מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' פחימה ואח'

גזר דין לנאשמת 2

1.הנאשמת 2 (להלן: "הנאשמת") הורשעה עפ"י הודאתה בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן:"החוק") וניסיון לקבל דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא לחוק בצירוף סעיף 25 לחוק.

2.כתב האישום הוגש כנגד הנאשמת וכנגד שני נאשמים נוספים, (נאשם 1 יקרא להלן: "פחימה" ונאשם 3 יקרא להלן: "ניזרי" ). מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשמת וניזרי הינם חברים לחיים ועבדו יחד במסוף קרני. פחימה עבד כמסיע עובדים, בין השאר, למסוף קרני.

3.על פי כתב האישום ניזרי היה בעלים של רכב מסוג פג'ו (להלן:"הרכב") וביקש למכור אותו. במועד שאינו ידוע לפני ה – 6.4.07, קשרו כל הנאשמים קשר לפיו יעביר פחימה את הרכב לשטחים, ימכור אותו, את התמורה ישמור לעצמו ואילו הנאשמת וניזרי ייהנו מכספי הביטוח שיקבלו עבור הרכב. במסגרת הקשר, ביום 6.4.07, מסר ניזרי את קוד הרכב לפחימה, פחימה נסע ברכב לדהריה והעביר את הרכב לאדם בשם זיאד אבו שארב תמורת 2,000 ₪ וכן תמורת התחייבות של זיאד לתקן רכב מסוג גולף שבבעלות פחימה.

4. על פי כתב האישום פחימה היה מתואם עם הנאשמת וניזרי. ביום מכירת הרכב תיאם פחימה עם הנאשמת וניזרי שימתינו לו בביתה של הנאשמת, עד שהוא יתקשר אליהם וימסור להם היכן לאסוף אותו. לאחר מכירת הרכב לזיאד יצר פחימה קשר עם הנאשמת שתאסוף אותו מצומת שמעה ברכב הגולף שלו וכך גם היה. למחרת, ביום 7.4.07, הגיע פחימה אל ביתה של הנאשמת ומסר לה ולניזרי את מפתחות הרכב ואת תעודת ביטוח החובה שלו. בנוסף מסר פחימה לנאשמת 500 ₪ מתוך התמורה שקיבל עבור הרכב.

5.בהמשך לאמור באותו יום, הגיש ניזרי תלונה במשטרה ומסר כי הרכב נגנב בבאר-שבע, כל זאת כשהוא יודע שמדובר בידיעה כוזבת. לאחר הגשת התלונה, התקשר ניזרי לחברת הביטוח, בה היה הרכב מבוטח ודיווח על גניבתו. בכך ניסו כל הנאשמים לקבל לידיהם במירמה את סכום הביטוח של הרכב, שעמד להערכת השמאי על סך של 85,000 ₪.

6.במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים הופנתה הנאשמת לשירות המבחן לקבלת תסקיר לעניין העונש. שירות המבחן התבקש גם לבחון את בקשת הנאשמת לבטל הרשעתה בדין.

תסקיר שירות המבחן:

7.מתסקיר ארוך ומפורט של שירות המבחן עולה כי הנאשמת בת 30 לערך, רווקה, עובדת בשלוש השנים האחרונות כנציגת מחלקת החזרות בחברת "סלקום". שירות המבחן התרשם כי הנאשמת הינה בעלת יכולת קוגנטיבית ורבלית גבוהה ובעלת יכולת טובה לביטוי מחשבותיה וליצירת קשר חיובי עם סביבתה. כן התרשם כי למעט מעורבותה בתיק הנוכחי מנהלת הנאשמת אורח חיים תקין ונורמטיבי. הנאשמת סיימה 12 שנות לימוד, השלימה את מרבית בחינות הבגרות והשלימה שירות צבאי מלא כמדריכת אב"כ. לאחרונה החלה הנאשמת בלימודי פסיכולוגיה, אך נאלצה לדבריה לקחת מהם פסק זמן בשל קשיי מימון ועד להתבהרות תוצאות ההליך המשפטי בעניינה.

8.באשר לנסיבות חייה האישיות, מתסקיר שרות המבחן עולה מסכת חיים מורכבת ואף חריגה של הנאשמת, בעיקר סביב הרקע המשפחתי בו גדלה. לא אפרט דברים שהצינעה יפה להם מלבד העובדה כי הנאשמת נותרה בודדה מגיל 12 וחיה אצל משפחות אומנה. יחד עם זאת, שירות המבחן התרשם כי נסיבות החיים הקשות, לא דרדרו את הנאשמת לחברה שולית ולפעילות עבריינית ולא מנעו ממנה להתמודד עם משימות החיים ולתפקד באופן תקין ונורמטיבי. הנאשמת סיפרה לשירות המבחן כי נסיבות חייה הקשות האיצו את התבגרותה, חיזקו אצלה את רגש העצמאות ויצרו בקרבה את התחושה כי עליה לדאוג לכל מחסורה בכוחות עצמה. מסיבה זו לדבריה מקום עבודתה מאז ומתמיד היה חשוב מאוד עבורה, הן כמסגרת המקנה ביטחון ויציבות והן ככלי פרנסה. על רקע זה תיארה הנאשמת את אובדן מקום עבודתה במסוף קרני עקב מעורבותה בתיק הנוכחי כמשבר משמעותי, וביטאה את חששותיה מתוצאות ההליך המשפטי בעניינה אשר עלול לגרום לאובדן מקום עבודתה הנוכחי ב"סלקום".

9.ביחס לעבירה בה הורשעה, הנאשמת מודה בה. הנאשמת סיפרה כי כששמעה על תוכנית הונאת הביטוח חשה פחד אך שותפיה הרגיעו אותה על ידי שהסבירו לה שמדובר במעשה שכיח. הנאשמת סיפרה כי עד לרגע בו נעצרה לא הבינה את חומרת מעשיה, ואף סברה כי מאחר ואינה אמורה לקבל תמורה כספית הרי שהיא אינה מעורבת בביצוע של עבירה פלילית. הנאשמת גם סיפרה לשירות המבחן כי היא זו שחשפה בפני המשטרה את חלקה בפרשה, לאחר שהתלוותה לניידת שלקחה את ניזרי לחקירה ובמהלך הנסיעה סיפרה לאחד השוטרים את כל פרטי האירוע.

10.שירות המבחן ציין בתסקיר כי כיום, אגב העבירה בה הורשעה, חשה הנאשמת אכזבה, בושה ותחושת כישלון. כמו כן, חוששת הנאשמת מהרשעתה בדין, דבר שיפגע באפשרויות קידום בעבודה, שיפגע במטה לחמה ויהווה כתם לכל החיים. שירות המבחן הציע לנאשמת ליטול חלק בהליך טיפולי מטעמו אך הנאשמת סירבה עקב אי רצונה להיפגש עם חברה שולית במקום המסמל עבורה את תחושת הכישלון המקננת בה מאז ביצוע העבירה.

11.בסופו של יום, לאור נתוניה האישיים של הנאשמת, לאור היותה אדם נורמטיבי ושהעבירה בה הורשעה הינה בגדר מעידה חד פעמית, לאור תחושת הכישלון המלווה אותה עקב העבירה ולאור המחסום האפשרי שתציב הרשעה בדין להתפתחותה המקצועית ולמאמצי השיקום שלה, המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתה בדין ולהטיל עליה צו של"צ בהיקף של 200 שעות.

12.ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש, עותרת שלא לבטל הרשעתה בדין של הנאשמת ולהשית עליה מאסר בפועל בן 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס. לטענת ב"כ המאשימה, מדובר בעבירות חמורות ואין בנמצא בנסיבות מיוחדות עד כדי ביטול הרשעתה בדין. לדבריה, לא יכלה הנאשמת להניח כי חלקה בעבירה הינו שולי שכן הודתה כי קיבלה לידה סכום של 500 ₪ מפחימה, מתוך התמורה שקיבל עבור הרכב בדהריה. עוד לדבריה, בעניינה של הנאשמת ובעניין העבירות אותן ביצעה, יש להעדיף את האינטרס הציבורי שבענישה מרתיעה לשם ביעור נגע גניבות הרכב והונאות הביטוח על פני נסיבותיה האישיות. ב"כ המאשימה המציאה פסקי דין, בהם דחו בתי המשפט בקשה שלא להרשיע נאשמים בשל אותן עבירות שאותן ביצעה הנאשמת, שעניינן הונאת הביטוח.

13.בפתח טיעוניו לעונש, הפנה ב"כ הנאשמת לתסקיר שירות המבחן וטען כי בניגוד לדברי ב"כ המאשימה הנאשמת נטלה אחריות על העבירה. בהמשך טען כי חלקה של הנאשמת בעבירה הינו קטן באופן יחסי ומבין 3 הנאשמים היא הפחות דומיננטית. אינדיקציה לכך לפי ב"כ הנאשמת היא העובדה שהנאשמת אינה מוזכרת במרבית כתב האישום והתמורה הכספית המזערית על סך 500 ₪ שקיבלה. ב"כ הנאשמת טען כי חרף סיפור החיים הקשה של הנאשמת היא חיה את חייה על ציר חיובי כשהעבירה שביצעה הינה בגדר מעידה חד פעמית. ב"כ הנאשמת עמד גם על העובדה שחלקה של הנאשמת בביצוע העבירה לא נודע אלא עקב הוידוי שניתן מרצונה החופשי, וגם לכך לשיטתו יש לייחס משמעות. ב"כ הנאשמת הפנה לפסיקה בה נמנעו בתי המשפט מלהרשיע נאשמים בעבירות דומות וביקש מבית המשפט לנהוג כמותם ולבטל את הרשעתה של הנאשמת בדין.