אמר שהמתלונן אמר לו, בהקשר לאותה שיחת טלפון, שלוחצים עליו להחליף צילינדר או דלת שבורה או תקועה. בהמשך החקירה הנגדית מאשר שזו שיחת הטלפון היחידה שבגינה היה המתלונן נסער.
פריזנט מדגיש בהמשך דבריו שהוא אינו יודע על מה מדובר, וכי חוץ מאת המתלונן ואת שאול קשנטובסקי (להלן: "קשנטובסקי") - שהוא זה שהביא את המתלונן לעבוד אצלו - הוא לא מכיר אדם נוסף שקשור לאותו עניין.
בשולי החקירה הנגדית הוא מאשר שהמתלונן סיפר לו גם על כך שהוא לא מקבל מכרזים בעירייה וגם שאחותו עובדת בעירייה, בגזברות או בכספים. לדבריו, הוא מסר פרט זה בהודעתו רק משום שנשאל לגבי מה שסיפר לו המתלונן, וזאת הגם שהפרט הזה נראה לו טפל.