מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' חילס

גזר דין

ההליך

הנאשם הורשע על פי הודאתו, לאחר הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לפשע (רצח), לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), עבירה של ניסיון לרצח, לפי סעיף 305(1) לחוק הנ"ל, עבירה של סיוע לניסיון לרצח, לפי סעיף 305(1) בצירוף סעיף 31 לחוק הנ"ל, עבירות נשק (נשיאת נשק), לפי סעיף 144(ב) לחוק הנ"ל ועבירה של פעילות בהתאחדות בלתי מותרת, לפי סעיף 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945.

הסדר הטיעון כלל גם הסדר חלקי לעניין העונש, לפיו התביעה עותרת לעונש שלא יעלה על 12 שנות מאסר בפועל ולמאסר על תנאי.

על פי העובדות המפורטות באישום הראשון לכתב האישום המתוקן, הנאשם, במהלך שנת 2005, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בעזה, פגש במחמוד אלמטוק ואסעד צפדי (להלן: "אסעד"), שהינם פעילי חמאס צבאי, ועימם עבדאלקאדר חביב, שהינו סגן מפקד החמא"ס הצבאי בסג'עיה. במקום ובמועד הנ"ל, הציע אסעד לנאשם לקשור עימם ועם אסמעיל אלנהבאן קשר, להניח מטען חבלה על מנת להפעילו, כך שיפגע באוטובוס ישראלי המסיע חיילי צה"ל או פועלים ישראלים באמצעות שלט רחוק, כאשר בפיגוע המתוכנן, ייעשה שימוש גם ברוס"רים מסוג קלצ'ניקוב, מחסניות ואפודים. הנאשם הסכים והצטרף לקשר, במסגרתו גם היו אמורים הקושרים לעשות שימוש באדמת משפחתו של הנאשם.

במסגרת הקשר ולשם קידומו, בתיאום מראש עם הנאשם, סמוך לשעה 03:00 לפנות בוקר, הגיעו השלושה אל הנאשם ועמם אדם נוסף שזהותו אינה ידועה לנאשם, ברכב מסוג רנו בו היה מטען החבלה, לביצוע הפיגוע. הקושרים נסעו ברכב לעבר מקום הפיגוע המיועד, על מנת להטמין את המטען, אולם בדרכם הבחינו במטוס זעיר ללא טייס (מזל"ט) של כוחות צה"ל באוויר, ובשל חששם מפני גילויים לא המשיכו בנסיעה. כשלושה ימים מאוחר יותר, שבו הקושרים ונפגשו על מנת להניח את המטען על פי התכנון, אולם אז הבחינו בכוחות צה"ל הנמצאים באזור המיועד לפיגוע, על כן לא הטמינו את המטען, ומחמוד אלמטוק לקח עימו את המטען. במעשיו אלו, קשר הנאשם קשר לגרום למותם של אזרחים ישראלים משום שהם ישראלים, פעל במסגרת התאחדות בלתי מותרת, והיה שותף לנשיאת נשק ללא רשות על פי דין, כשבכל אלו יש כדי לפגוע בביטחון המדינה.

באישום השני הורשע הנאשם בכך שבמהלך שנת 2006, במועד "עיד אלפטר" בעזה, התקשר לנאשם חאלד אללויאא (להלן: "חאלד"), שהינו פעיל חמאס, וביקש מהנאשם לפגוש אותו ברחוב ליד ביתו. הנאשם הסכים ויצא מביתו לפגישה. למקום המפגש עם חאלד הגיע גם ג'בר עזיז, שהינו מפקד בכוח הביצועי בחמאס, והשניים הציעו לנאשם להצטרף אליהם לירי טיל לעבר נחל עוז בישראל, כדי לגרום למותם של אזרחים ישראלים בשל היותם ישראלים, וכדי לפגוע בביטחון המדינה. הנאשם הסכים והצטרף לתכנית. במסגרת התכנית, הביא חאלד את הטיל והשלושה נסעו עם הטיל ברכב בו נהג חאלד, עד שהגיעו סמוך לתחנת דלק, שם הניחו את הטיל וירו אותו לעבר נחל עוז בישראל. כשבוע לאחר מכן, במסגרת התכנית, יצאו השלושה שוב ברכב, כשעימם טיל נוסף, שיועד לאותו מקום. חאלד הניח את הטיל על הקרקע וניסה לשגר אותו לעבר ישראל, אולם הטיל לא שוגר. הנאשם ישב כל העת ברכב ולא השתתף בשיגור הטיל. במעשיו אלו, ניסה הנאשם לגרום למותם של אזרחים ישראלים בשל היותם ישראלים, וסייע לניסיון לגרום למות אזרחים ישראלים משום שהם ישראלים, זאת כדי לפגוע בביטחון המדינה.

הנאשם עצור מיום 2.8.08.

הטיעונים לעונש

ב"כ המאשימה ביקשה למצות את הדין עם הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של 12 שנים, בגין העבירות החמורות המיוחסות לו, ביניהן עבירות של ניסיון לרצח וסיוע לניסיון לרצח, וכן מאסר על תנאי. מדובר בעונש מאוזן וראוי, שאינו ברף הענישה המחמיר.

הנאשם, בשתי הזדמנויות שונות חבר לפעילי חמא"ס אחרים וביצע עבירות חמורות נגד ביטחון המדינה, שהמטרה שלהן אינה משתמעת לשני פנים. באירוע הראשון, משנת 2005, קשר הנאשם קשר עם פעילי חמאס לבצע פיגוע בדרך של הנחת מטען חבלה בציר התנועה של אוטובוס ישראלי שאמור היה להסיע חיילי צה"ל או פועלים ישראליים באמצעות שלט רחוק, ותוך שימוש גם בכלי נשק מסוג קלצ'ניקוב, כאשר הנאשם וחבריו יהיו חמושים במחסניות ולבושים באפודים. הנאשם הצטרף לקשר זדוני זה ואף אפשר לקושרים לעשות שימוש באדמת משפחתו על מנת לקדם את אותו קשר. בסופו של יום, המטען לא הוטמן, בשל נוכחות של מזל"ט צה"לי באזור, שגרם להם לעצור את הנסיעה ולא להטמין אותו. הנאשם והקושרים, שהיו נחושים להניח את המטען, נפגשו כעבור שלושה ימים כדי להניח את המטען, אולם, גם במקרה זה המטען לא הונח בסופו של דבר ואחד הקושרים לקח עימו את המטען.

באישום השני, הורשע הנאשם בכך שבשתי הזדמנויות שונות בשנת 2006, נטל הנאשם חלק עם פעילי חמאס אחרים, ביירוט טילים לעבר נחל עוז בישראל, כאשר באירוע הראשון נורה הטיל לעבר ישראל, ובאירוע השני, למרות ניסיונות שיגור, הטיל לא שוגר.

יש לראות חומרה יתרה, בכך שהנאשם נטל חלק במאמצי ארגון הטרור לפגוע בביטחון מדינת ישראל ותושביה, באמצעות ירי של שני טילים לעבר ישראל, בהפרש של שבוע ימים.

עם זאת, הוסיפה ב"כ המאשימה, כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, והגם שבמהלך ניהול התיק נשמעו רוב עדי התביעה, עדיין יש להתחשב בכך שהנאשם חסך במידת מה מזמנו של בית המשפט. עוד הוסיפה התביעה, כי הגיעה להסדר גם בשל שיקולים הנוגעים לחיסיון.

ב"כ המאשימה הגישה פסיקה לעניין העונש הראוי במקרה דנן, כאשר בתפ"ח 1159/08 (מחוזי ב"ש) מדינת ישראל נ' אבו ואדי שריף, הורשע הנאשם בביצוע עבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת (6 עבירות), נשיאת והובלת נשק ותחמושת (6 עבירות), קשירת קשר לפשע (2 עבירות), החזקת נשק ותחמושת, ושלוש עבירות של ניסיון לרצח. בית המשפט זה גזר על הנאשם 19 שנות מאסר לריצוי בפועל.

ב"כ הנאשם טען מנגד, כי אין למצות את הדין עם הנאשם, ועתר לעונש שלא יעלה על 7 שנות מאסר בפועל. לדבריו, מבלי להקל בעבירות שביצע הנאשם, יש להתחשב בכך שהעבירות בוצעו בזמן שהנאשם היה צעיר כבן 19, על גבול הבגירות, בשעה שלא היה מודע לחומרת מעשיו ופעל בהשפעת 'שטיפת המוח' שעבר במסגדים החל מגיל 16. כמו כן טען, כי יש להתחשב בכך שהנאשם הודה בכתב האישום המתוקן והביע חרטה על מעשיו, ובכך שבסופו של יום, חסך מזמנו של בית המשפט, וכן חסך חשיפת דברים סודיים.

עוד טען, כי הנאשם לא היה הדומיננטי או היוזם של אף אחת מהעבירות בהן הורשע. באישום השני, הנאשם ישב ברכב ולא ירה את הטילים בעצמו. הוא נגרר אחר אנשים שהצליחו להשפיע עליו, ומיד לאחר מכן, הבין שעשה טעות והפסיק. העובדה שבאישום השני, ניסה הנאשם ליירט טילים יחד עם אחרים בפרק זמן של שבוע ימים, מלמדת כי מדובר בעבירה אחת נמשכת ולא בעבירות שמתבצעות כל יום. בהגיעו לגיל 20, שינה הנאשם את אורחות חייו, עבר לתנועת הפת"ח, בטרם גורש יחד עם חבריו מעזה ועבד כמאבטח של אחד מבכירי הפתח בשם אבו רמזי, עימו פעל לעשיית שלום בין הפלסטינים לישראל, יחד עם רבים ממשפחת חילס שהשתייכו לפת"ח. הנאשם נחטף ע"י החמא"ס ונחקר על ידם, ביתו נשרף וקרובי משפחתו נהרגו על ידי אנשי חמא"ס. כיום הנאשם דוגל בדרך השלום ומאמין בכך.

לדבריו, יש להתחשב גם בנסיבותיו האישיות, שכן הנאשם נולד למשפחה ברוכת ילדים, חלקם נמצאים ברמאללה, והחלק האחר, בעיקר אנשים מבוגרים ונשים נותרו בעזה, מאחר ומשפחתו נרדפת על ידי ארגון החמא"ס.

דיון

העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות חמורות מאוד, הפוגעות בביטחון המדינה. חומרת העבירות גוברת נוכח המאבק שמנהלת מדינת ישראל כנגד ארגוני הטרור, אשר שמו להם למטרה לפגע במדינה ובאזרחיה. חומרה יתרה יש במעשיו של הנאשם בכך שירי הטיל היה מכוון ליישוב אזרחי.