גזר דין
1.הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע עבירה של מעשה מגונה בקטין – עבירה לפי סעיף 348(א) +345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
2.מעובדות כתב האישום עולה כי בתאריך 12.08.08, ליד דוכן באילת, ניגש הנאשם לאדם אשר הרכיב את בנו הקטין (כבן 3) על כתפיו, ליטף את הקטין בגבו ובאזור ישבנו מתחת לתחתוניו וזאת לצורך גירוי או סיפוק מיני. הנאשם הפסיק ממעשיו לאחר שעוברת אורח הפנתה את תשומת לב אבי הקטין למעשיו.
3.במסגרת הראיות לעונש, הגישה המאשימה חוו"ד של המרכז להערכת מסוכנות, שגובשו בעניינו של הנאשם, הראשונה מיום 24/06/09 והשניה מיום 07/04/10.
4.במסגרת הראיות לעונש מצד ההגנה, הוגשו חוות דעת מטעם ד"ר רונית אלוני מיום 03/12/09, 02/03/10, ו-18/05/10. בנוסף, העידה ד"ר רונית אלוני שטיפלה בנאשם במשך שנה, על רקע עיסוקה בתחום טיפול ושיקום מיני לאנשים בעלי מוגבלויות, לרבות בעיות פסיכיאטריות. בנוסף, העיד חברו מר קיסרה גולן.
5.בנוסף, בעניינו של הנאשם גובשו שלושה תסקירים מאת שירות המבחן, הראשון מיום 16/06/09, 10/09/09, ו-13/10/09.
6.מחווה"ד של המרכז להערכת מסוכנות בעניינו של הנאשם, עולה כי – "ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי מדובר באדם בעל סטייה מינית פדופילית הומוסקסואלית מקובעת (משיכת מינית לילדים)."
עוד עולה כי דיווח הנאשם על "נגיעות" רבות בילדים, התרשמות מקיומה של סטייה מינית פדופילית מקובעת, ללא רצף תעסוקתי, פגיעה בקורבן צעיר מאוד שאינו מוכר, במקום הומה אדם, כשהילד רכוב על כתפי אביו – מצביעים על קושי עצום בדחיית סיפוקים ועל עליה ברמת מסוכנותו המינית.
לסיכום קובעת חווה"ד כי: "מדובר באדם בעל רמת מסוכנות מינית גבוהה לרצידיביזם מיני."
7.תסקיר שירות המבחן
מתסקיר שהוגש ביום 16.06.2009 עולה כי הנאשם בן 32, נשוי ללא ילדים. מתקיים מקצבת נכות בגין מחלת סכרת ומחלה נפשית מהן סובל. עוד מציין השירות כי מדובר באדם דל, חלש וילדותי, בלתי בשל עם קושי לשלוט בדחפים בשים לב להערכת המסוכנות, הנאשם בעל פתולוגיה מינית, בעל סטייה מינית פדופילית, הומוסקסואלית מקובעת. עוד סבור השירות כי הנאשם סובל מהפרעה נפשית אך אינו מטופל תרופתית. וזאת בשים לב לחוות הדעת הפסיכיאטרית שגובשה בעניינו, לפיה הנאשם אינו לוקה במחלת נפש פסיכוטית וקרוב לוודאי כי לוקה בהפרעת אישיות ספציפית.
מתסקיר משלים שהוגש בתאריך 10.09.09 עולה כי לאחר שהוסברה לנאשם משמעות קבלת טיפול תרופתי, הביע הנאשם הסכמה לקבלו. השירות עתר לדחיה נוספת לשם הפניית הנאשם לגורם הטיפולי המתאים.
מתסקיר משלים שהונח בפני ביום 13.10.09 עולה כי הנאשם הופנה לרופא המשפחה המטפל בו על מנת שינתן לו טיפול להורדת הדחף המיני.
הנאשם מסר כי אינו מעוניין בקבלת הטיפול התרופתי ועל כן לא פנה לרופא המשפחה.
מאחר והנאשם חזר בו מהסכמתו לקבלת הטיפול התרופתי, על אף שאובחן כבעל סטיה מינית פדופילית ועל אף הערכת המסוכנות אודותיו המצביעה על רמת מסוכנות גבוהה לרצידיביזם מיני, חזר בו שירות המבחן מכוונתו להמליץ עליו עונש של שירות לתועלת הציבור.
8.טיעוני ב"כ המאשימה לעונש
ב"כ המאשימה טענה שהמעשה המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן בו הורשע הנאשם, אינו מצוי ברף העליון של המעשה המגונה, אך תעוזתו של הנאשם בכך שביצע את העבירה במקום ציבורי כשהקטין יושב על כתפיו של אביו, מעידים על מסוכנותו הגבוהה לציבור, כמו גם על הקושי האדיר לדחות סיפוקים.
עוד הדגישה ב"כ המאשימה כי מדובר במעשה חמור, בזוי ונתעב המקבל משנה תוקף נוכח גילו של הקטין.
ב"כ המאשימה עמדה בטיעוניה על חומרת העבירה בכלל וכנגד קטינים בפרט. לשיטת המאשימה, קטינים הנחשפים לעבירות מין, סובלים פגיעה נפשית חמורה לאורך שנים ולעתים נכרתת הפגיעה בהם זמן רב לאחר ביצוע העבירה. דברים אלו יפים, לשיטת המאשימה, גם בשעה שאין פגיעה של ממש בגופו של הקרבן.
עוד לשיטת ב"כ המאשימה, במקרה דנן קיים אינטרס ציבורי כבד משקל בהרתעת עברייני מין פוטנציאליים למען יראו ויראו, ולמען יידעו כי מי שיתיר לעצמו, ליתן פורקן לגחמותיו המיניות, אף באופן רגעי כלפי אנשים ולבטח קטינים שכל חטאם הוא בכך שהנאשם חולה ואינו שולט במעשיו, עלול להסתכן בענישה משמעותית.