מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' אבו טהה ואח'

החלטה

לאחר שהוריתי על מעצרו עד תום ההליכים של המבקש, נדון עררו בבית המשפט העליון, והוא התקבל במובן זה, שבשל נסיבותיו האישיות ובעיה בעוצמת הראיות, הורה כב' השופט עמית כי "ראוי איפוא לנסות ולמצוא חלופת מעצר הולמת לעורר".

ביהמ"ש העליון הדגיש כי חלופה זו צריכה להיות במרחק גאוגרפי סביר ממקום מגוריו, ובסיפא להחלטה נאמר עוד כי חלופת מעצר מתאימה צריכה להיות "במרחק של ממש ממקום מגורי העורר והמתלונן, לרבות האפשרות לאיזוק אלקטרוני".

פועל יוצא מהחלטה זו התכנס הדיון של היום על מנת לשמוע הצעת ההגנה לחלופה שתעמוד בתנאים אלה.

אקדים ואומר שרוח החלטת ביהמ"ש העליון היא בהחלט בכיוון של שחרור, ומציאת חלופה הולמת, ועלינו לנסות ולקיים את ההחלטה הן כלשונה, והן כרוחה.

הבעיה בחלופה שמעלה הסניגור היום, היא כפולה.

מצד אחד – מדובר על חלופה בבאר שבע המצויה מרחק קצר של דקות נסיעה אחדות מתל שבע, מקום מגורי המתלונן והעורר, ודומה שהריחוק הגאוגרפי אינו מספיק משמעותי, לא כדי להבטיח את תכליות השחרור ונטרול מסוכנות אפשרי, ולא כדי להוות קיום נאות של החלטת כב' השופט עמית.

מצד שני – הפיקוח המוצע על המבקש במקור, על פי ההצעה, נועד להתבצע על ידי שניים, אחיו של המבקש- נביל, וקרובת משפחתו חנאן.

הוברר שחנאן היא רעייתו של נאשם אחר בפרשה הנמצא במעצר בית במקום אחר, וגם מתוך כך וגם מתוך דבריה בביהמ"ש עולה ספק רב אם תוכל לקיים פיקוח נאות על המבקש, לא כל שכן לדווח על הפרה של תנאי השחרור למשטרה. הסניגור, ובצדק, לא עמד על הותרתה כמפקחת, והדגיש שהוא סומך יהבו על הערב האחר, נביל.

כאשר מדובר בצורך בפיקוח הדוק ורצוף על המבקש, אינני רואה שערב בודד זה עם כל הרצון הטוב, יוכל למלא את תפקידו בצורה מיטבית ויש לציין גם שמדובר, אם אאמץ את ההצעה, בכך שהוא יעבור לגור בביתה של חנאן בב"ש, דירה של סלון ושני חדרים, ובה מתגוררים דרך קבע, הגב' חנאן ושבעת ילדיה.

אין זה פתרון מעשי, בוודאי לא לטווח הארוך שהתיק רב הנאשמים הזה, צפוי להתנהל בו.

אומנם, הסניגור מציע, כפי שגם ביהמ"ש העליון קבע, שקיימת אפשרות של איזוק אלקטרוני בדירה, אך זו לא חזות הכל.

החלופה המוצעת, לפי הבנתי, אינה עומדת בדרישות שהתווה כב' השופט עמית בהחלטתו, וגם לגופה, אין בה מענה מספיק לתכליות שחלופת המעצר במקרה ספציפי זה נועדה להשיג, והפיקוח המוצע אינו נראה לי מוצק דיו.

ידוע לי שנאשם אחר, אחד לפחות, בפרשה, שוחרר לחלופה המבוססת על קרובי משפחה באזור רמלה, ורק אעיר שמבחינת מימד הריחוק – חלופה כזו בהחלט מתקבלת על הדעת.

בשלב זה, אין לי מנוס, אלא להורות על דחיית החלופה דנן ועל המשך קיום החלטת המעצר עד תום ההליכים, כאשר מובהר שעם התגבשות חלופה אחרת מוצעת, ניתן יהיה לקיים דיון מידי ולהיזקק להצעה.

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תש"ע, 03/02/2010 במעמד הנוכחים.

אריאל ואגו, שופט